טקס הנחת אבן הפינה ל”מכון גואנגדונג-טכניון”, המיזם המשותף לטכניון ולאוניברסיטת שנטאו שבסין, התקיים היום במעמד היזם התורם לי קא-שינג, הנשיא התשיעי שמעון פרס, שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס, מושל מחוז גואנגדונג ג’וּ שיאודן, ראש עיריית חיפה יונה יהב, חתן פרס נובל בכימיה פרופ’-מחקר אהרן צ’חנובר, נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא, נציגי הממשל הסיני ובהשתתפות 5000 אורחים מרחבי העולם.
טקס הנחת אבן הפינה ל”מכון גואנגדונג-טכניון”, המיזם המשותף לטכניון ולאוניברסיטת שנטאו שבסין, התקיים היום במעמד היזם מר לי קא-שינג, הנשיא התשיעי שמעון פרס, שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס, מושל מחוז גואנגדונג ג’וּ שיאודן, ראש עיריית חיפה יונה יהב, חתן פרס נובל בכימיה פרופ’-מחקר אהרן צ’חנובר, נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא, נציגי הממשל הסיני ובהשתתפות 5000 אורחים מרחבי העולם.
בשנטאו, סין, הונחה הבוקר אבן הפינה להקמתו של מכון גואנגדונג-טכניון, שותפות היסטורית בין הטכניון לבין אוניברסיטת שנטאו הסינית, בתמיכתם של מושל מחוז גואנגדונג, עיריית שנטאו וקרן לי קא-שינג (LKSF). הקמת המכון החדש, שייקרא GTIIT – Guangdong Technion Israel Institute of Technology, היא פרי שיתוף פעולה חסר תקדים בין ממשלת סין והטכניון הישראלי. מטעם הטכניון יעמוד בראש המכון פרופ’-מחקר אהרן צ’חנובר, חתן פרס נובל בכימיה לשנת 2004.
“בעידן הזה,” אמר יושב ראש הקרן מר לי קא-שינג, “אין איש מפקפק בכך שחדשנות טכנולוגית היא תנאי חיוני ליכולתה של מדינה ליצור עושר משותף, והיא המפתח להצלחה אישית. יצירתיות היא הכוח המניע של זמננו, המקדם אותנו אל העתיד. כינונה של פרדיגמה יצירתית אינו אתגר פשוט, ורק באמצעות החינוך ושלטון החוק נוכל להבטיח עתיד חופשי, הוגן ופורה לכל.”
הנשיא התשיעי שמעון פרס, שהיה אחד מאורחי הכבוד המרכזיים בטקס, אמר כי “הקמת שלוחת הטכניון בסין היא עוד הוכחה לכך שהחדשנות הישראלית פורצת דרך וחוצה גבולות גיאוגרפיים. סין היא אחת השותפות המרכזיות של ישראל בתחום הטכנולוגיה וההיי-טק. כיום פועלות בסין מעל 1,000 חברות ישראליות, ואני מקווה כי שיתופי הפעולה הכלכליים בין המדינות רק יעמיקו. יש לשתי המדינות הרבה מה לחלוק ומה ללמוד זו מזו.”
“זהו הישג חסר תקדים לאקדמיה הישראלית, הפותחת הלכה למעשה אוניברסיטה ישראלית בסין,” אמר שר המדע, הטכנולוגיה והחלל אופיר אקוניס במהלך הטקס. “אני רואה בחיזוק הקשרים עם סין ובהעמקתם חשיבות אסטרטגית מכל הבחינות: כלכלית, טכנולוגית ומדעית.” השר אקוניס הוסיף כי “אחד היעדים העיקריים שהצבתי עם כניסתי לתפקיד הוא חיזוק ועידוד שיתוף הפעולה בין ישראל למדינות אסיה, שמעריכות מאוד את החדשנות הישראלית, את המדע הישראלי ואת תעשיית ההיי-טק שלנו.”
“אנו מניחים היום את אבן הפינה הפיזית לשיתוף פעולה חסר תקדים, התורם לחיזוק היחסים בין ישראל לסין ומצעיד קדימה את הטכניון, את אוניברסיטת שנטאו ואת החינוך בסין כולה,” אמר בטקס נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא. “השילוב בין הרוח הישראלית של חדשנות ויזמות לבין קנה המידה, העוצמה והמשאבים האדירים של סין הוא בסיס איתן לשותפות נפלאה. יחד אנו יוצרים מכון מחקר ייחודי ואיכותי, שיפעל לרווחת אזרחי ישראל, סין והעולם כולו.”
“אני שמח מאוד על שיתוף הפעולה המתרקם והולך בין הטכניון לבין מחוז גואנגדונג, מהעשירים והחשובים במחוזות סין, ואוניברסיטת שנטאו, שיתוף פעולה שבמסגרתו יקום קמפוס טכניוני בשנטאו,” אמר פרופסור-מחקר אהרן צ’חנובר, סגן נשיא מכון גואנגדונג-טכניון. “הטכניון יתרום מנסיונו העשיר בהכשרת מהנדסים היודעים ליישם את שלמדו ולהפוך ידע זה למוצרים מסחריים המתמקדים במדע ובטכנולוגיה. הסינים יתרמו את חריצותם הרבה ודבקותם במטרה, תכונות שאנו הישראלים חסרים אותן במעט. לכן מדובר בשיתוף פעולה שיהיה פורה לשני הצדדים. אבקש להכיר תודה מיוחדת למר לי קא-שינג, ולקרן הפילנתרופית שהקים, על חזרתו המרשימה לעיר הולדתו ועל תרומתו יוצאת הדופן לקידומה.”
“שנטאו הפכה השבוע לעיר הרביעית בסין שהיא עיר תאומה לחיפה,” אמר ראש העיר חיפה יונה יהב. “שיתוף הפעולה הכלכלי בין השכלה גבוהה ליזמות, כפי שמתקיים בין הטכניון לחיפה, הוא מודל מוצלח שהסינים מבקשים לאמץ גם בשנטאו. אנו רואים חשיבות לאומית גדולה בשיתוף הפעולה ובהידוק הקשרים בין ישראל לסין.”
“ברצוני להודות לממשלת ישראל ולעמיתינו בטכניון,” אמר נשיא מכון גואנגדונג-טכניון, לי ג’יאנ-גה. “טיפוח הקידמה האנושית באמצעות המדע והטכנולוגיה הוא שאיפה משותפת לסין ולישראל. מכון גואנגדונג-טכניון יוביל הלאה את מורשת הטכניון בשנטאו, גואנגדונג ויהפוך אותה ל’עמק הסיליקון’ של דרום סין.”
להקמת המכון החדש בסין סייעה תרומת ענק לטכניון בסך 130 מיליון דולר מקרן לי קא-שינג, שבראשה עומד איש העסקים הסיני מר לי קא-שינג. התרומה, עליה הוכרז לפני יותר משנתיים, היא הגדולה ביותר שקיבל הטכניון בתולדותיו ואחת הנדיבות ביותר בהיסטוריה של ההשכלה הגבוהה בישראל. תרומה זו מוקדשת לשיפור תשתיות ולקידום תכניותיו של הטכניון לרווחת הסטודנטים והסגל בקמפוס בחיפה.
הודעה זו הוצאה במשותף על ידי משרד המדע ולשכת הנשיא לשעבר פרס.
