סיקור מקיף

התחזית: מזג אוויר קיצוֹני במצרַיִם הקדוּמה

“אסטלת הסערה” היא אבן זיכָּרון שהעמיד פּרעה יַעחמס (אמוֹסיס) הראשון לפני 3,500 שנה בערך. האבן עשויה מקַלציט (גיר קשה) וגובהה 1.80 מטר בערך. היא נחשפה במצרים לפני עשרות שנים.

פסל של פרעה יעחמס (אמוסיס) הראשון. צילום: ויקימדיה
פסל של פרעה יעחמס (אמוסיס) הראשון. צילום: ויקימדיה

כתב: צבי עצמון, גליליאו צעיר

“אסטלת הסערה” היא אבן זיכָּרון שהעמיד פּרעה יַעחמס (אמוֹסיס) הראשון לפני 3,500 שנה בערך. האבן עשויה מקַלציט (גיר קשה) וגובהה 1.80 מטר בערך. היא נחשפה במצרים לפני עשרות שנים.

באבן הזיכרון מתוארים סערה עזה והנזקים שגרמה במצרים הקדומה. במשך שנים חשבו החוקרים כי הסערה היא דימוּי להתקפות של שַליטים זרים ולא תיעוּד אמִתי של אירועי מזג אוויר. והנה, לפי תרגום חדש שפרסמו חוקרים מהמָכוֹן לחקר המִזרח באוּניבֶרסיטת שׁיקָגוֹ, ארצות הברית, לכתובת החקוּקה על אבן הזיכרון, מדובר בתיאור ממשי של אירועי מזג אוויר חריגים שהתרחשו במצרים באותה תקופה: גשמים עַזים שגרמו נזקים כבדים למִבנים, ושמַים שחורים שרועשים ללא הפסק בקול “רוֹעם יותר מקולו של המון אדם”.

החוקרים מייחסים אירועים חריגים אלה להתפַּרצוּת געשית שהתרחשה באי היווני תֵרה (סַנטוֹריני של היום). אם אכן “אַסטֵלת הסערה” מתארת אירועי מזג אוויר חריגים, היא תוּכל לסַיֵיע לחוקרים לדייק בתיאור שושלות הפַּרעוֹנים במצרים העתיקה וכן לדַיֵיק בעיתוּי של אירועים שהתרחשו במזרח התיכון באותה תקופה, כגון ירידת כוחם של הכנענים והתמוֹטטוּת האימפֶּריה הבַבלית למול פְּלישׁוֹת החִתים.

רוצים לקרוא עוד? לקבלת מגזין גליליאו צעיר במתנה

10 תגובות

  1. נא לשים לב לכובע של פרעה. מזכיר מאוד כובע של קרדינלים. האם הכנסייה הקתולית אימצה כובע ה לצרכיה?

  2. ניסים,
    הרבה יותר הגיוני לטיעון שכל מה שאתה רואה מסביבך הוא מקרה – מהרמה התת אטומית ועד המוח האנושי.
    כל פעם הטיעון הזה מזכיר לי את הטיענים של הכניסייה בימי הביניים 🙂
    מקווה שיום אחד באמת נבין את המציאות.

  3. משה
    התורה ניפחה את המספרים? המממממממממ … אז אולי במקום 600,000 גברים היו אולי רק 2? במקום 10 מכות היה רק קצת גשם?
    מעניין …. אף פעם לא חשבתי שמה שכתוב בתורה מנופח. אתה רוצה להגיד לי שסיפור הבריאה זה … רק סיפור?

  4. יציאת מצריים כפי שהיא מופיעה בתנ”ך התרחשה לפני 3500 שנה (בחישוב מאוד גס: 500 שנה תקופת השופטים, 500 בית ראשון, 500 בית שני, 2000 גללות)
    ההתעקשות על מספר בני ישראל שעזבו את מצריים באותה התקופה לא רלונטית לדיון אם הייתה או לא הייתה יציאת מצריים.
    מאוד יכול להיות שהמספרים נופחו לאחר מכן – אבל זאת ללא ספק הוכחה תומכת לכך שמשהו מאוד דומה למסופר במקרא אכן קרה.
    בקשר לפדנטיות של המצריים – הם היו פדנטים בלהזכיר את הנצחונות שלהם לא ההפסדים.

  5. אורן
    לא הייתה יציאת מצרים. הסברתי לך איך יודעים את זה. אתה יכול להאמין לסיפורי התורה אם אתה מתעקש – אבל המאמר כאן בטח לא קשור ל”יציאת מצריים”.

    שוב – אין שום תיעוד לעזיבה פתאומית של 40% מתושבי מצריים. אין שום תיעוד לנדידה של 2 מיליון בני אדם במשך 40 שנה במדבר סיני.

    צר לי.

  6. אני לא זורק שום אמירות!
    התגלית הזאת היא אכן אחת הראיות המדעיות ליצירת מצרים – והציטוט הוא מויקיפדיה !!.
    בנוסף, מומלץ לקרוא את המאמר של יהודה אליצור “יציאת מצרים לאור ההיסטוריה”,
    http://www.daat.ac.il/daat/tanach/tora/yetsiat-2.htm

  7. לא הייתה שום יציאת מצרים. אין לכך כל עדות. המצרים הם היקיים של פעם ותיעדו כל גרגיר חיטה. הם לא תיעדו בשום מקום ש-2 מיליון איש עזבו, כשהאוכלוסית מצריים היית 3.5 מיליון.
    ראו את העובדות הידועות בספר Exodus של Carol Meyers.

    מי שחושב אחרת – נא להביא ראיות. ספר התורה אינו ראיה הסטורית.

  8. בוודאי שיציאת מצרים היתה לפני 3500 שנה .. תלמד אתה .. היא היתה לפי המקורות בערך ב-2400 לבריאת עולם .. היום אנחנו ב- 5774 – יוצא שזה בערך זהה לאותה תקופה לפני כ- 3500 שנה

  9. יציאת מצרים לא הייתה לפני 3500 שנה, אלא כמעט לפני 2500 שנה (במידה והתרחשה). יש גם כך סתירות בגרסאות בתנ”ך עצמו, בהפרך של כ-200+ שנים.
    אז אנא ממך, אל תזרוק אמירות לאוויר טרם בדיקת הנושא.
    יום טוב ושקט.

  10. לתגלית משמעות עצומה: זוהי אחת הראיות המאששות את יציאת מצרים!
    שהרי בתקופתו של יעחמס התחוללה התפרצות געשית באי סנטוריני שגרמה לשינויי אקלים קיצוניים באגן הים התיכון כולל חשכה, התקררות קיצונית, גלי צונאמי וכדומה המתועדים הן במקורות המצרים והמקבילים למכות מצרים (מתוך ויקיפדיה).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.