סיקור מקיף

בנים לא טובים מבנות במתמטיקה – אם יש שוויון חברתי אז גם יש שוויון בתוצאות

*עכשיו זה מדעי (ונשיא הארווארד טעה): מחקר בבית הספר לניהול “קלוג” בשיקגו גילה שפער לטובת הבנים ביכולות מתמטיות נובע מפער חברתי ולא ביולוגי!! * המחקר נערך בארה”ב, אילו היה נערך בישראל – היה מוצא שכולם נכשלים במתמטיקה

פאולה ספינזה, קלוג
פאולה ספינזה, קלוג

ההבדל בין המינים בתחום המתמטי מהווה נושא לויכוח סוער כבר שנים רבות והוא לא הוכרע גם לא כששורת מדעניות זכו להישגים מרשימים כגון מארי קירי הצרפתייה מגלת הרדיום כלת פרס נובל פעמיים. ועתה, אחד מבתי הספר המובילים בעולם לניהול, קלוג (Kellogg) אולי משיג הכרעה מדעית בויכוח העתיק הזה וקובע: הגורם לפערים הבין מיניים בהישגי המתמטיקה הינו אי שוויון חברתי ולא שום דבר אחר.

המחקר החדש שזכה להתעניינות רבה בעולם האקדמי פורסם במגזין “ג'ורנל אוף סיינס” ( journal of Science) והוא מוכיח שבנות מצליחות יותר במתמטיקה בסביבה חברתית שוויונית, לעיתים אף יותר מהבנים. בשולי הדברים המחקר סותר אמירה של נשיא הארווארד פרופ' לורנס סמרס מלפני שלוש שנים, שזעזעה את העולם כולו ונשים בפרט – שה'הסבר במיעוט נשים במקצועות מדעיים נובע מכך שלנשים אין את היכולות המנטאליות להתמודד עם מתמטיקה ומדעים כמו הגברים'. המחקר נעשה בבית הספר קלוג בשיקגו על ידי פרופ' פאולה ספינזה (Paola Sapienza ) ושותפים ובא לבחון את הנושא האם יש השפעה תרבותית חברתית על הצלחת בנות במתמטיקה. פרופ' ספינזה ושותפיה בחנו האם ההבדל המיני מקורו ביולוגי או תרבותי.

קלוג המדורג בין שלושת בתי הספר לניהול הטובים בעולם מקיים זה עשר שנים שותפות מלאה עם אוניברסיטת תל-אביב בתוכנית קלוג-רקנאטי לתואר שני למנהלים מכהנים. אגב מאז החלה השותפות בישראל עלתה כאן באופן משמעותי ביותר השתתפות של נשים מנהלות בתוכנית הלימודים היוקרתית.

המחקר מצא כי הפער הבין-מיני ביכולות המתמטיות אינו קיים במדינות בהן יש לנשים שוויון מלא בזמינות למשאבים ולהזדמנויות. ספינזה ושותפיה חקרו את תוצאות “מבחן פיזה” הבינלאומי בשנת 2003, הבוחן יכולות מתמטיות, הבנת הנקרא, מדעים ופתרון בעיות, אצל כ- 270,000 תלמידים ותלמידות בארבעים מדינות ברחבי העולם. תוך התבססות על התוצאות גילו החוקרים שיש תבניות חשיבה גלובליות שמצביעות שהבנים טובים יותר במתמטיקה מההבנות – שבאופן קבוע משיגות בממוצע 10 נקודות פחות מהבנים. ואולם המחקר הראה במובהק שבמדינות כמו איסלנד, שבדיה, דנמרק ונורווגיה הבנות מצליחות לא פחות מהבנים ולעיתים אף יותר מהם. החוקרים בחנו את ההיבטים החברתיים בכל המדינות בהתאם לבדיקת השתלבות של נשים בחברה באמצעות מדד ה-GGI הבינלאומי (GENDER GAP INDEX ) מדד מדעי שפותח על ידי הארגון הכלכלי העולמי לבחינת פערים בין מיניים. החוקרים מצאו שבמדינות שבהן יש שוויון בין המינים יש שיוון ביכולות המתמטיות – תאימות מובהקת בין מדד ה- GGI לתוצאות מבחני פיזה.

לדוגמה בשבדיה שם בהתאם למדד קיים שוויון מלא בין גברים ונשים לא נמצאו במבחני פיזה במתמטיקה בשנת 2003 כל הבדל בין הבנות לבנים. בתורכיה לעומת זאת מדינה עם פערים גדולים יותר בין המינים ההבדל בין הבנים לבנות היה 26 נקודות לטובת הבנים. בארה” ב התוצאות היו 10 נקודות פחות לרעת הבנות.

“המחקר הוכיח בראש ובראשונה שעל כל מדינה לשאוף ככל שניתן לשוויון מלא בין המינים, לאפשר זמינות מלאה למשאבים ולהזדמנויות לכל, וכך יתקיים צמצום הפערים של הבנות מול הבנים במקצועות המדעיים ונראה יותר נשים מדעניות, וגם נשים מנהלות”. אמרה החוקרת פאולה ספינזה.

המצב בישראל לא נסקר במחקר ואולם מעיון בתוצאות מבחני פיזה אשתקד עולה שבישראל הפער בין בנים לבנות במבחני פיזה עמד על 12 נקודות לטובת הבנים. באופן כללי אגב, ישראל דורגה במבחני פיזה במקום נמוך יחסית מקום 39 מתוך 57 מקומות.

50 תגובות

  1. ובנוסף, מי אמר שהממוצע חשוב יותר מהאלפיון העליון? הרי כל האנושות התקדמה בזכות אותם המצאות של יחידי סגולה שהיו שייכים לכל הפחות לאלפיון העליון ולא באמצעות ה-“עם”. ידועה בהקשר זה אמירתו של ניטשה כי האנושות מתקדמת באמצעות ענקים “הצועקים אחד לשני דרך תהום הדורות”. ועם מדברים על הומניות ורצון לקדם את הקהילה , אז גם ענף הרפואה זכה להתקדמויות המשמעותיות ביותר שלו על ידי גברים. בלי ההתקדמויות וההמצאות שנעשו על ידי האלפיון העליון שאר הקהילה הייתה נשארת בתקופת האבן, ללא טכנולוגיה לשלוט על הסביבה לצרכיה וללא תרופות.

  2. מאיפה הביאו את זה שנשים טובות יותר בשירה, ציור ופיסול – כל המשוררים והסופרים הגדולים בהיסטוריה היו גברים (הומרוס, דנטה, שייקספייר, גתה, ועוד רבים) כנ”ל לגבי הציירים והפסלים. לגבי “גברים שמחזרים בלי סוף” אני מכיר הרבה שזה בכלל לא בראש שלהם שלהם לחזר אחרי נשים (ביניהם אני) וזה מזכיר לי את השאלה מה קדם מה למה הביצה או התרנגולת – האם החיזור הגברי קדם או הנסיון של נשים “למשוך זבובים” אליהם.

  3. וכמובן, תמיד זקנים מגעילים ינסו לכפות עצמם על נשים אטרקטיביות ולא יבינו תשובה פשוטה כמו “כי אתה לא מושך אותי”.
    זקן: “אז מה? תתרגלי לאט לאט”, “זכית בלוטו כשהכרת אותי תאמיני לי” ו”הפסד רק שלך מה אכפת לי”.

  4. לעולם לא יהיה שוויון בין נשים לגברים. לא משנה כמה יעשו שמיניות באוויר. תמיד גברים יהיו חרמנים יותר, תמיד יפשעו הרבה יותר, תמיד יאנסו, ירצחו ויתעללו..אפילו בבנותיהם, כפי שראינו מאז ומעולם, תמיד יכחישו מעשיהם ותמיד ינסו להוציא את הנשים קטנות וישליכו עליהן את החסרונות הגבריים וכשלונותיהם. אפילו גדולי המוחות הגבריים לוקים בכך. קשה מאוד למצוא גבר המתבונן על הבדלים מיניים באובייקטיביות. כמה שהוא חש נחות יותר, ירצה להתלות בהעצמה גברית מלאכותית.
    ותמיד נשים יהיו תמימות לגבי כל זה ונטולות תודעה מלחמתית, כך שלעולם לא יהיה “פייר גיים”.
    גברים תמיד ירצו נשים יותר משנשים רוצות גברים ותמיד ירצו להוכיח את עצמם ולנסות להרשים ולהתחרות, בעוד נשים גם אם תורמות הרבה יותר, יצניעו עצמן ויתעלמו מכל העסק של לקיחת כרדיט.
    נשים גם ימשיכו להאשים עצמן אם נאנסו או הוכו, כתסמונת שטוקהולם ויהיו מעט אדישות לתחרות, כי הן לא מרגישות צורך להוכיח משהו, באופן טבעי.
    רק כשהן קטנות, הן בטוחות שבנים זה איזה מסטיק שדורכים עליו ולא חשות כל איום, מלבד איום פיזי-ממשי מהם, אך כשהן גדלות הן מגלות שגברים ערמומיים מאוד ויעשו הכל כדי להוריד אותן חברתית, כדי שתהיה להן סיבה להיות איתם. לנקבה בטבע, אין כל עניין בזכר. הוא זה העושה שמיניות באוויר ורק אז היא מגלה בו עניין מדומה.

  5. ב – “.למבחנים הללו אין ערך כשמדובר ביכולת ליצור פריצות דרך ופיתוחים משמעותיים בתחומים יסודיים במתמטיקה. מספר הפיתוחים המתמטיים המרעישים כגון פתרון השערת פרמה ופואנקרה והתקדמות משמעותית אחרת שנעשו ע”י נשים שואף לאפס.”

    מי אמר שזה הערך היחיד? יש לזה ערך בלהוכיח בפעם המליון, שכל מה שגברים טענו בעבר על נשים, בשל שנאתם וחוסר אובייקטיביותם, אינו נכון.
    פעם גברים טענו שאין סיכוי שנשים יוכלו להבין כמה זה 2+2, או שמוחן לא מותאם ללימוד קרוא וכתוב באופן גנטי-ביולוגי. האם זה נכון? זה עוד שקר שנובע משנאת נשים איומה והרצון להעניק לעצמם יכולת שקטה להתעלל בהן. להיפך, מגיל צעיר, רואים כי בנות מטבען טובות יותר במתמטיקה ובוודאי ובוודאי שטובות יותר מטבען בקרוא וכתוב וכל הקשור לשפה : קליטת שפות כתיבה, הבנת טקסט, מבטא, כתב יד ולא אתפלא אם יוכיחו זאת גם לגבי קופות. אחרי הכל – את פריצת הדרך הגדולה ביותר של “מותר האדם מהבהמה” יצרו נשים ע”י שפה, דיבור, “רכילות” ויצירת שפות פנימיות ושיתוף פעולה. כעת פשוט מוכיחים שגם את הטענה הנודניקית על “בנים יותר טובים במתמטיקה” אפשר להפריך בקלות ע”י יצירת תנאים סבירים לבנות, שלא נדבר על מה יקרה אם באמת יהיו תנאים זהים. גברים מתנגדים לשוויון זכויות ותנאים מאז ומתמיד, כי במצב של שוויון, יהיה יתרון לבנות/נשים.

    נקודה – מבחינה עובדתית מדעית:
    1)העילית של הנשים נחותות בסוגים שונים של אינטילגנציהמהגברים.

    2 שאר הגברים והנשים הם אידיוטים בצורה אינסופית.”

    א. ממתי אתה מבין משהו במדע?
    ב. אתה פשוט לוקח עובדות והופך אותן, שהרי זה בדיוק ההיפך
    העילית של הגברים נחותים מנשים בסוגים רבים של אינטיליגנציות
    בולט הדבר במיוחד, כיוון שרוב הגברים המגיעים להישגים גדולים במדעים, הם אוטיסטים, אספרגרים או בעלי קווים אוטיסטים והם מצטיינים רק בדבר אחד, בעלי יכולת התמקדות אינסופית בדבר אחד תוך התעלמות רגשית מהסובב אותם (ורק בשך המאפיין השני הם כבר מסוגלים להגיע לגדולות בתחומם המצומצם) ולעומת זאת לא מסוגלים להגיע אפילו לרמת ממוצע בתחומים אחרים. לעומת זאת, נשים שטובות במדעים, אולי מתקשות בהמתקדות אינסופית, אך יכולות להיות טובות באותה מידה במקצועות ותחומים שונים לחלוטין. לנשים יש הרבה יותר יכולות פר אדם.
    ג. שאר הגברים הם אדיוטים בצורה אינסופית ונשים סתומות, אבל הרבה פחות מגברים מפגרים וסתומים (אין שום מדד שניתן להצביע דרכו על רמת טמטומם הקיצוני..אבל ניתן לצפות בזה יום יום ..בשיחות בין נשים מבריקות שלא עושות כלום עם עצמם לבין שוטים דבילים איומים עם פיגור עמוק באופן חריף שעושים עם עצמם משהו)

    ב כתבת “ולא רק הצרפתיה שהתכתבה עם גאוס” – מעניין מהיכן הנטיה שלכם להקטין כך בערך הנשים. איך זה יתכן? הרי במציאות אתם מחזרים אחרינו בלי סוף וטוענים שאתם אפסים חסרי ערך. אז כאן בוירטואל זה המקום להוציא את התסכולים? איזה זה יכול להיות שכ”כ הרבה גברים השומעים על איזה הישג פתפון של מישהי, חייבים לכתוב משהו כמו “נו אז היתה מזכירה והגישה קפה ל..”..וגם בזמנן של אותן מדעניות, הגברים בכוונה התייחסו למראה שלהן ועל כך שלא מסורקות היטב או משהו דבילי אחר. יש להדגיש שאתם עושים זאת בלי לתכנן אחד עם השני, וזה מגיע באופן טבעי אינסטינקטיבי. ולעומת זאת, כשרואים חבורת בנות או נשים שטובות באיזה משהו, ויש שם גבר אחד..כמו נניח שיעור אירובי..אף אישה לא תתחיל לתרץ את יכולותיו בכל מיני תירוצים משונים על כך שהיתה לו כנראה אמא מורה לאירובי ושהוא עושה זאת כדי להוכיח שגם הוא טובה כמו אנשים..או שהוא סכ”ה הגיש גפה למדריכה ולא באמת השתתף בשיעור..פשוט אף אחת לא עושה את זה!! אף אחת!! ולעומת זאת אינסופף גברים הם בעלי דחף חולני לעשות את זה לגבי נשים. גם כשנשים רואות מפגרים, הן כל הזמן עוזרות להם ותומכות בהם (למרות שהם לרוב מהמין הגברי) ולכל הזמן מקדמות אותם. כנ”ל מפרגנות למצליחנים ולא מדברות על הכרס והקרחת שלהם או על זה שהכל בגלל הקשרים עם אימו ואישתו והעובדה שהן באמת קידמו אותו.

    הכי מעניין לחקור את הצורך החולני שלכם לדכא נשים. הצורך שלכם לטעון שגברים יותר טובים במשהו הוא צורך חולני. הרי הוכח אינסוף פעמים שגברים גרועים בהכל – בממוצע. בכל תחום, אולי פרט לתחום אחד שגם הוא בספק. מדוע לממוצע יש פחות ערך? הממוצע הוא מידע הרבה יותר פרטני שיש לנו על העולם מאשר הישגיהם של בני האלפיון העליון. האנשים הפשוטים מקדמים את העולם הרבה יותר מהאלפיון העליון. האנשים הפשוטים מחריבים את העולם הרבה יותר מהאלפיון העליון והאנשים הפשוטיםהם אלה שאתם מתעסקים איתם ביום יום ולא האלפיון העליון.

    ששירה, ציור, פיסול, ריקוד – אלה תחומים שבהם נשים טובות יותר בוודאות. והאלפיון העליון בטל בשישים לעומת ההבדלים הממוצעים בין גברים לנשים באופן כללי.
    אני עוזרת למדריכי ריקודים, ובכל חוג ריקוד שאי פעם הייתי כלומדת או עוזרת הדרכת – הזוג תמיד התבדח על כמה גרועים הגברים וכמה זמן צריך ללמד אותם לעומת הנשים. אין בכלל מה להשוות – לא בזמן הלימוד, לא בתנועות הגוף (המגושמות בהרבה של הגברים) ולא ברמה הסופית שהם מסוגלים להגיע אליה. אם תצפה בחבורת רקדנים, בה הרקדניות טובות בהרבה והגבר יזכה בתחרות ריקודים, האם תטען שזו הוכחה לכך שרקדנים טובים יותר מרקדניות? ממש לא. זה לעולם לא ישנה את העובדה שרקדניות/זמרות הרבה יותר טובות וכך זה בכל תחום אחר.

    את ההבדלים האמיתיים רואים כבר אצל פעוטות – הבנות חכמות יותר כבר ביניקה. יודעות לינוק ולהתאים עצמן בעדינות כך שלא יכאב לאם, בעוד הבנים נוטים להכאיב ולפצוע. הבנות מראות תבונה, חוכמה, רגישות, עדינות פיזית..בעוד הבנים מראים טמטום, אלימות, חוסר אמפטיה, חוסר יכולת להבין רעיונות מופשטים, חוסר קורדינציה ועוד….ההבדלים האלה הם בדיוק אלה שמצביעים על ההבדלים האמיתיים…ולא ההישגים של אוטיסטים מהאלפיון העליון..שיכולים להיות סופר מפגרים אפילו לעומת נשים מטומטמות.

    אבל למה זה כ”כ מפריע לכם שזה כך? זה בגלל המשיכה הבלתי נשלטת שלכם לנשים והידיעה שגופכם אינו אטרקטיבי ולעולם לא תהיו חינניים ואטרקטיבים כנשים..ולכן אתם מעוניינים במעמד מלאכותי-חיצוני של הישגים אשר יגרמו לכם להראות נעלים כביכול בעיניי עצמכם? נשים תמיד יתבוננו בכם כעל יצורים שפלים..ולא משנה מה תעשו. גברים לא קידמו את האנושות – כשמסתכלים על זה באופן מצתבר. רוב הגברים עשו הכל כדי למנוע התקדמות אנושית-תרבותית-ערכית-חברתית…אם זה דרך פשיעה:אונס, רצח, עינויים, סקילות, כליאת נשים וילדות, מכירת נשים ותינוקות..אם זה דרך יצירת נורמות מזוויעות ואם זה ע”י שקרים חסרי גבולות וקלקול כל מה שהיה יכול להיות מדהים, מרהיב ורומנטי בעולם הזה.

    זה מזכיר כמובן את העובדה שכשמגלים הבדל קטן בין גברים לנשים בתחום שנראה כ”יתרון לגברים” ממהרים להצדיע לכך ולהדגיש זאת….אבל דווקא בהבדל הגדול, המובהק והקריטי ביותר לאנושות – רמת האלימות, הפשע והשחיתות של גברים לעומת העדינות, החינניות, האמפטיה והיכולות פר אדם בוזמנית ולא בוזמנית של נשים..פתאום טוענים “הא הם אותו הדבר נשים רוצחות בדיוק כמו גברים..רק מסתירים את זה” וכל מיני בולשיט כאלה.
    או שאם מגלים הבדל של נקודה בממוצע מבחני אייקיו בין נשים לגברים מדברים על זה, אבל אף אחד לא מדבר על הבדל של אולי 15-20 נקודות ממוצע בין אשכנזים למזרחיים..

  6. אכן אמרתי לא הגיוני, כי זה לא הגיוני להוציא שדים מבקבוק, בדיוק כמו שלא תעשה מחקר שמטרתו לבדוק איזה גזע הכי חכם והכי טוב מבתמטיקה או כל חומר נפץ חברתי אחר. לא כי זה לא מעניין אלה כי זה מהווה איום על יציבות ויכול להוביל למקומות לא טובים.

  7. רענן:
    אתה דיברת על הגיוני ולא על "נכון פוליטית" וגם הנימוקים שהבאת לא היו קשורים לנכונות פוליטית.
    על כך עניתי.
    אני חושב שזה גם נכון פוליטית אבל זה חלק תפיסת עולם כוללת שעל פיה אין כל קשר בין "ערכו" של האדם לבין יכולותיו בתחום זה או אחר.
    לדעתי ראוי לחקור כמעט כל תחוםשבו ניתן לשפר את הבנתנו – לא רק מתוך סקרנות אלא גם כדי להתאים את שיטות הטיפול וההוראה כדי שמטרות הטיפול וההוראה תושגנה ביתר יעילות.

  8. מיכאל
    לא כל מה שהגיוני כדאי לבדוק אותו, ולא כל דבר הוא נכון פוליטית לעשות.

  9. רענן:
    זה לגמרי הגיוני.
    זה גם לא סותר את דרישתך לבדוק את הקשר לגנים כיוון שיש הבדל גנטי בין בנים לבנות והבדל זה אחראי להבדלים רבים במקוון תכונות – כולל באינטליגנציה לסוגיה.

  10. בחינת יכולות מטמתיות לפי קטגוריות מיגדריות היא הגיונית בדיוק כמו חלוקה לקטגוריות של שי שאוכל ארוחת בוקר ומי שלא, כלומר זה לא הגיוני בכלל. אם כבר החלוקה צריכה להיות לפי קטגוריות גנטיות בגנים שרלוונטים ליכולת מתמטית, או סביבתיות כלומר רמה סוציאואקונומית ,סוג חינוך וכו’..

  11. ינון:
    מעולם לא הכנסתי מילים לתגובתך וגם אם הייתי מכניס לה מילים – המילים שאתה כבר שמת בה עושות אותה לכל כך חסרת משמעות שכל מילים שאוסיף לה לא תועלנה.
    אולי זה לא ברור לך אבל התגובה שלי היא שלי והיא לא אמורה בכלל להביא מילים שלך.

  12. טוב מיכאל אני יעשה את מה שאתה כן אוהב…חחח צא לי מהחיים!
    ודי להכניס משפטים שלא קשורים חצי מהתגובה שלך מתייחסת לסתם דברים שאתה זורק באויר.. אתה אומר דברים שאניבכלל לא אמרתי אל תכניס לי מילים לפה יותר נכון לתגובה!

  13. ינון:
    הגיע הזמן שתבין שאנשים פועלים עלך פי שאיפותיהם הם ולא על פי שאיפותיך.
    אני שואף להגיע לחקר האמת ואני רואה בך מטרד לאנשים שזו מטרתם.
    אתה רק מבלבל את המוח ולא אומר שום דבר נכון או רציני ואני מנסה לגרום לך להבין שאינני אוהב אנשים שעושים זאת.

  14. אוייש מיכאל הנה אתה שוב..
    התגובה שלי לא משקפת ת’הצלחה שלי במתמטיקה!
    אתה ממש שולל תהיה חיובי אנשים אוהבים אנשים חיובים..אתה אומר שאני מסקרן אבל מצד שני אתה ציני ומנסה להקניט..
    שאני מגיב פה אני שואף שתגיב במילים שמזדהות עם התגובה שלי..אבל במקום פלוסס אתה עושה מינוס

  15. בנים או בנות? אם תשאלו אותי..
    הכל תלוי ב..
    חברה-האם אתה מסתובב בחברה שרוצה לילמוד.. חברה שהיא לא עצלנית שיש תחרות בין כולם מי הכי טוב ויש שאיפה..אז אתה רוצה להיות מעל כולם אתה רוצה להוכיח לכולם שאתה לא טיפש ויש לה כוח רצון ואתה מצליח=]

    או שאם אתה רואה את החבר שלך מצליח אתה גם רוצה אתה מפתח מוטיבציה עצמית כדי לעלות את הרמה..
    אני תלמיד תיכון ואצלינו אם אתה נכשל במבחן וכולם נכשלים אז ישלך”חבר לצרה” לא אכפת לך שאתה לא הצלחת אבל אם חבר שלך הכי טוב הצליח..
    מבחן הבא אתה מתכונן מושיב ת’עצמך על הכסא ולא זז עד שאתה יודע את כל החומר..
    העתקה-יש את ה”גיבורים” האלה שמשוויצים לידך שהם לא למדו למבחן וקיבלו ציון יותר טוב מתלמיד כמוך שישב שבוע לפני והתכונן..
    עצלנות- היום למי יש כוח לילמוד?! כולם רוצים להתפנק היום כל ילד שלא מצליח מכניסים לו שהוא מפגר קח ריטלין..לא!! זה לא שהילד לא יודע זה שהילד לא לומד !
    פוטניציאל- יש כאלה שנולדו גאונים קליטה מהירה ריכוז וקשב מעל יכולת של ילד רגיל..

    אני מקווה שאתה שמים לב לכל התכונות והמשתנים שציינתי..[ויש עוד]
    לא הכל זה יכולת..!!

  16. אני מסכים שדיבור השיוויוניות (נשים גברים וגזעים)
    אינו מנותק מאידאולוגיות סוציאליסטיות.
    אישית אני חושב שההבדל בין אנשים יותר גדוך מההבדל בין גזעים וכו ,השקעה בעידוד וחינוך חשובה בין אם יש הבדל בכישרונות או אין.
    אני לא לוקח ברצינות את כל התאוריוח על הבדלי גברים נשים
    (כמו ראיה מרחבית משמעת עצמית יכולת מילולית וכו).
    פעם היו אנשים שטענו שאין יתרון בנשים או שחורים ושבכל
    הגברים הלבנים יותר מסוגלים.
    היום זה ההפך , כל פעם זה משתנה ואנשים שונים אומרים מה שליבם מכוון.

    יש חלשים שהחברה רומסת ויש גאונים. יש חלשים שהיא ממליכה ויש גאונים.

    אני לא גבר או לבן , אני אני.

  17. כל המהומה הזאת אינה מובנת לי.
    כל פעם שיוצא מחקר אחד עם עדויות – ולו הקלושות ביותר – ליכולתן המתמטית של בנות – הוא זוכה לפתיחה בסגנון "עכשיו זה מדעי" בשעה שמאות מחקרים המוכיחים את ההיפך אינם עושים כזה רעש.
    הסיבה לנסות להוכיח שוויון בין המינים אינה נובעת, לדעתי, מן הרצון לגלות את האמת אלא ממניעים שונים לחלוטין – בדיוק כמו הרצון להוכיח שוויון בין הגזעים.
    איש לא יחלוק על כך שנשים – בממוצע – מצליחות יותר במבדקים של אוצר מילים ושל זיהוי חפץ בתוך ערימת חפצים אבל את היתרונות של המוח הגברי בתפיסה מרחבית ובחשיבה מתמטית קשה לאנשים לקבל והם קופצים על כל הזדמנות כדי לצאת נגדה.
    אני קראתי מחקרים (כן! מדעיים!) רבים בנושא והמסקנה החד משמעית מכולם היא שהתפיסה המרחבית והחשיבה המתמטית טובה יותר אצל גברים.
    אחד המחקרים (שהתפרסם לפני שנים רבות בסיינטיפיק אמריקן) אף בדק ומצא בהשוואה בין בנים ובנות בפעוטון (שכמעט לא יכלו להיות מושפעים על ידי הסביבה) שבנות (שנראו כבנות וגודלו כבנות, אבל שסיבת האנטומיה הנשית שלהן נבעה מאי רגישות לאנדרוגנים בשעה שכרומוזומי המין שלהן היו XY ) הראו – במבדקים של תפישה מרחבית וחשיבה מתמטית – יתרונות דומים לאלה של הבנים – על פני הבנות ה"תקניות".
    צריך גם להבין שמבחני פיזה (http://en.wikipedia.org/wiki/Programme_for_International_Student_Assessment) – הבודקים את הידע שנלמד בבית הספר – כלל אינם בודקים את הכישרון המתמטי אלא רק את מידת ההפנמה של החומר הנלמד בבתי הספר והם אינם כלי מתאים להערכת הכישרון שיתבטא בסופו של דבר בחידושים, תגליות והמצאות.
    כדי לבדוק את הנטייה המולדת בגיל כה צעיר – גיל שבו עיקר הידע הוא תוצאה של לימוד ולא של חשיבה – יש צורך במבדקים אחרים.

  18. לרועי, לא זכור לי שגאונים קיבלו עידודים וחיזוקים מהסביבה. ודוקא להיפך, היזהרו בבני עניים, כלומר דווקא סביבה קשה מביאה ליכולות מיוחדות. אז איפה כל הנשים הגאוניות?

  19. "לטעמי כדאי לחקור את הסיבה האמיתית המסתתרת מאחורי הדחף להוכיח את השיוויון בין נשים לגברים באמצעות פילפולים ותאוריות."

    באותה מידה אתה יכול להגיד שכדאי לחקור את הסיבה האמיתית המסתתרת מאחורי הדחף להוכיח את השיוויון בין שחורים ולבנים באמצעות פילפולים ותאוריות. אישית, אני חושבת שכדאי לתת לזה עוד מאה-מאתיים שנה לפני שנסיק מסקנות. לפני פחות מ 150 שנה עוד חשבו (פרופסור בהרווארד פרסם ספר על כך!) שהענקת השכלה לאישה תגרום לפגיעה בפוריות שלה.

  20. ב,

    לא הבנת אותי נכון. אני אומר שצריך יותר עובדות ופחות תיאוריות. אני פשוט דורש להגביל את המסקנות לעובדות שיש לנו כרגע.

    מגניב,

    אני דווקא יודע על האבולוציה, קצת. בכל זאת, אני קורא וכותב עליה פה ושם. אני גם יודע על המוח האנושי, קצת. לא הרבה. אבל הנה הדבר המעניין – אף אחד לא יודע הכל על הפוטנציאל של המוח האנושי ואיך בדיוק החינוך משפיע עליו. לא אני, לא אתה וגם אף אחד אחר. כל קביעה שלך – או שלי – לגבי היכולות המוחיות הפוטנציאליות של נשים לעומת גברים בעולם שוויוני לחלוטין, מבוססת על דיעות קודמות ולעיתים גם קדומות.

    טיעון הפסיכולוגיה האבולוציונית שלך הוא טיעון ישן ומוכר, ויש מדענים רבים החולקים עליו. התומכים בו מביאים דוגמאות שנראות מושלמות עבורו, אבל יש גם מקרים שקשה להסביר בעזרתו. כך או כך, נראה לי שאתה שוכח שאנחנו כבר לא קופים. אנחנו לא משגלים את רעיותנו שלושים פעם ביום (עובדה שאני בטוח שגם הן מוקירות תודה עליה) כמו השימפנזים, ובנותנו הצעירות והמיוחמות אינן מסתובבות בחוצות העיר עם ישבנים אדומים ומודלקים כמו הבבונים. אפשר למתוח אנלוגיות, כמובן, אבל את זה אפשר לעשות לכל דבר, בכל נושא. בסופו של דבר, אנחנו כבר לא קופים, וחשוב לשים את הקו המבדיל כשמנסים להשוות בין התנהגויות.

    אסכם שלמרות שאבולוציה של מליוני שנים אכן יכולה היתה להוביל לכניעות מסויימת של נקבות הקופים, קשה מאד לאמר מה קרה במעבר האבולוציוני מהקוף לאדם. המוח שלנו השתנה במידה כל-כך רבה, שקשה לאמר בוודאות מה היכולות השכליות הגולמיות של כל אחד מאיתנו. יתכן שלנשים, שהיו כנועות בהכרח במהלך רוב שנות האנושות, יש יכולת לא פחותה מזו של הגברים במוחותיהן. יתכן גם שלא. אני לא רוצה להתחייב ולצאת בהצהרות, כי זה יהיה פשוט טפשי. אין לנו עדיין את כל הנתונים בשביל הצהרות חד-משמעיות כאלה.
    אם פעם חשבו שנשים פחות טובות במתמטיקה מהגברים, הרי שעכשיו מגיע המחקר הנוכחי ומפריך את הנקודה הזו. אולי בעוד עשר שנים יגלו שכשמגדלים ילדים בחברה שוויונית לחלוטין, שני המינים מגלים רוח הרפתקנות זהה. אולי לא. כל מה שאני אומר כאן הוא שלא צריך להכנע לתחושות בטן בעניין כל-כך חשוב, אלא לערוך מחקרים רציניים בנושא.

    נקודה,

    נלך צעד צעד :
    1. אנשים מטפחים יכולות שכליות יוצאות-דופן בעקבות עידוד כלשהו. זה יכול להיות סבא נחמד שעוזר, או מורה שמדרבן, אבל כמעט תמיד יש איזשהו דירבון שכזה.
    2. עד לאחרונה (וגם לאחרונה) נשים כמעט ולא קיבלו עידוד כזה. אם קיבלו, הרי שהרבה פחות קיבלו אותו מגברים.
    3. לכן הגיוני ואף סביר שיהיו הרבה פחות נשים ברשימת ה- ‘גאונים’ מאשר גברים.
    4. לפיכך, לא ניתן להשתמש בטיעון שיש יותר גברים מנשים ברשימת הגאונים, ולקבוע מתוכו שלנשים יש יכולת שכלית או דחף מניע פחות משל גברים.

    מ.ש.ל.

    לילה טוב,

    רועי.

  21. מה שיוכיח את העניין מעבר לכל ספק הוא סקר שיערוך אבי על מין הקוראים באתר הידען.

  22. זה מזכיר לי את הקומיקס הבא:

    http://xkcd.com/385/

    ואגב, אמנם למדתי בתכנית של בר-אילן לפני עשור, אבל אני זוכרת שכארבעים אחוז היו נערות.

  23. רועי צזנה
    מה שאתה אומר אל תבלבלו לי את המוח עם העובדות תחי התאוריה והפילפולים.
    לטעמי כדאי לחקור את הסיבה האמיתית המסתתרת מאחורי הדחף להוכיח את השיוויון בין נשים לגברים באמצעות פילפולים ותאוריות.
    מצג השיוויון המלאכותי מקנה לך בעצם יתרון לא הוגן, מכה תחת החגורה.
    בדיוק כאילו שכנעת מתאבק במשקל נוצה שהוא שווה בכוחו לחלוטין למתאבק במשקל הכי כבד. במציאות הוא פשוט יכסח אותו.
    לעניות דעתי זה מה שמסתתר מאחורי הרצון לשויון.
    קל לראות את זה לדוגמא בכל המשטרים הקומוניסטים שהיו ושעוד קיימים.

  24. לרועי, זאת טענה לא רצינית, באות מידה של ודאות אתה יכול לטעון שנשים נאלצו להישאר בבית, כיוון שלא הצליחו בשום דבר..

    אותם גאונים שהצליחו הצליחו בכוחות עצמם ומעל לאילוצי החברה, והטענה שלך רק מראה שזה נכון לומר שמעולם לא היו נשים שהמריאו מעל לרגיל ולטפשי.

  25. רועי צזנה.. כנראה שאינך יודע אבולוציה- מהי.
    אבולוציה לא מתרחשת מהיום לאתמול, ועד לפני מעט אלפי שנים החיים האנושיים היו כפי שאני תיארתי אותם. לכן יש התאמת תכונות אבולוציונית לתפקידים של לפני אלפי שנים, ולא לפי המאה שנים האחרונות (כפי שאתה, משום מה, חושב).
    זה דיי ידוע שאנשים נולדים עם ידע ורצונות בסיסים, ולרוב רצון הנשים שונה מרצון הגברים (לפי ההתאמה האבולוציונית). החלוקה ה"פיסית" שהחברה מייצרת היא אכן לעיתים מגבירה את חלוקה זאת (אולי מסיבות אבולוציוניות היסטוריות?).
    מה שאני אומר זה שנשים יכולות לעשות ככל יכולתן וככל רצונן, אך לעיתים בתחומים מסויימים יש לגברים נטייה טבעית לעקוף אותן בסיבוב. כנ"ל בתחומים אחרים שנשים טובות הרבה יותר מגברים (שאמנם גם בתחומים אלה הרף העליון הוא של גברים, אך הוא נקבע באמת לפי רצון והשקעה)

    אני לא כל כך מבין האם אני אמור להיעלב מההשוואה לקופים.. בסך הכל הם לא כל כך שונים מאיתנו, והחלוקת תפקידים אצלם היא לא שונה מחלוקת התפקידים אצל בני האדם לפני כמה אלפי שנים..
    ואני בכלל לא אתפלא אם יהיה ייתרון ברור לקופים זכרים על קופות נקבות במבחנים כמו אנלוגיות צורניות..

  26. נקודה,

    אפשר להמשיך את הרשימה עוד הרבה. וכפי שכבר אמרתי, היא לא מעידה על שום דבר, מלבד העובדה שהרוב המכריע של הנשים (למעלה מ- 99%) נאלץ להשאר בבית ולטפל בילדים במשך כל שנות קיומה של האנושות.

    דרך אגב, ראיתי תכנית בערוץ 8 על שחמטאית שמספרת על חוויותיה בצעירותה. תאמין או לא, מועדון השחמטאים לא היה מוכן לקבל אותה לשורותיו, והגברים שם לא לקחו אותה ברצינות ולא רצו לשחק נגדה.

    אולי זה קצת פחות מוזר עכשיו, העובדה שהשחמטאים הטובים בעולם הם גברים. ואם תופעה כזו חזרה על עצמה לאורך כל ההסטוריה, ברוב התחומים ה- ‘גבריים’, מה הפלא שקשה למצוא נשים שהצטיינו בתחומים האלו, או אפילו לקחו בהם חלק פעיל?

    מגיב מגניב,

    אם נסתכל על הקופים והקופות נראה שיש אצלם חלוקת תפקידים מאד מוגדרת, שנראה שמגיעה כבר מהילדות. זה כנראה תוצר אינסטינקטיבי. אבל בני-אדם התקדמו קצת (רק קצת, נודה באמת) יותר מהקופים. סביר להניח שלמרות שנשים וגברים אכן חושבים בצורה שונה זה מזה, החלקים המשותפים רבים יותר מהשונים. בניגוד לקופים, יש לנו מודעות עצמית ויכולת ניסוח, הבנה והכרה עצמית. כל אלו יכולות לגרום לאשה להחליט ללמוד בכיוון מסויים, ואולי גם להצליח בו. אולי לא פחות מגברים. ואולי זה מה שהתוצאות של המחקר המוצג כאן מתארות.

    ושוב אני חוזר ואומר – קשה למצוא עדויות מוחלטות המתעלמות משפע הגורמים הצדדיים האפשריים האחראיים ל- ‘עודף אינטיליגנציה’ או לכיוון ההפוך.

  27. אומנות: ציור, פיסול, שירה וכו’ הטובים בכל הזמנים היו ממין זכר.
    מדע: מתימטיקה, פיסיקה, רפואה וכו’ הטובים בכל הזמנים היו גברים.
    ספורט: כדורסל, שחיה, ריצה וכו’. הטובים בכל הזמנים היו המין החזק.
    שונות: שחמט, דמקה, ששבש וכו’ הטובים ביותר היו אנשים.

    ככה אפשר להמשיך את הרשימה.
    בכל מקרה חשוב לציין שרוב הגברים והנשים מספיק מטומטמים כדי שעובדות אלו יגרמו לאלו להרגיש חכמים ולאלו להרגיש מקופחים.

  28. גברים לא חושבים כמו נשים.
    זאת עובדה, כל מי שלא מקבל את זה – עיוור.
    השאלה היא באיזה נושאים ספציפיים (חלקים במוח, צורות חשיבה) זה מתבטא. והבעיה היא שבכל תחום לימוד מעורבים הרבה סגנוני חשיבה והרבה "יחידות" חשיבה במוח, לכן קשה לאבחן את ההבדלים בין נשים לגברים.
    אחד ההסברים העיקריים לעובדה זאת היא האבולוציה, שנתנה לכל מין יכולות בהתאם לתפקידו (גבר-צייד, חוזק, ניווט, דיוק | אישה-יכולת להאכיל את ילדיה, ללמדם, לפתח את אישיותם ולפתות את הגברים שידאגו להן)
    אני רק רוצה להזכיר את https://www.hayadan.org.il/men-women-and-extreme-male-brain-040408/
    שמצביע בהססנות "דמוקרטית/שיוויונית" על הבדלים אלו.

    גילוי נאות: סיימתי 5 יחידות מתמטיקה עם ציון סופי של 98 במסגרת תוכנית של בר אילן, ובכיתתנו למדו רק שישית בנות. אני בעל מוח גברי דיי קיצוני, ולכן מתוך חישוביות קרת רוח אני רוצה לשבור אקסיומה רגשית.

  29. נשים משחר ההסטוריה בחרו בגברים הכי חזקים חכמים מוצלחים וכד’ בעוד שגברים העדיפו חזה גדול ככל האפשר וחזות כללית שמעידה על פריון.
    את התוצאות של ההעדפות הללו אפשר לראות כיום בעקר כאשר בודקים נוכחות נשית ברשימת זוכי פרס נובל ומנגד נוכחות גברית בפרסומות לשמפו ומשקות קלים. לנשים אין מה להתלונן, זו תוצאה של בחירה אבולציונות שהן עשו עוד כשהיו במערה.

  30. נקודה,

    אשמח אם תביא סימוכין לטענתך הראשונה.

    מר ב,

    כבר הסברתי את הבעיה הגלומה בהפקת טענות כוללניות כמו שלך מתוך נתונים סטטיסטיים עובדתיים, המבוססים על גורמים רבים. נרצה או לא נרצה, נשים אינן זוכות במעמד שווה לזה של גברים במרדף אחר הקריירה אפילו במאה ה- 21, לא כל שכן במאות השנים שקדמו לה. כתוצאה מכך, לא ניתן להפיק מסקרים כמו ‘כמה נשים זכו בפרס פילדס’ משמעות אמיתית.

    האם אני אומר כאן שהאינטיליגנציה של נשים זהה בממוצע לזו של גברים?כמובן שלא. כל מה שאני אומר הוא שלא ניתן להפיק מהנתונים הסטטיסטיים האלה מידע לגבי האינטיליגנציה הגולמית, מכיוון שזו עשויה להיות מושפעת מאינספור גורמים מלבד האינטיליגנציה המולדת. יתכן שנשים נבונות בממוצע כמו גברים, יתכן שלא. לא נעשו, לטעמי, מחקרים שיצביעו חד-משמעית לכיוון זה או אחר, תוך כדי ניטרול כל הגורמים מלבד המולדים. לכן נראה לי שטותי לקפוץ למסקנות מרחיקות לכת כמו אלו שנכתבו כאן.

  31. אבי, האם תוכל לדאוג שתגובות שמקורן בנשים יצבעו בוורוד ויופיעו בסוף הדף בפונט גוטמן יד?

  32. ואני תוהה לעצמי על מה ולמה כל המהומה? לכל המקטרגים, נשמע שאתם מפחדים! זוהי רק כתבה, וחלק מהמגיבים ממש יצאו מגדרם כדי להבטיח את מקומם "העליון", אחד הגדיל ראש וייעץ לא לנהוג עם נשים, ממש במה לכל הניאנדרטלים.
    השיוויון הוא מדמומה ואני רואה את זה כל יום. חלק זעום מהמרצים שלי בטכניון הינן נשים, והסטודנטים שופטים אותן לחומרה, עליהן לעמוד בביקורת חריפה פי כמה מהמרצים. (לטעמי חלקן טובות וחלקן גרועות בדיוק כמו המרצים מהמין השני).
    לכתבה זו אין נגיעה בחיים האישיים שלנו ובכול זאת כשבאים לקחת את "הטיעון" האחרון לכך שמקומה של האישה במטבח (כי היא מוגבלת כמו נכה ) צצים שובניסטים שהרעיון מחריד ומבעיט אותם עד כלות נשמתם.

  33. מבחינה עובדתית מדעית:
    1)העילית של הנשים נחותות בסוגים שונים של אינטילגנציהמהגברים.

    2 שאר הגברים והנשים הם אידיוטים בצורה אינסופית.

  34. כמה הערות:

    1. אין חיה כזו בסטטיסטיקה – הוכחה *באופן מובהק* שאין הבדל. באופן מובהק ניתן רק להוכיח שיש הבדל.
    2. העניין עם סטיית בתקן כאן הוא *הרבה * יותר חשוב מהממוצע. בבהכללה גסה, ממוצע יכול להשפיע על מס’ המהנדסים במדינה, סטיית התקן תקבע את מס’ זוכי הנובל (“האלפיון העליון של הגאוסיין”)
    3. בהקשר דומה ראו את זה:
    http://www.notes.co.il/greengross/42231.asp

  35. שני המינים שווים ביכולות. בגברים, לדעתי, קיים דחף מובנה להשגיות וייצר תחרותיות שבממוצע גבוה מזה של הנשים.
    אלו הן תכונות האופי ולא היכולת המנטאלית שיוצרת את ההבדלים הברורים בהישגי המינים לאורך הדורות.

  36. אני אישית מאמין שקיים ברמה השיכלית שוויון בין המינים והקטע של גילויים במדע-אם ליבדוק מה הממוצע של הגיליים של אותם מדענים מוכשרים ניראה שהוא הרבה מעל 30 עכשיו ניראה את אורך חייהם של בני אדם ממוצעים בגי 30 רוב המישפחות כבר אם ילדים או בדרך מאחר ותפקיד זה נופל ברובו על האישה יוצא שהרבה נשים גם אם עוסקות בתחום אינן יכולות לעסוק ברציפות ואינן יכולות גם אם רצו לעסוק ולהשקיע 100 אחוזים לכן תמיד אהיה פער בגילויים זה לא הולך בקו ישר אם יחס הבנים בנות במדע

  37. מסקנות המחקר שגויות
    מה הם ממצאי המחקר: שבארהב יש פער של 10 נקודות לרעת הבנות ובשוודיה אין הבדלים בכלל. בתורכיה יש פער של 27 נקודות לרעת הבנות

    אולם ההצלחה הזהה של בנים ובנות במתמטיקה בשוודיה לא בהכרח נובעת משוויון מלא שלכאורה יש שם
    ייתכן למשל שבמדינות אלו(שוודיה ושכנותיה) יש אפליה מתקנת לבנות כפי שבישראל מנסים ליצור עבור בני מיעוטים
    כלומר ייתכן דווקא שישנם הבדלים בנגישות למדע לטובת הבנות במדינות אלו
    בנוסף ייתכן ובמדינות אלו יש פערים חברתיים לטובת הבנות מאחר ויש יותר שרות בממשלה משרים במדינות אלו.
    כלומר אם הפערים החברתיים במדינות אלו הם לטובת הבנות אז לכאורה הבנות היו צריכות להצליח יותר מהבנים . אולם זה לא כך לפי המחקר (קיים שוויון לפי המחקר)

  38. כל המחקרים הטוענים לשוויון בין הגזעים, המינים והדתות מסריחים מפוליטיקל קורקטנס אמריקקית

  39. רועי צזנה
    הוא אשר אמרתי זוהי כל הרשימה כולה אם היית מנסה את הרשימה הגברית זה לא היה נכנס כאן.
    ומלבד זאת אף אחת מפריצות הדרך לא היוו מעולם אבני דרך יסודיות בסלילת ההתקדמות הטכנולוגית מדעית תרבותית ובעצם כל התקדמות בכל תחום. קח את כל המקצועות כולם התגליות הגדולות לעולם מעשה ידי גברים. וכל הטענות יפות הנפש הסטאטיסטיות לא יעזרו לשנות את זה.
    זכייה בפרסים גדולים כשותפות עקב הפוליטקאלי קורקט של וועדות הפרס לא ישנו את המצב. האם היתה אשה אחת בהיסטוריה שקיבלה את פרס פילדס תן דוגמא.

  40. רועי,

    סטטיסטיקה משקרת מאד בקלות. כשאתה בודק את ממוצע ה- ‘גאונים’ ממין זכר לעומת ממוצע ה- ‘גאונים’ ממין נקבה, אתה יכול לקבל תוצאות מוטות מאד.

    היו מחקרים מעניינים שהראו שכבר מגיל צעיר מאד, ההורים מחנכים ילדים למדע, וילדות לכיוון ההפוך. זה מתחיל בתשובות לילדים במוזאוני מדע, למשל. ילד זכר ששואל למה הכדור צף על המים יקבל תשובה עמוקה. ילדה ששואלת את אותה שאלה תקבל תשובה פשטנית בהרבה, אם בכלל. זה לא קורה תמיד, אבל זה קורה מספיק. וילדה כזו פשוט לא תיהפך לגאון. הנה לך נתח גדול מהסטטיסטיקה שהוחמץ.

    תוסיף את זה שהחברה מעודדת – וחברות רבות גם מחייבות – את הנשים להוליד ילדים ולטפל בהם. נשים כאלו מוותרות על הקריירה במקרים רבים, או שצריכות לאזן בין חיי משפחה לקריירה המדעית, מה שיכול לפגוע בשניהם. הלך עוד נתח מהסטטיסטיקה.

    מה ההגדרה של גאון? האם גאון הוא מי שזוכה בפרס נובל? הרי היתה אפליה נגד נשים בבחירת המועמדות לפרס נובל. האם גאון הוא פרופסור באוניברסיטה? עדיין קיימות פקולטות שנשים צריכות להיות בהן טובות הרבה יותר מהגברים כדי לקבל מעבדה משלהן.

    אז מה כבר נשאר מהסטטיסטיקה המקורית שהצגת?

  41. ב,

    אני מצטט את דבריך :
    “גאוניות ווירטואוזיות דורשות תכונות אופי שאינן קיימות במילון הגנטי הנשי… פריצות דרך דורשות אופי חריג התעלמות ממה שחושבים אחרים דווקות מוחלטת במטרה עד אובססיה אומץ לסכן ולהמר וללכת על הסף…”

    זו טענה גדלה מאד. איך היא מתיישבת עם, למשל,

    מאדאם קירי – זוכת פרס נובל פעמיים, בשני תחומי מדע שונים, על גילוי הרדיום והפולוניום ועל גילוי תכונת הקרינה של חומרים.

    רוזלינד פרנקלין – היתה שותפה מלאה לפענוח מבנה הדנ”א, אך חלקה בהסטוריה הושמט… כנראה עקב היותה אשה.

    הליידי מרי מונתגיה – הביאה את החיסון לאבעבועות השחורות לאירופה, כנגד כל הממסד הרפואי במאה ה- 18.

    לאורה באסי – הביאה את המכניקה והפיזיקה הניוטוניות לאיטליה, והיתה בעלת מעבדה משלה. כל זאת במאה ה- 18, כשתפקידן המוצהר של הנשים היה לשבת בבית ולטפל בילדים. בוא רק נאמר שהיה צריך הרבה מאד אובססיה ודבקות במטרה כדי להגיע לאן שהיא הגיעה.

    האם תרזה – נלחמה בדבקות ‘קדושה’ כדי להציל אנשים באיזורים המוזנחים ביותר של העולם בזמנה.

    וכן הלאה וכן הלאה. היו, דרך אגב, 35 זוכות בפרס נובל. וזאת כאשר רוב הנשים ברחבי העולם אינן יכולות לבחור את תעסוקתן.

  42. לעניות דעתי הצנועה, אתם מחמיצים את המטרה…

    אני מסכים עם המאמר שבממוצע, לנשים יש יכולת מתמטית זהה לזו של גברים, אני לא מסכים עם זה שזה אומר שנשים יכולות להביא לפריצת דרך מדעית כמו גברים.
    הדגש פה הוא על הממוצע. להערכתי (ניתן לבדוק למי שיש את הנתונים), סטיית התקן ורוחב ההתפלגות אצל בנים הרבה יותר גדול מאשר לנשים. זה אומר שיהיו הרבה יותר בנים חלשים במתמטיקה, אך כמובן יותר גאונים, ולכן יהיו לגאונים יותר הצלחות. אצל נשים, רובן סביב אותה רמה, ואין יותר מדי גאונות או לצד השני, מפגרות (למרות שבשני המקרים קשה לנו להבין אותן)

  43. חנן סבט
    בקהיליית המתמטקאים ישנן די הרבה נשים אבל כשמדובר בפריצות דרך משמעותיות מחוץ למספר מועט מאד של תרומות ולא רק הצרפתיה שהתכתבה עם גאוס המספר שואף לאפס. הוא הדין בכל פריצות הדרך הטכנולוגיות ולא רק גם במוסיקה ציור אדריכלות האם נתקלתה במלחינה או ציירת שתמונותיה נמכרים במליונים או במלחינה שיצירותיה הפכו קלאסיות או בפסיכולוגיה או בכלכלה.
    יכולת טכנית וודאי היא נחלת המין הנשי ללא ספק דווקא בגלל התכונות של עקביות ודייקנות ומשמעת עצמית שהנשים נחונו בהם יתרה.
    אולם דווקא תכונות אלו הן ההפך הגמור ממה שדורשת פריצת דרך חשיבתית חדשה את זה לא תמצא בין הנשים.
    גאוניות ווירטואוזיות דורשות תכונות אופי שאינן קיימות במילון הגנטי הנשי סה"כ נשים נולדו יותר מאוזנות ומעשיות וקונפורמיות לעומת זה פריצות דרך דורשות אופי חריג התעלמות ממה שחושבים אחרים דווקות מוחלטת במטרה עד אובססיה אומץ לסכן ולהמר וללכת על הסף ועוד תכונות משלימות שקשורות דווקא באגרסיביות שמקנים ההורמונים הגבריים והגנטיקה.

  44. תשובה ל- ב’:

    1. עד למאה ה- 19, מעט מאד נשים זכו להשכלה אקדמית בכלל. העולם האקדמי היה פשוט סגור בפני רוב רובן. לכן מספר המדעניות היה נמוך ביותר, למרות שחלק מהן הגיע להישגים מדהימים כשהתאפשר להן להגיע לאקדמיה (מארי קירי, רוזלינד פרנקלין, ג’ין גודול, וכ”ד).

    3. כיום, מרבית הפונים ללימודי מדעים מדוייקים הם גברים (למרות שהמצב הולך ומתאזן). התופעה תלוייה יותר בחברה ולא ביכולות או בידע. החברה הגברית מעודדת גברים לעסוק במקצועות של טכנולוגייה ומדעים מדייקים. נשים מופנות יותר לעיסוק במקצועות הקשורים למדעי הרוח והחברה. זה לא קשור ביכולות.

    4. היו נשים שכן תרמו לפתרון השערת פרמה (לפחת במאה ה- 19).

    5. תן צ’אנס לזמן…. ככל שיהיו יותר מתמטיקאיות ומדעניות בתחומי המדעים המדוייקים, כך יעלה הסיכוי שתומתן תלך ותתעצם.

    חנן סבט
    http://WWW.EURA.ORG.IL

  45. למבחנים הללו אין ערך כשמדובר ביכולת ליצור פריצות דרך ופיתוחים משמעותיים בתחומים יסודיים במתמטיקה. מספר הפיתוחים המתמטיים המרעישים כגון פתרון השערת פרמה ופואנקרה והתקדמות משמעותית אחרת שנעשו ע"י נשים שואף לאפס.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.