לוויין Cryosat-2 המתוכנן לשיגור ב-25 בפברואר יאפשר את ההצצה העמוקה ביותר אל תוך הקרח הקוטבי
אחרי בנייה מחדש בעלות 207 מיליון דולר, אמור ה- Cryosat-2 לשחרר נתונים עד ספטמבר – אומר מארק דרינקווטר, ראש המחלקה למשימות מדעיות של ה-ESA. במהלך שהות של שלוש שנים וחצי במסלול לווייני, יאסוף ה-Cryosat-2 יאסוף מידע על הקרח הקוטבי בכל 30 ימים מגובה של 715 ק”מ, ויתעד שינויים של סנטימטרים בעובי הקרח על ידי מדידת גובה הקרח באמצעות גלי מיקרו. כיוון שגלי מיקרו חודרים עננים טוב יותר מהאינפרה-אדום בו משתמשים בלוויין ה-ICESat של נאס”א, יאפשר הלוויין מעקב חסר תקדים באזורים מכוסי עננים כמו גרינלנד.
“אני חושב שההשפעות של שינויי האקלים מורגשות בצורה הגדולה ביותר במונחים של השינויים במסות הקרח הקוטבי”, אומר דרינקווטר. איכון מדוייק של העובי שלהן יעזור לנבא טמפרטורות קוטביות, זרמים ימיים באוקיינוסים ואולי חשוב מכל, לאוכלוסיית כדור הארץ, עלייה במפלסי הימים. – קורי בינס
משימות נוספות שישוגרו בקרוב
משימה: מצפה כוכבים Solar Dynamics
מי: ארה”ב שיגור: פברואר
שלוש מצלמות בגודל מיניבוס המוצבות על סיפון מצפה הכוכבים ינטרו פעילות סולארית כדי לעזור למדענים להבין את המכניזם המסתתר מאחורי התנהגות השמש והמחזור הסולארי.
משימה: Prizma
מי: שוודיה שיגור: פברואר
שני כלי הטיס של Prizma, מנגו וטנגו, ירקדו יחדיו במסלול לווייני ויבחנו טכנולוגיה שתוכל להוביל לטיסת חלל עצמאית על ידי שימוש בשילוב של GPS, מצלמות מעקב לווייניות ושדרי רדיו.
משימה: Kanopus-V/Belka-2
מי: רוסיה/בלרוס שיגור: אביב
המראה שתשלח שני לוויינים שיטוסו במסלול לווייני סביב כדור הארץ כדי לאסוף נתונים על אסונות טבע ואסונות מעשה ידי אדם, לאתר שריפות יער וזיהום, ולנטר מקורות טבעיים.
משימה: Planet-C
מי: יפן שיגור: טרם הוחלט
ה-Venus Climate Orbiter (לוויין האקלים של נוגה), או Planet-C, יקיף את נוגה, כשהוא מצלם את פני השטח ומודד רוחות אטמוספריות, בניסיון להשיג מידע על האטמוספרה הלא-מפוענחת של כוכב הלכת. המידע עלול גם לעזור להבין את האבולוציה של האקלים על פני כדור הארץ.
משימה: Chasqui 1
מי: פרו שיגור: נובמבר
הננו-לוויין הראשון של פרו יצלם תמונות במטרה לגלות שרידים של ערים עתיקות מתחת לצמרות היערות. – ברוק בורל
תגובה אחת
דרינקווטר(!)
נראה לי שם מתאים לסוג המחקרים המעסיקים אותו.