‫הרהורים – מרפא מן הטבע / ברכה רגר‬

צמחי מרפא כמקור לתרופות אנטי-דלקתיות ואנטי-סרטניות

בשנים האחרונות אנחנו עוברים שטיפות מוח בלתי פוסקות בנושא בריאות וטבע. כל מה שטבעי הוא בריא והס מלהזכיר מוצרים מעשה ידי אדם, אם מדובר בתרופה ואם במאכל או בכל מוצר אחר שבו יד אדם התערבה ביצירה של הטבע. ואולם, התחושה שכל מה שמקורו מן הטבע הוא ערובה לבריאות טובה ולחיים ארוכים יצאה לדעתי מכל פרופורציה.

הטבע אמנם מספק לנו הכול, אבל לא רק מזון בריא אלא גם חומרים רעילים ביותר כמו אלה המצויים בפטריות רעל, בעלי צמח ההרדוף, או חומרים מן הצומח שמהם מפיקים סמים ממכרים. לכן עלינו להיזהר מאמירות כלליות ומאמונה סוחפת. חשוב ללמוד לתת את הדעת לגופו של עניין ולא לבטל או להאדיר מושגים כלשהם רק על סמך דעת מומחה כלשהו, או “כי זה התפרסם בעתון”.

ראשית ברצוני לעמוד על עניין התרופות. המדפים בחנויות הטבע ואפילו בבתי המרקחת מלאים בקבוקים שונים ובהם תרופות “טבעיות” לכל מחלה. התרופות האלה נמכרות כתוספי מזון, הן קיבלו אישורים ממשרד הבריאות בתור תוספי מזון והיצרנים לא נדרשו לעבור מסכת הוכחות ארוכה ויקרה של ניסויים קליניים כדי להוכיח את בטיחותה ויעילותה של התרופה.

ועם זאת, משחר האנושות ידוע שלצמחים רבים סגולות מרפא, וריפוי בעזרת צמחי מרפא הוא עדיין השיטה המקובלת באוכלוסיות רבות. ויש לזכור שגם כמה מן התרופות שהרפואה הקונבנציונלית משתמשת בהן מבוססות על מרכיבים שמקורם בטבע, כמו צמחים או ארס נחשים, אך פיתוח התרופה נעשה בדרך מדעית, אחרי הבנת מנגנון הפעולה, מחקר פרמקולוגי מקיף, וניסויים להערכת יעילות התרופה ובטיחותה. הניסויים האלה אורכים זמן רב, רצופי כישלונות ודורשים ידע ודבקות במטרה.

לפיכך אפשר לברך על כך שבשנים האחרונות התרבו מחקרים מדעיים המנסים לבדוק בדרך מדעית את תכונותיהם ואת מנגנון פעולתם של צמחי מרפא, ולאתר את המרכיב הפעיל במיצוי שהופק מן הצמח. דוגמה טובה לכך היא צמחים העשויים לטפל במצבי דלקת או במחלת הסרטן.

תגובת הדלקת מעיקרה היא תגובה חיובית (ראו “סערת הציטוקינים”, מאת ברכה רגר, סיינטיפיק אמריקן ישראל, גיליון פברואר-מארס, 2011), אך ברגע שהדלקת נעשית כרונית היא עשויה לשמש גורם בהתפתחותן של מחלות כרוניות רבות וכן בתהליך ההתמרה הסרטני. בתהליכים האלה מעורבים כמה חלבונים, שהבולט בהם הוא התצמיד של חלבוני NF-κB. מדובר בקבוצה של כמה חלבונים האחראים על ביטוי גנים, כלומר על שעתוק רנ”א מדנ”א. פעילותם של החלבונים האלה חשובה בבקרה של התפקוד התקין של המערכת החיסונית, אך ברגע שמתערערת הבקרה, הדלקת הופכת לכרונית וגורמת לכך שרקמות בגוף יעברו התמרה סרטנית.

ממחקרים קדם קליניים שנעשו לאחרונה בצמחי מרפא שונים כמו כורכומין, צ’ילי אדום, שום טרי ועוד, התברר שהמרכיבים הפעילים של הצמחים האלה פועלים כמעכבים של NF-κB. מספר הפיטוכימיקלים (חומרים צמחיים) מעכבי פעילות NF-κB רב וייתכן שאנחנו קרובים סוף-סוף לפיתוח תרופות למחלות דלקתיות או סרטניות על בסיס צמחי מרפא. ואולם, כדי לאשש את הממצאים המעבדתיים יש לבצע ניסויים קליניים רחבי היקף.

מתקבל הרושם שאכן עולם הצמחים עדיין לא מוצה דיו, אבל עלינו לחקור אותו ביסודיות, להבינו לעומק ולא לקנות “ציפורני חתול בשק”.

___________________________________________________________________________________________________________________________________________

על המחברת

פרופסור ברכה רגר, פרופסור אמריטוס למיקרוביולוגיה ולאימונולוגיה בפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן גוריון, נשיאת אורט ישראל ויו”ר המועצה האקדמית של אורט ישראל. כיהנה כמדענית הראשית של משרד הבריאות והייתה חברה במועצה להשכלה גבוהה.

ועוד בנושא

Plant derived inhibitors of NF-κB, Avi Golan Goldhirsh and J. Gopas, in Phytochmistry reviews, 2013 (in press)

יכולת צפונה של צמחי רפואה: נוגדי דלקת למניעת מחלת הסרטן או לטיפול בחולים בה. לירון ברקוביץ וחב’, הרפואה, כרך 151, עמודים 629-663, נובמבר 2012

ןד