קיוריוסיטי קדח לראשונה בסלע מאדימאי קשה

מלבד ההישג ההנדסי, מבקשים בנאס”א להעריך האם בתוך הסלע נכלאו חומרים מהתקופה שבה הסביבה במאדים היתה לחה יותר

רכב השטח המאדימאי קיוריוסיטי של נאס”א השתמש במקדחה שבקצה הזרוע הרובוטית שלה כדי לקדוח לתוך סלע שטוח וקשה במאדים כדי לאסוף דגימה מתוך חלקו הפנימי. זו הפעם הראשונה שרובוט כלשהו חפר לתוך סלע קשיח במאדים כדי לאסוף ממנו דגימה.
“זוהי אבן הדרך הגדולה ביותר שהושגה על ידי צוות קיוריוסיטי מאז עגורן השמים שנשא את הרכב נחת על מאדים באוגוסט 2012” אומר ג’ון גרונספלד, עוזר ראש נאס”א והאחראי על מינהלת משימת קיוריוסיטי. “הרובוט הפלנטרי המתקדם ביותר מפעיל כעת את המעבדה האנליטית המתקדמת ביותר על מאדים”.

החור הטרי, שקוטרו כ-1.6 סנטימטרים ועומקו 6.4 סנטימטרים נמצא על טלאי של סלע משקע המורכב מגרגרים עדינים, נראה בתמונות ובנתונים אחרים שקיוריוסיטי שידר לכדור הארץ ב-9 בפברואר. ההערכה היא שהסלע מכיל עדויות לסביבה רטובה שהיתה פעם במאדים וחלפה מזמן. כדי לבחון את ההשערה, ייעשו החוקרים שימוש במכשירים כדי לנתח את אבקת הסלע שנאספה בזמן הקידוח.

במשך הימים הקרובים יפקדו בקרי הקרקע את זרוע הרכב לבצע סדרה של צעדים כדי לעבד את הדגימה, ובסופו של דבר להעביר חלקים ממנה למכשירים שבתוך הרכב.

“העברנו לקיוריוסיטי בפעם הראשונה פקודה לקידוח לעומק המרבי, ואנו מאמינים כי אספנו מספיק חומר מתוך הסלע כדי לענות על הדרישות שלנו של נקיון הציוד ושליפת הדגימה” אומר אבי אוקון, מהנדס כריה האחראי על הקידוח במעבדה להינע סילוני של נאס”א JPL בפסדינה, קליפורניה.

אבקת הסלע עוברת בתוך מעין תעלה בתוך המקדחה. בתוך המקדחה יש תאים שבהם מאוחסנת האבקה עד שניתן יהיה להעביר אותה למנגנוני הטיפול בדגימות שבמתקן CHIMRA בתוך הרכב – מתקן הנועד לבדיקת סלעי מאדים וניתוח הרכבם.

לפני שניתן יהיה לנתח את האבקה, חלק ממנה ישמש לאיתור שרידים של חומרים שאולי נשארו על המקדח עוד מכדור הארץ, למרות הנקיון המקיף שנערך בו לפני השיגור.
“ניקח את האבקה שהשגנו ונגרד מנה את החלק שצמוד לסליל החפירה” מסביר סקוט מקלוסקי מ-JPL, מהנדס בקבוצת המקדחה. “לאחר מכן נשתמש בזרוע כדי להעביר את האבקה מתוך המקדח אל כף החפירה, ואז תהיה לנו ההזדמנות הראשונה לראות את הדגימה החדשה.”

“בניית כלי שיבצע אינטראקציה עם סלעים בלתי צפויים במאדים דרשה מאמצי פיתוח ובדיקות שאפתניים” אומרת לואיז ג’אנדורה, מהנדסת במערכת בדיקת הדגימות של קיוריוסיטי, אף היא מ-JPL. “כדי להגיע ליכולת לקדוח חור בסלע במאדים עשינו שמונה קידוחים בהם חפרנו למעלה מ-1,200 חורים ב-20 סוגים של סלעים על כדור הארץ.”

“בתוך המערכת לטיפול בדגימות, האבקה תעבור ניעור פעם או פעמיים בתוך מסננת שתנפה החוצה כל חלקיק גדול מ-150 מיקרון. החלקים הקטנים יפלו דרך שערים על סיפון הרכב לתוך מכשיר שיבחן את הכימיה והמינרולוגיה שלהם, ומכשיר נוסף לבדיקת דגימות. מכשירים אלו יבצעו את הניתוח המפורט ביותר שאנו ממתינים לו.

הסלע שנקדח מכונה ג’ון קליין על שמו של אחד ממנהלי משימת המעבדה המדעית המאדימאית (השם הקודם של המשימה לפני ששונה לקיוריוסיטי), ונפטר בשנת 2011.

לידיעה באתר נאס”א