הכנס, המאורגן על ידי התאגדות מהנדסי חשמל ואלקטרוניקה בישראל התקיים במרכז האקדמי לב
השבוע (שלישי) התקיים במרכז האקדמי לב בירושלים כנס הנדסה אופטית 2016 שמארגן מדי שנתיים התאגדות מהנדסי חשמל ואלקטרוניקה בישראל. בכנס היוקרתי, שנחשב למפגש העיקרי של קהיליית ההנדסה האופטית בישראל, השתתפו למעלה מ – 350 משתתפים, ובניהם עשרות מנהלים בכירים, חוקרים מהאקדמיה ומהתעשייה, מנהלי פרויקטים ומהנדסים ממגוון תעשיות וחברות היי-טק בתחום האלקטרו-אופטיקה, נציגי יחידות שונות של צה”ל ועוד. כמו כן, הציגו בכנס למעלה מ – 25 חברות וסטארט-אפים.
בין המשתתפים בכנס היו נשיא המרכז האקדמי לב פרופ’ חיים סוקניק, רקטור המרכז פרופ’ קנת הוכברג, יו”ר הכנס וראש החוג להנדסת אלקטרו-אופטיקה במרכז הרב ד”ר אבי קרסנטי, יו”ר ועדת ההיגוי של הכנס ונציג התאגדות מהנדסי חשמל ואלקטרוניקה בישראל ד”ר רמי פינקלר, סמנכ”ל טכנולוגיה של קרן הון סיכון טרה ירון מגל, נשיא לשכת התעשייה והמסחר של ירושלים דרור אטרי, ג’ו וואן זווארן מ- JNBF ועוד.
במהלך הכנס התקיימה גם תחרות מצגות הפיץ’ BOLEO בה השתתפו 10 חברות הזנק אלקטרו- אופטיות. במקום הראשון זכתה חברת “בלקין לייזר” שמפתחת טיפול ייחודי ולא פולשני בגלאוקומה, שהינה הגורם השני המוביל לעיוורון בעולם ומשפיעה על 60 מיליון חולים. את הפרס העניק ירון מגל, סמנכ”ל הטכנולוגיה של קרן ההון סיכון טרה, למנכ”לית חברת “בלקין לייזר” דריה להמן בלומנטל, היזמית היחידה מבין עשרת המועמדים בתחרות ומהנשים הבודדות העומדות בראש חברות בתחום.
במקום השני זכתה חברת SolAround, אשר החלה את דרכה במרכז האקדמי לב וכיום מפתחת פאנלים סולאריים דו כיוונים שצפויים לחולל מהפכה בשוק הסולארי הודות לרמות ההספק והיעילות הגבוהות שהם מציעים. את הכנס חתמה הרצאתו המרתקת של ד”ר צבי מרום מחברת באטם על תהליכי ההקמה של חברות טכנולוגיה מצליחות.
“לחז”ל יש ביטוי נפלא כד לתאר מצב בו יש התקדמות ויציאה ממצב של חושך: ‘מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך’. תחום האלקטרו-אופטיקה, שהחל את דרכו במעבדות קטנות בתל אביב בישראל של שנות ה-30 על ידי מדענים יהודים שברחו מן התופת של גרמניה, הפך במרוצת השנים לתעשיות ענק הפועלות ברחבי הארץ והמאירות את העולם, תרתי משמע”, אמר בפתיחת היום יו”ר הכנס וראש החוג להנדסת אלקטרו-אופטיקה במרכז האקדמי לב, הרב ד”ר אבי קרסנטי. “העיר ירושלים תמיד הייתה מחוברת להפצת האור בתפילה ובעשייה. החוג לפיסיקה שימושית והנדסת אלקטרו-אופטיקה במרכז האקדמי לב נמצא היום בשיאו של תהליך התחדשות, והאור הרוחני ואלקטרו-אופטי מופצים יחדיו דרך בוגרי המוסד בחברה הישראלית בכלל ובתעשייה ובצבא בפרט” ציין קרסנטי.
בסיומו של מושב הפתיחה הוענקה מדליה ליהל בן שלום, מהישיבה התיכונית תורה ומדע, שזכה בתחרות האולימפיזיקה שמקיים המרכז האקדמי לב בין תלמידי תיכון בארץ. לאחר מכן התקיימו מספר מושבים בנושאים שונים, ביניהם אופטיקה בתהליכי ייצור מתקדמים, אופטיקה רפואית, אופטיקת חלל וחישה מרחוק, תקשורת אופטית, לייזרים ועוד. כמו כן, התקיימה תערוכה בה הוצגו תקנים וטכנולוגיות בתחום, תוך שאזור ייעודי הוקדש לחברות ירושלמיות.
פרופ’ חיים סוקניק, נשיא המרכז האקדמי לב: “על פי הגמרא ישנו הבדל בין הלכה למעשה רב, ונראה שזהו ההבדל גם בין המדע להנדסה. ניתן ללמד בסיס תיאורטי ולקבוע אמת כפי שעושה המדע שעוסק בלימוד היסודות, וניתן גם להתבונן על תופעה ולהפיק ממנה לקחים כפי שעושה ההנדסה שעוסקת במעשה. יש לומר ששתי הדרכים נדרשות ואין אחת ללא השנייה. אנו כאן במוסד דואגים להוציא בוגרים שמשתלבים היטב בתעשייה, אך לא מוותרים על לימוד המדע באופן רציני ומעמיק”.
יו”ר ועדת ההיגוי של הכנס, ד”ר רמי פינקלר מהתאגדות מהנדסי החשמל והאלקטרוניקה בישראל, סיפר כי “הכנס הראשון של הנדסה אופטית שערכתי היה ב-1980 – ללא סמארט-פונים ומחשבים אישיים, בתוך אודיטוריום במכון וייצמן. הכנס השני ב-1983 התקיים כאן במרכז האקדמי לב, והיום זו כבר הפעם השלישית שהכנס מתארח במוסד הזה ובראייה לאחור בהחלט ניתן לומר שגדלנו והתפתחנו. המרכז האקדמי לב הינו אחד משני מוסדות בלבד בארץ שמלמדים את התחום כבר בתואר ראשון, בניגוד למוסדות אקדמיים בעולם שמלמדים את התחום רק בתואר שני. הכנס הזה הוא תוצאה של רצוננו לשמור את מהנדסי האופטיקה מעודכנים גם לאחר לימודיהם האקדמיים”.
פרופ’ קנת הוכברג, רקטור המרכז האקדמי לב: “תפקידנו לחנך את הדור הבא של אנשי המדע ובעיקר המהנדסים. הכנס יוצר הפריה הדדית ומאפשר לימוד משותף ומכנס את כל המהנדסים שבמהלך השנה נמצאים בנישות רבות ומפוזרות לכדי אירוע אחד מגוון ומבורך של שיתופי פעולה”.
דרור אטרי, נשיא לשכת התעשייה המסחר של ירושלים: “זהו אירוע חשוב, מכונן וראוי. לשכת המסחר במהותה היא שליח המגזר העסקי, שהוא הקטר והמנוע של כלכלת ישראל. כל היושבים כאן הם חלוצים ואנו בלשכת המסחר משמשים ככתובת לכל פנייה שלכם, אך צר לי שאיני רואה כאן יותר יזמיות ומנהלות בכירות. אני מבקש מכם לא להפסיק ליזום ולחלום”.
