סיקור מקיף

המשימה: שיפור אומדן פליטות החלקיקים ממכרות פוספט

חוקרים מהטכניון ומאוניברסיטת תל אביב מציגים ממצאים חדשים הנוגעים לפליטת חלקיקים ממכרות פוספט.

מכרה פוספט במדינת יוטה, ארצות הברית. מקור: Jason Parker-Burlingham.
מכרה פוספט במדינת יוטה, ארצות הברית. מקור: Jason Parker-Burlingham.

חוקרים מהטכניון ומאוניברסיטת תל אביב מציגים ממצאים חדשים הנוגעים לפליטת חלקיקים ממכרות פוספט. המחקר, שהתפרסם בכתב העת Science of the Total Environment, מבוסס על ניתוח של נתונים בשלושה מכרות במדינות שכנות: אל חסה ואל עבייד בירדן וחניפיס בסוריה.

פוספט (זַרְחָה) הוא חומר חיוני בדישון חקלאי, בתעשיית המזון ובתעשיות הכימיות. בישראל לבדה מופקים בכל שנה כ-4 מיליון טונות פוספט – כ-2% מהתפוקה העולמית.

כריית פוספט היא סוגיה סביבתית וציבורית בישראל ובעולם בשל החלקיקים הנפלטים בכרייה. מחקרים רבים אכן מצביעים על הנזקים הבריאותיים של חשיפה לחלקיקים הנפלטים מפעילות תעשייתית בכלל וממכרות בפרט – נזקים ובהם תמותה מוגברת ממחלות נשימה ומבעיות לב. מכאן חשיבותו של אומדן מדויק ככל האפשר של פליטות החלקיקים מפעילות הכרייה.

על המאמר חתומים שלושה חוקרים: הדוקטורנט דמיטרי טרטקובסקי, ראש מרכז המצוינות לחשיפה סביבתית ולבריאות בטכניון פרופ’ דוד ברודאי, וד”ר אלי שטרן – מנהל המרכז להערכות סיכונים באוניברסיטת תל אביב. לדבריהם, אומדן הפליטות הנהוג כיום, המבוסס על “מקדמי פליטה” שפורסמו בארצות הברית ולאחר מכן גם באוסטרליה, מבוסס על הנחות שלא נבחנו לעומק עד המחקר הנוכחי.

במחקר נמצא כי שיטות ההערכה הקיימות אינן מביאות בחשבון את הפליטות המתרחשות לאחר הכרייה, בעיבוד העופרות ובהובלת המחצב במסוע או בדרכים לא סלולות. לדברי פרופ’ ברודאי, “פליטות אלה עלולות להיות משמעותיות אפילו יותר מאלה המתרחשות במהלך הכרייה והחציבה, ואפשר לצמצמן בצעדים פשוטים למדי.”

למאמר המלא

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.