נבחרו הזוכים להקמת שלושה מתוך ארבעת מרכזי המצוינות (I-CORE) הראשונים

פרופסור בני גיגר, יו”ר הקרן הלאומית למדע, השותפה בהובלת תכנית מרכזי המצויינות: “כל ההצעות שהוגשו להקמת המרכזים הראשונים משקפות היטב את העוצמות המדעיות של מדינת ישראל”

שר החינוך ויו”ר המל”ג גדעון סער, ויו”ר הועדה לתכנון ותקצוב, פרופ’ מנואל טרכטנברג הודיעו היום על הקבוצות הזוכות בהקמתם של שלושה מתוך ארבעת מרכזי המצוינות הראשונים:

• בתחום “הבסיס המולקולארי למחלות בבני אדם” זכתה קבוצה בהובלת פרופ’ חיים סידר מהאוניברסיטה העברית ובשיתוף חוקרים מהאוניברסיטה העברית, מאוניברסיטת תל-אביב, מאוניברסיטת בר-אילן, מהמרכז הרפואי שיבא ומהמרכז הרפואי הדסה.
• בתחום “תהליכים קוגניטיביים” זכתה קבוצה בהובלת פרופ’ ידין דודאי ממכון ויצמן למדע, ובשיתוף חוקרים ממכון ויצמן למדע, מאוניברסיטת תל-אביב, מאוניברסיטת בר-אילן, ממכללת עמק יזרעאל ומהמרכז הרפואי סוראסקי.
• בתחום “מדעי המחשב” זכתה קבוצה בהובלת פרופ’ ישי מנצור מאוניברסיטת תל-אביב ובשיתוף חוקרים מאוניברסיטת תל-אביב , ממכון ויצמן למדע ומהאוניברסיטה העברית.

בתחום “אנרגיות חלופיות” תתקבל ההכרעה בקרוב ותפורסם.

יוזמת מרכזי המצוינות

יוזמת מרכזי המצוינות (I-CORE: Israeli Centers of Research Excellence) גובשה בשנה האחרונה במסגרת התכנית הרב-שנתית למערכת ההשכלה הגבוהה, הוצגה לממשלה ע”י השר סער ופרופ’ טרכטנברג ואומצה על ידה בישיבתה מיום ה-14 במרץ 2010.
התכנית כוללת הקמה מדורגת של עד 30 מרכזי מצוינות במהלך השנים הקרובות, בתחומי המחקר השונים – מדעי הטבע, הרוח והחברה. תקציב הקמת והפעלת מרכזי המצוינות יעמוד על סכום כולל של 1.35 מיליארד ₪ (במימון שווה של הועדה לתכנון ותקצוב, שותפים אסטרטגים והמוסדות הזוכים). כל מרכז יאגד קבוצה נבחרת של חוקרים מובילים בתחום – חברי סגל במוסדות שונים (אוניברסיטאות, מכללות, בתי חולים ומכוני מחקר), וכן חוקרים ישראלים מצטיינים שישובו מחו”ל (‘השבת המוחות’) ויצטרפו לאחד המוסדות ולמרכז המצוינות.
מרכזי המצוינות יקדמו מחקר מעמיק, פורץ דרך וחדשני בתחומם וישמשו עוגן לתשתיות מחקר ולשיתופי פעולה אפקטיביים של חוקרים מובילים ממוסדות שונים בתחום. המרכזים יתמרצו ויקדמו, כל אחד בתחומו, את הפעילות המחקרית האיכותית במדינת ישראל ויהוו נדבך מרכזי בחיזוק ומימוש הפוטנציאל המדעי בתחומים אלה. המרכזים יעניקו לחוקרים החדשים תמיכה מחקרית מיטיבה במיוחד, הכוללת בין היתר מענק מחקר של מאות אלפי ש”ח לשנה למשך חמש שנים (תלוי באופי התחום), ומענק קליטה ראשוני לציוד מחקרי ולהקמת מעבדה.
את התכנית מרכזת ועדת היגוי המונה 11 חברים המייצגים נאמנה את הקשת האקדמית. בראש הוועדה עומד חבר ות”ת, פרופ’ שמעון ינקלביץ’ מאוניברסיטת תל-אביב. ד”ר ליאת מעוז מנהלת את התכנית מטעם הות”ת.
הקרן הלאומית למדע, בהובלת פרופ’ בנימין גיגר ממכון ויצמן, יו”ר ההנהלה האקדמית של הקרן וד”ר תמר יפה-מיטווך, מנכ”ל הקרן, מופקדת על תהליך השיפוט, ההפעלה והבקרה המדעית של המרכזים. התכנית מלווה על ידי ועדה מדעית מייעצת בינלאומית (Scientific advisory committee), המורכבת ממדענים מובילים בעולם בתחומים השונים, כולל מספר זוכי פרס נובל.

ביולי 2010 הכריזה ועדת ההיגוי של מרכזי המצוינות על הנושאים לארבעת מרכזי המצוינות הראשונים, והם: גישות מערכתיות לחקר הבסיס המולקולארי למחלות בבני אדם: ממחקר גנומי לריפוי מותאם –אישי; מחקר מתקדם של תהליכים קוגניטיביים; נושאים בחזית מדעי המחשב; מקורות לאנרגיות מתחדשות, חלופיות ובנות קיימא.

בספטמבר 2010 הוגשו הצעות מקדמיות להקמת המרכזים ובדצמבר הוגשו ההצעות המלאות. בסה”כ הוגשו 9 הצעות לכל ארבעת המרכזים בהן שותפים שבע אוניברסיטאות המחקר, שלוש מכללות ושלושה בתי חולים מרחבי הארץ. בכלל ההצעות הופיעו שמותיהם של כ-60 חוקרים ישראלים מצטיינים ממיטב האוניברסיטאות ומכוני המחקר בעולם שהביעו נכונותם לשוב לארץ ולהצטרף למרכזים.

הזוכים
1. במרכז המצוינות בתחום הבסיס המולקולארי למחלות בבני אדם, זכתה קבוצה בראשות פרופ’ חיים סידר מהאוניברסיטה העברית.
בקבוצה חברים 19 חוקרים ותיקים מהאוניברסיטה העברית, מאוניברסיטת תל-אביב, מאוניברסיטת בר-אילן, מהמרכז הרפואי שיבא ומהמרכז הרפואי הדסה, וכבר בשנתו הראשונה יקלוט המרכז לפחות ארבעה חוקרים חדשים נוספים השבים מ-Broad Institute במסצ’וסטס, מבית הספר לרפואה בהרווארד, ומבית-החולים לילדים בבוסטון. המרכז יעסוק בחקר רגולציה גנית במחלות אנושיות מורכבות.

2. במרכז המצוינות בתחום הקוגניציה, זכתה קבוצה בראשות פרופ’ ידין דודאי ממכון ויצמן. בקבוצה חברים 24 חוקרים ותיקים ממכון ויצמן למדע, מאוניברסיטת בר-אילן, ממכללת עמק יזרעאל ומהמרכז הרפואי סוראסקי, וכבר בשנתו הראשונה יקלוט המרכז לפחות שלושה חוקרים חדשים נוספים השבים מ-UCLA, מביה”ס לרפואה בהרווארד ומבית החולים הכללי של מסצ’וסטס ומאוניברסיטת סטנפורד. המרכז יעסוק בחקר הבינה המשחזרת: מן הנתפש לנזכר ובחזרה.

3. במרכז המצוינות בתחום מדעי המחשב, זכתה קבוצה בראשות פרופ’ ישי מנצור מאוניברסיטת תל-אביב. בקבוצה חברים 24 חוקרים ותיקים מאוניברסיטת תל-אביב, ממכון ויצמן למדע ומהאוניברסיטה העברית, וכבר בשנתו הראשונה יקלוט המרכז לפחות ארבעה חוקרים חדשים נוספים השבים ממעבדת המחקר של מיקרוסופט בניו-אינגלנד, מאוניברסיטת קולומביה, מאוניברסיטת ייל, מברקלי, ומ-MIT. המרכז יעסוק בחקר אלגוריתמים.

ההחלטה לגבי הקבוצה הזוכה בהקמת מרכז המצוינות בתחום אנרגיה חלופית עתידה להתקבל בימים הקרובים.

מרכזי המצוינות הראשונים צפויים להתחיל לפעול בהקדם. במהלך השנים הבאות צפויים להיקלט במרכזים אלו עשרות חוקרים חדשים שישובו ממיטב האוניברסיטאות בעולם.
תהליך השיפוט

תהליך השיפוט וההערכה של ההצעות שהוגשו, נוהל ותואם על-ידי הקרן הלאומית למדע, והתבצע על ידי ארבע ועדות שיפוט בין-לאומיות, אחת לכל תחום.

לדברי פרופ’ בנימין גיגר, יושבי הראש של ועדות השיפוט וחברי הועדות הינם חוקרים מחו”ל בעלי שם עולמי, שנבחרו לאחר בדיקה קפדנית של מעמדם האקדמי, ניסיונם בניהול ועדות שיפוט והערכה, והתמצאותם המעמיקה בהיבטים השונים הרלוונטיים לבקשות שהוגשו, זאת תוך וידוא כי אין כל ניגודי עניינים בין היו”ר וחברי הועדה לבין מגישי הבקשות.
ועדות השיפוט ערכו דיונים מעמיקים באיכות ההצעות על מרכיביהן השונים, והתייחסו הן לחוזקות ולחולשות בכל אחת מן הבקשות, והן למידת התאמתן ליעדי התוכנית למרכזי מצוינות. חברי הועדות הדגישו כי בכל הבקשות שהוגשו באו לידי ביטוי מצוינות מדעית ופוטנציאל רב לקידום המחקר המדעי בארץ ולהשבת מוחות, וכי התחרות בין ההצעות הייתה קשה. כמו כן הביעו הערכה רבה לתכנית מרכזי המצוינות ולתרומתה הצפויה למחקר ולמערכת ההשכלה הגבוהה בארץ.

יו”ר ועדת השיפוט בתחום הבסיס המולקולארי למחלות בבני אדם היה פרופ’ אריק לנדר (Eric S. Lander), חבר סגל ב-MIT ובביה”ס לרפואה של אוניברסיטת הרווארד ומייסד ומנהל Broad Institute – מכון מוביל בעולם לחקר ביולוגיה גנומית. פרופ’ לנדר היה אחד החוקרים המובילים בפרויקט מיפוי הגנום האנושי ומכהן היום כראש הועדה המייעצת לנשיא ארה”ב ברק אובמה בנושאי מדע וטכנולוגיה.

יו”ר ועדת השיפוט בתחום הקוגניציה היה פרופ’ ריצ’רד שיפרין (Richard Shiffrin), פרופסור באוניברסיטת אינדיאנה, שפיתח תיאוריות בסיסיות בתחום הקוגניציה בנושאי שליפת זיכרון ואינטראקציה של תהליכים קוגניטיביים אוטומטיים וקשביים (attentive). פרופ’ שיפרין שימש כחבר באקדמיה הלאומית למדעים בארה”ב ובאקדמיה האמריקאית למדעים ולאמנויות וזכה על עבודותיו בתחום במדליית וורן ובפרס רומלהארט.

יו”ר ועדת השיפוט בתחום מדעי המחשב היה פרופ’ דיוויד דובקין (David P. Dobkin), דיקן הפקולטה למדעי המחשב באוניברסיטת פרינסטון. מחקריו עוסקים בפיתוח מודלים תאורטיים בתחומי הגאומטריה החישובית והגרפיקה הממוחשבת. פרופ’ דובקין חבר מערכת בכתבי עת מקצועיים מובילים בתחום, כיהן כראש הועד המנהל של מרכז מחקר הגיאומטריה באוניברסיטת מינסוטה והיה חבר המועצה המנהלת של מרכז המחקר DIMACS מייסוד ה-NSF.
ד”ר תמר יפה-מיטווך, מסרה כי תהליך השיפוט התבסס על שילוב של מתן חוות דעה וציונים להיבטים השונים של הבקשה על ידי חברי הוועדה (בכל אחד מהתחומים) ודיונים פנימיים ביניהם, במגמה לגבש המלצה חד משמעית לגבי הבקשה הזוכה.
המלצות ועדות השיפוט הוגשו לועדת ההיגוי העליונה של התכנית, נידונו בה ואושרו על-ידה.
המשך התכנית
ועדת ההיגוי לתכנית שוקדת בימים אלו על בחירת הנושאים לגל הבא של מרכזי המצוינות, אשר יכלול כ-10 מרכזי מצוינות נוספים.
ב- 20.1.11 יצאה ועדת ההיגוי של התכנית בקריאה רחבה לכל הקהילה האקדמית להציע נושאים עבור הגלים הבאים של מרכזי המצוינות. כל קבוצה של שלושה חוקרים ישראלים ומעלה (מהארץ או מחו”ל), שלפחות אחד מהם הינו חבר סגל בכיר במוסד ישראלי להשכלה גבוהה יכלה להציע נושא. כמו כן נערכה פניה לראשי מוסדות להצעת נושאים שישקפו את סדרי העדיפויות המוסדיים.
ד”ר ליאת מעוז, מנהלת תכנית מרכזי המצוינות בות”ת מסרה כי העיקרון המנחה היה ליצור תהליך בשיתוף רחב של הקהילייה האקדמית, כך שהתחומים שייבחרו יישקפו נאמנה את סדרי העדיפויות והעניין המדעי של החוקרים בישראל.

הגשת הנושאים הסתיימה בסוף פברואר, במסגרתה התקבלו כ-150 הצעות לנושאים, ששותפים להן למעלה מ 1,200 חוקרים, הבאים מכ-40 מוסדות בארץ וכ-30 מוסדות נוספים בחו”ל. ההצעות שהתקבלו היו במגוון נושאים רחב: מדעי החיים, רפואה, מדעים מדויקים, הנדסה, מדעי החברה, חינוך, משפטים, מנהל עסקים ומדעי הרוח. בהצעות בלטו גם שיתופי פעולה רב-תחומיים רחבים בין חוקרים שמשתייכים למוסדות שונים.
לדברי פרופ’ ינקלביץ’, לשם בחירת הנושאים הבאים, ועדת ההיגוי של התכנית הקימה ארבעה תת צוותים תחומיים: מדעי החיים והרפואה; מדעים מדויקים והנדסה; מדעי החברה, חינוך, משפטים ומנהל עסקים; ומדעי הרוח. בראש כל תת צוות עומד חבר ועדת ההיגוי מהתחום הרלוונטי, והחברים בצוות הינם אנשי אקדמיה מגוונים ובכירים בארץ מהתחומים הרלוונטיים.
הצוותים הסתייעו בעבודתם בהצעות שהתקבלו מן הקהיליה המדעית, והגישו לאחרונה המלצות ראשוניות לועדת ההיגוי. בשבועות הקרובים צפויה ועדת ההיגוי להחליט על רשימת הנושאים לגל הבא.
כמו כן, ועדת ההיגוי תדון בחודשים הקרובים בשינויים ובהתאמות באופן פעולת המרכזים לקראת הגל הבא לאור הניסיון שנצבר בהליך בחירת ארבעת המרכזים הראשונים. לאחר שיגובשו ההחלטות, יפורסמו קולות קוראים להקמת המרכזים הבאים.