סיקור מקיף

סקרנות מסוכנת

הדחף האנושי לידיעה הוא דחף חזק יותר ממה שחשבנו

מקור: pixabay.
מקור: pixabay.

מאת רוני ג’ייקובסון, הכתבה מתפרסמת באישור סיינטיפיק אמריקן ישראל ורשת אורט ישראל 28.08.2016

מדוע אנשים מחפשים מידע על מערכות היחסים החדשות של בני זוגם לשעבר, מדוע הם קוראים תגובות שליליות באינטרנט, ומדוע הם עושים דברים אחרים שאין ספק שיכאיבו להם? לפי מחקר שראה אור לאחרונה בכתב העת Psychological Science, הסיבה היא שיש לבני אדם צורך עמוק להפיג אי ודאות. המחקר החדש מגלה שהצורך לדעת חזק כל כך עד שאנשים מעדיפים לספק את סקרנותם אפילו כשאין להם ספק שהתשובה תכאיב להם.

מדעני התנהגות בבית הספר לעסקים על שם בּוּת’ באוניברסיטת שיקגו ובבית הספר לעסקים של ויסקונסין ערכו סדרה של ארבעה ניסויים שבהם בדקו את נכונותם של סטודנטים להיחשף לגירויים שליליים כדי לספק את סקרנותם. באחד המבדקים הוצגה לכל משתתף ערֵמה של עטים, שלדברי החוקר היו מניסוי שקדם לזה. מה היה מיוחד בעטים? מחציתם העבירו למשתמש מכת חשמל בעת לחיצה על לחצני הפתיחה שלהם.

החוקרים גילו ל-27 סטודנטים מי מן העטים מחושמל, ואילו ל-27 סטודנטים אחרים הם רק אמרו שחלק מן העטים מחושמלים. כשהשאירו את הסטודנטים לבדם בחדר, אלה מהם שלא ידעו אילו עטים יחשמלו אותם ניסו יותר עטים וקיבלו יותר מכות חשמל מאשר הסטודנטים שידעו מה יקרה. בהמשך נעשו ניסויים ששִחזרו את אותן תוצאות באמצעות גירויים אחרים, כמו קול חריקת ציפורניים על לוח ותצלומים של חרקים מגעילים.

דחף הגילוי טבוע עמוק בבני אדם, לצד דחפים בסיסיים למזון ולמין, אומר כריסטופר הְסִי מאוניברסיטת שיקגו, אחד ממחברי המאמר. סקרנות נחשבת לעתים קרובות לאינסטינקט חיובי. היא יכולה להוליך להתקדמויות מדעיות חדשות, למשל, אבל לפעמים יכולות להיות לחקרנות הזאת תוצאות בלתי רצויות. “ההבנה שסקרנות יכולה להוביל אותנו למעשים שיגרמו לנו נזק היא תובנה עמוקה,” אומר ג’ורג’ לוונשטיין, פרופסור לכלכלה ולפסיכולוגיה באוניברסיטת קרנגי מלון וחלוץ בתחום חקר הסקרנות.

אבל אפשר לעמוד בפיתוייה של סקרנות מזיקה. בניסוי האחרון נמצא שכשעודדו החוקרים את משתתפים לדמיין מראש כיצד הם עתידים להרגיש למראה תמונה בלתי נעימה, הסיכויים שהם יבחרו לראות תמונה כזאת היו קטנים יותר. התוצאות האלה מורות על כך ששימוש מוקדם בדמיון כדי לצפות את התוצאות של הליכה בעקבות הסקרנות עשוי לעזור לאנשים לקבוע אם כדאי להם לטרוח לעשות זאת. “חשיבה על התוצאות לטווח ארוך חיונית לצמצום ההשפעה השלילית שעלולה להיות לסקרנות,” אומר הְסִי. ובמילים אחרות: אל תקראו טוקבקים.

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.