כך אומר ד”ר קאי סאפרלינג, מנהל מוצר רפואה מדייקת בחברת סאפ העולמית בהרצאה בכנס Digital Health בת”א. לדבריו, כיום מתים כאלף איש ביום – כמו שני מטוסי ג’מבו שמתרסקים – בגלל רשלנות רפואית שנובעת מחוסר תקשורת בין רופאים שונים ובין הרופאים למחלקות אחרות
“החולה במרכז ולפיכך איחוד מידע על החולה הוא המאפשר את הרשת הרפואית. רשת רפואית יעילה תוכל למנוע מאות מקרי מוות ביום הנגרמים כתוצאה מטעויות רפואיות שניתן היה למנוע בקלות אם המידע היה מופץ לכל המערכת ובצורה אחידה.”
כך אומר ד”ר קאי ספרלינג, (Dr. Kai Safferling)מנהל מוצר רפואה מדייקת בחברת סאפ העולמית בהרצאה כנס Digital Health של EY ישראל בשיתוף SNC (start up nation central) ו- IATI האיגוד הישראלי לטכנולוגיות מתקדמות שהתקיים השנה בפעם השלישית, והתמקד בחשיבות של שילוב פתרונות בריאות דיגיטלית עבור כל שחקני מערכת הבריאות – חברות ביטוח, חברות פארמה ובתי חולים, ההזדמנויות הקיימות עבור חברות בתחום בשווקים המתפתחים לצד הרצאות בתחום הבריאות ההתנהגותית וביג דאטה, המתהווים כטרנדים בתחום הבריאות.
“לקוחות סאפ מייצרים 82% מכלל המיכשור הרפואי בעולם ומעל 7,900 ספקי שירותי בריאות ב-88 מדינות ובהן ישראל הם לקוחות של המחלקה האסטרטגית החדשה של סאפ: SAP Connected Health.” אומר ספרלינג.
לדבריו, החשיבות כעת גדולה במיוחד משום שאוכלוסיית העולם צפויה לגדול ולהגיע לכ-9 מיליארד בני אדם בשנת 2050. שני מיליארד מתוכם יהיו אז מעל גיל 60. כבר כיום, 73% ממקרי המוות נגרמים ממחלות כרוניות.
המכשולים העיקריים בפני אימוץ הרפואה הדיגיטלית הם לדברי ספרלינג סוגיות של פרטיות המידע וגישה לנתונים אנונימיים בסביבה מאובטחת – כך למשל ניתן יהיה למנוע מצב שבו רופא יידע פרטים על חולים המטופלים אצל רופאים אחרים אבל תהיה לו גישה למידע האנונימי של חוליו של הרופא השני כדי שיוכל להשתמש בהם כדי לאתר את מחלתו של החולה העומד בפניו.
“לשם כך יש צורך בתאימות עם קווים מנחים רגולטוריים, כאשר מעט מאוד יישומים עונים על צרכי בקרת המידע בידי החולה עצמו. האלגוריתמים לא צריכים להיות קופסה שחורה. שיתוף פעולה שקוף בנתוני החולה בין המחלקות השונות (חדר מיון, מחלקת האישפוז, הדמיה, מעבדה וכו’). מעורבות החולה גם תעזור להתמקד ולנפות היבטים שגויים.”
“ספרלינג מצטט את אריק טופול, שכתב בספרו “החולה יראה אותך עכשיו”: “שירותי הבריאות נמצאים כעת ברגע גוטנברגי – בהשוואה למהפכת הדפוס שלפניה רק לעשירים ולאנשי הכנסיה היתה גישה לידע ולאחריה – לכולם.”
“כל חולה מייצר כעת נהרות של נתונים שאם אוספים אותם ביחד, הם יכולים לשרטט דמות מפורטת של מצב בריאות החולה, וכאשר אוספים אותם ביחד עם נתונים של חולים אחרים, הם יכולים להפוך למאגר עמוק של ידע אודות מצבים רפואיים שונים ואוכלוסיות חולים”.
ספרלינג סיפק שתי דוגמאות: אחד המשתמשים הגדולים במערכת היא האגודה האמריקנית לאונקולוגיה קלינית (American Society of Clinical Oncology) כמערכת תומכת החלטה קלינית ללמעלה מ-40 אלף חולי סרטן כדי לשפר את תוצאות הטיפול הרפואי. הם משתמשים בפלטפורמה של ניתוח ביג דטה בזמן אמת כדי לגרום לתאימות בין פרטי החולה מרשומות שונות. הפעילות תימשך כדי להוסיף למערכת את הפונקציונליות הדרושה למיליון חולים בשישים מחלות סרטן שונות. המערכת מאפשרת לאונקולוגים ללמוד ולשתף פעולה ולקבל תובנות לעיתים מפתיעות.
אוניברסיטת סטנפורד משתמשת במערכת יחד עם סאפ כדי לגלות קשרים בין גנטיקה בריאות ומחלות באמצעות ניתוח מהיר של עבודות על פולימורפיזם של נוקליאוטיד בודד במחלת ALDH2. ניתוח אוכלוסיות משולב בנתונים הגנטיים של 2,504 חולים. מדובר ב-2.1 טרהבייט של נתונים, 212 מיליון שורות נתונים של כל החולים. זמן התגובה של המערכת 2.5 שניות.
הפתרון כולל ניתוח שירותי בריאות ספציפיים, הזרקת נתונים, מודל נתונים קליני המתואם ושכבה גנומית, שכפול נתונים, אונטולוגיות עיבוד שפה טבעית ומילונים וניהול גישה. אנליטיקה ויזואליזציה ופרשנות תחקור המחזורים, יצירת השערות ובדיקה מהירה שלהם, השוואת חולים בודדים, זיהוי סמנים גנטיים. המערכת נתמכת על ידי כריית טקסט, NLP, אונטולוגיות בזמן אמת, ואנליטיקה בתוך הזיכרון.
“המערכת גם נעזרת בידע של החולה עצמו ותומכת בתסריטים רבים בתחום הבריאות ומדעי החיים לרבות שיתופי פעולה בין חולים/צרכנים, רופאים וחוקרים, ניידות התהליך ושירות ענן משלים.”
לסיכום אומר ספרלינג: “החולה נמצא במרכז תשומת הלב, איגום המידע הוא זה שיאפשר את הקמת הרשת הרפואית.”
בתשובה לשאלת אתר הידען, הסביר ספרלינג כי סאפ לא תשמור את הנתונים, אלא רק תספק את הפלטפורמה שתאפשר לספקי הבריאות לטפל בנתוני החולים, וזאת מטעמים של שמירה על הפרטיות.
