סיקור מקיף

פוקושימה היום

חצי עשור לאחר האסון הגרעיני עדיין נפלטת פסולת רדיואקטיבית מהאתר

 

הכתבה מתפרסמת באישור סיינטיפיק אמריקן ישראל ורשת אורט ישראל

תרשים תלת ממדי של תחנת הכוח הגרעינית בפוקושימה. איור: shutterstock
תרשים תלת ממדי של תחנת הכוח הגרעינית בפוקושימה. איור: shutterstock

לפני חמש שנים, במארס 2011, הציף צונאמי הרסני את חופה הצפון-מזרחי של יפן וגרם לאסון הגרעיני החמור ביותר מאז אסון צ’רנוביל. גלי הצונאמי שצפו מעבר לשובר גלים בגובה של 10 מטרים, התנפצו בעוצמה אל החוף וגרמו לניתוק זרם החשמל לתחנת הכוח הגרעינית בפוקושימה דאיצ’י. הפסקת החשמל הוציאה מכלל פעולה את מערכות הקירור של תחנת הכוח, מה שגרם להתחממות־יתר של מחצית מליבות האורניום במתקן. הליבות שהותכו נזלו וחדרו דרך מכלי הפלדה שלהן. שורה של התפוצצויות מימן שאירעו בימים שלאחר מכן גרמו נזק לשלושה מן המבנים בכור ועקב כך, לפליטת חומרים רדיואקטיביים לאטמוספרה. ענן הזיהום הרדיואקטיבי שהיתמר מן הכור ונישא באוויר אילץ כ-160,000 מתושבי האזור להתפנות מבתיהם למקום מבטחים.

אתר האסון נותר עד היום אזור סיכון גבוה. תושביו לשעבר אינם צפויים לחזור אליו בעתיד הנראה לעין, שכן רמות הרדיואקטיביות סמוך לבתיהם עדיין גבוהות ביותר. ומה שמדאיג עוד יותר, תחנת הכוח הפגועה ממשיכה לייצר פסולת גרעינית מסוכנת. חברת החשמל של טוקיו (TEPCO), המפעילה את המתקן, נאלצת כיום להזרים מים בסחרור דרך שלוש היחידות המותכות של הכור במטרה לקרר אותן, ואגב כך מייצרת ללא הרף עוד ועוד מים רדיואקטיביים. ואם לא די בכך, הרי שמי תהום הזורמים במורד הגבעה שבגב המתקן המושבת נושאים עמם את החומרים הרדיואקטיביים הזולגים ממנו בדרכם אל האוקיינוס.

חברת TEPCO אוספת את המים המזוהמים ואוגרת אותם במכלים גדולים בקצב של עד 400 טונות ליום. לאחרונה מבוצעים תהליכי טיפול במים האגורים כדי להקטין את ריכוז הגרעינים הרדיואקטיביים, אך עדיין נותרים במים ריכוזים גבוהים של טריטיום, איזוטופ רדיואקטיבי של מימן. הדעות חלוקות באשר למה שייעשה בסופו של דבר במים המזוהמים, וטרם הושגה הסכמה לגבי אתר הסילוק הסופי שלהם. הדבר נכון גם לגבי מיליוני שקי האדמה המזוהמת והפסולת הגרעינית המוצקה האחרת שמקורה באסון, וכן לגבי מוטות האורניום – הדלק הגרעיני עצמו. דוחות רשויות הבריאות מדאיגים גם הם. מדענים מורים על עלייה במקרי סרטן בלוטת התריס באוכלוסיית הילדים שהתגוררו בפוקושימה בעת האסון, אם כי מוקדם עדיין לדעת אם נכון לייחס את המקרים האלה לתאונה הגרעינית.

מכל מקום, בכוונתה של ממשלת יפן לשוב ולהשתמש בתחנות כוח גרעיניות. ראש ממשלת יפן שינְזוּ אַבֶּה הדגיש לאחרונה את הצורך הדחוף בהפעלתם מחדש של הכורים הגרעיניים בארצו, שהושבתו כולם בעקבות האסון בפוקושימה דאיצ’י. עד עתה, חודשה הפעילות המלאה בשתיים מתחנות הכוח הגרעיניות של יפן.

2 תגובות

  1. האסון נגרם בשל תכנון לקוי ולא בטוח.כמו איחסון של פסולת רדיו אקטיבית בשטח הכור,ודברים שלא מתוכננים נכון בכול מפעל שיש בו חומרים מסוכנים(אמוניה ,גז או דברים מסוג זה).מיכל האמוניה בחיפה הוא דוגמה מסוכנת לכך,יכולים להביא לאסון!.אנרגיה אטומית היא פתרון מצוין למחסור באנרגיה.(הכור שנבנה בירדן,צפוי לספק לה את כל החשמל שדרוש לה).בנוסף כוח אדם איכותי(מהנדסים חוקרים בשכר גבוה,משדרגים את המדינה).אבל גם השקעה באנרגיה ירוקה(סולרי/רוח/ביו גז/הדרו אלקטרי).יתנו למדינה חשמל זול -ללא זהום(דנמרק לדוגמה,או רוסיה על. הסכרים ההדר-אלקטריים האדירים שלה).מחקר ישראלי (תרמו סולרי,ארובות שרב),מיושם בחלקו-עוד לא נמצא בעל הממון והחזון שיקדם זאת
    (לפחות לא בארובות שרב)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.