מקורם של הג’מינידים בסוג חדש של עצם שמימי – שביט סלעי, אסטרואיד שמסלולו אליפטי והוא מתקרב מאוד לשמש ולכן מתחמם ופולט אבנים ואבק
הגיע ה-12 בדצמבר, ועבור האסטרונומים החובבים משמעות הדבר היא שהגיע הזמן למטר המטאורים השנתי – ג’מינידים. בכל שנה בתחילת דצמבר עובר כדור הארץ דרך זרם של פסולת מאובקת מהשביט הסלעי פאתון 3200 (3200 Phaethon ). המעבר הזה גורם ל למטר מטאורים שנמשך לפעמים יותר משבועיים.
“מטר הג’מינידים השנה יגיע לשיא ב-13 וב-14 בדצמבר, והתחזית היא לשיאים של עד 120 מטאורים בשעה”, צופה ביל קוק, ראש המשרד לענייני מטאוריטים של נאס”א. “אני מצפה לתצוגה יפה.”
כולנו שמענו על כוכבי שביט – מבקרים קפואים ממערכת השמש החיצונית בעלי זנבות ארוכים של גז ואבק כאשר הם מתקרבים לשמש. אחד כזה נחקר כעת על ידי החללית האירופית רוזטה, שגם הנחיתה על פניו את הנחתת פילאה שלרוע המזל נחתה במקום מוצל ואינה יכולה למלא את מצבריה ולהמשיך במחקר הפורה שערכה במשך 60 שעות, אך מהו שביט סלעי?
“שביט סלעי” הוא סוג חדש של עצמים שסיווגו נדון על ידי אסטרונומים. בעקרון זהו אסטרואיד שמגיע קרוב מאוד לשמש – כל כך קרוב שצריבת השמש גורמת לחומר שעל פניו לפלוט רסיסי סלע. כך יכולים שביטי סלע גם לגדל זנבות שביט, שמהם בסופו של דבר נוצרים המטאורים שנופלים על כדור הארץ.
מקור מטר הג’מינידים פאתון 3200 נראה יותר כמו אסטרואיד ואכן הוא מגיע מחגורת האסטרואידים. גם צבעו דומה לצבעם של אסטרואידים אחרים בחגורת האסטרואידים שבין מאדים לצדק. עם זאת יש לפאתון 3200 מסלול יוצא דופן שמביא אותו עמוק לתוך מסלולו של כוכב חמה. כאשר הדבר מתרחש, השביט מתחיל להאיר ולפלוט משהו שנראה כמו חיקוי של כוכב שביט. צוות של אסטרונומים בראשותו של דייב ג’וויט מ-UCLA כבר ניתר את פאתון 3200 באמצעות החלליות התאומות סטריאו החוקרות בדרך כלל את השמש. הם סבורים שהתפרצויות שמש חזקות חיממו את פני השטח של האסטרואיד וגרמו לפאתון לפלוט מטאורים כמו שגחלים לוחשות יורקות גיצים במדורה גדולה.
זרם הפסולת של פאתון 3200 הוא רחב ומסיבי. “מכל זרמי הפסולת שכדור הארץ עוברת דרכם כל שנה, הג’מינידים הוא הרחב והמסיבי ביותר”, אומר קוק. ” כאשר מחשבים את כמות האבק בזרם הג’מינידים רואים שהיא גדולה פי 5 עד 500 מזרמי מטאורים אחרים.
מטאוריט הג’מינידים מגיעים אלינו, כפי שמרמז שם מקבוצת הכוכבים תאומים. הם פוגעים באטמוספירה במהירות של 35 קילומטר בשניה או 78 אלף קמ”ש. זה אולי נשמע מהיר, אבל זה ממש איטי במקצת בהשוואה למטרי מטאורים אחרים. מטאורים הגדמינידים נוטים להיות ארוכים ובהירים והם מייצרים כדורי אש רבים בלילות שסביב שיא המטר.
הזמן הטוב ביותר לצפות במטאורים, מייעץ קוק, הוא בין חצות בשעון המקומי לבין זריחת השמש בלילה של ה-13 ובלילה של ה-14 בדצמבר, כאשר קבוצת תאומים גבוהה בשמים ויורה עלינו גחלים בהירים של סלעים המופיעים להם בשמים זרועי הכוכבים הנוצצים.
