שימפנזים למדו לבשל

חוקרים שעבדו עם שימפנזות במחסה ע”ש ג’יין גודול בקונגו הגיעו למסקנה שכל הדרוש לבישול, מלבד השליטה על האש כבר נוצרו בשלב מוקדם של התפתחות המין האנושי

בימינו, בישול ארוחת ערב דורש לא יותר מחשבה מאשר הפעלת הכיריים או התנור, אך עבור בני האדם הקדמונים, התתפיסה שפשוט באמצעות הוספת חום או אש ישירה האוכל יכול להפוך טעים וקל יותר לעיכול דרשה תובנה קוגניטיבית. עד כה סברו כי תובנה כזו קיימת רק אצל האדם. ואולם כעת עולה מעדויות חדשות שבכל הקשור לבישול בני האדם אינם היחידים מסביב לשולחן.

מחקר חדש של פרופ’ פליקס ורמקן ואלכנסדרה רוסטי, כעל פוסט דוקוטרנטית במכחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת ייל, שהשתתפה במחקר בהארווארד, מעלה כי האדם חולק את היכולת הקוגניטיבית עם השימפנזים. הדבר כולל העדפה של מזון מבושל, היכולת להבין את ההפיכה של מזון גולמי למזון מבושל ואפילו את היכולת לשמור ולשנע מזון על פני מרחקים למטרת בישולו.

מסקנת החוקרים היא שהיכולות הללו הופיעו בשלב מוקדם של האבולוציה האנושית ופרט לשליטה על האש, השימפנזים מסוגלים לבצע את כל המשימות הקוגניטיביות המעורבות בתהליך הבישול. המחקר התפרסם במאמר ב-3 ביוני בכתב העתProceedings of the Royal Society B. של החברה המלכותית הבריטית.

“החוקרים עד כה התמקדו ביכולת הצתת אש, אבל גם אם יש לך לפיד בוער, נדרשות עוד תובנות לפני שאפשר להשתמש בה לבישול” אומרת רוסאטי. מובן מאליו שהשימפנזות אינן יכולות לשלוט באש, אך ניסינו להעלות השערה על אודות כמה מההיבטים האחרים של הבישול כמו ההבנה הסביבית שאם שמים מזון גולמי על מדורה, נוצר מזון מבושל. או כמו שהם גילו במחקר, היכולת לתכנן.

מה שמעניין בבישול הוא שזו פעולה שכולנו עושים, אך היא דורשת מספר יכולות שאפילו בלי הקשר לבישול, נחשבות ייחודיות לאדם וזה מה שרצינו לבחון אצל שימפנזים.”

כדי לענות על השאלות הללו נסעו השניים בקיץ 2011 למחסה השימפזים צ’ימופנגה במכון על שם ג’יין גודול ברפובליקה של קונגו, שם ביצעו סדרת ניסויים על שימפנזים שנולדו בטבע כדי לבחון אם יש להם את היכולת לבצע את הקפיצה המנטלית הנדרשת לבישול.

הניסויים הראשונים שלהם הוקדשו לחזרה על מחקרים קודמים – הוכחה כי השימפנזים מעדיפים בטטות מבושלות במחבת חמה ללא חמאה או שמן, על פני בטטה לא מבושלת. הם היו מוכנים לשלם על כך בזמן, כלומר להמתין דקות ארוכות כדי להשיג את המזון המבושל המועדף עליהן.

בדיקות נוספות נועדו לאמוד האם השימפנזים באמת הבינו את השינוי ממזון גולמי למבושל, ואם הם ינסו “לבשל” פריטים באופן ספונטני.

כדי לחקור שאלות אלו הציגו חוקרים בפני השימפנזים שני מכשירים – “מכשיר בישול” שהפך פרוסות בטטה נאות לפרוסות מבושלות ומכשיר בקרה שהותיר אותה ללא שינוי.

במהלך הניסוי ראו השימפנזים בטטות נאות נכנסות לשני המכשירים אך היה עליהם לבחור מכשיר אחד לפני שראו את תוכנו (שגם יכול היה להתחלף). וורנקן ורוסאטי הסבירו כי כמעט כל השימנפזים בחרו במכשיר הבישול, דבר המראה על הבנה מהירה כיצד מתבצע השינוי. זה היה הניסוי האחרון, עם זאת, שגילה את יכולת השימפנזים לבשל.

“הקדשנו עונה אחת לניסויים וחשבנו אילו דברים מעניינים גילינו, ואולם אז תהינו אם הם יהיו מסוגלים להמתין לפרס ולבחור באופן פעיל להכניס את הבטטה למכשיר הבישול” אמר וורנקט. “זה באמת קשה משום שבדרך כלל כאשר שימפנזים מקבלים מזון הם אוכלים אותו.

“סברתי שאין סיכוי שיעשו זאת” הוסיפה רוסאטי. “מהמחקרים עולה שלבעלי חיים יש בעיות בכל הקשור לשליטה עצמית בהחזקת מזון, ואולם מכיוון שהיה עלינו לעזוב את המחסה לאחר כמה ימים החלטנו לנסות את ההשערה. להפתעתם, היא אמרה, כמה מהשימפנזים, שקיבלו פרוסת בטטה לא מבושלת, בחרו במודע לבשל אותה על ידי הכנסתה ל “מכשיר הבישול “וקבלת פיסת מזון מבושלת בתמורה.

בפעם הראשונה כאשר אחד השיפנזים עשה זאת הופתעתי, כי לא ציפיתי לכך. חשבתי שאולי מדובר בשימפנזה אחד גאות אבל בסופו של דבר כמחציתם עשו זאת” אמרה רוסאטי.

עם התוצאה המפתיעה עזבו השניים את קונגו עם שורה של שאלות נוספות שתצטרכנה לחכות עד לשובם בקיץ הבא. בין השאלות החדשות הללו היתה השאלה אם ההבנה לכאורה של תהליך הבישול על ידי השיפנזים יורחב גם למזונות אחרים. בדיוק כמו שהשימפנזים השתמשו ב”מכשיר הבישול” להפוך בטטה גולמית למבושלת. הניסויים הראו שהם עשו את אותה הפעולה עם גזר.

“הדבר המפתיע כאן הוא שהם מעולם לא ראו גזר מוכנס למכשירים הללו,” הסבירה רוסאטי, “אבל הם היו עדיין מסוגלים להכליל את התהליך הזה.”
מבחן נוסף בדק האם באת ינסו לבשל כל דבר. כאשר קיבלו השימפנזים קיבלו חתיכת תפוח האדמה לא מבושל ופיסה קטנה של עץ, הם הכניסו למכשיר הבישול רק את תפוחי האדמה, מה שמרמז שהם הבינו שרק פריטים אכילים יכולים להתבשל.

“זה מראה שהם פשוט לא רואים את זה כמצב של סחר חליפין,” אמרה רוסאטי. “הם לא מעוניינים לשים כל דבר אקראי במכשיר הבישול. ייתכן שמצפה מהם לשים את שניהם בכלי משום שהם היו מקבלים תמורה כפולה, אבל לא באמת אכפת להם מחתיכת העץ.”

בשני ניסויים האחרונים התמקדו השניים באחת השאלות הדחופות ביותר בתחום האינטליגנציה בבעלי חיים – אם בעלי החיים מסוגלים לתכנן לעתיד.

אף על פי שמחקרים מעטים הראו כי שימפנזים מסוגלים לשמור על כלים לשימוש מאוחר יותר, “המחקרים אלה בחנו כלים שונים מאוד מכלי בישול,” אמרה רוסאטי. “. כלי יכול להיות בעל ערך כי אתה יכול להשתמש בו בעתיד, אך אינך יכול לאכול אותו עכשיו. כאשר הדבר מגיע לבישול יש משהו נוסף – המזון – שיש לו ערך פנימי.”

למרות הערך הזה, השימפנזים היו מוכנים להביא מזון ממקומות מרוחקים כדי לבשלו. כאשר ניתנו להם תפוחי אדמה לא מבושלים בצד אחד של מתחם, הראו כמה מהשימפנזים נכונות לשאת אותם ארבעה מטרים למכשיר הבישול שבצד השני.

“במקרים מסוימים, הם למעשה נשאו אותו בפה שלהם, ואפשר היה לראות שלפעמים הם היו אוכלים אותו, כמעט במקרה,” אמרה רוסאטי. “זו הייתה בעיה קשה, אבל הם הצליחו בכך במחצית מהמקרים.

כדי לבדוק אם השימפנזים היו מסוגלים לשמור מזון לקראת בישול אותו מאוחר יותר, בניסויים קיבלו השימפנזים מזון אך וורנקן הופיע עם מכשיר הבישול רק שלוש דקות מאוחר יותר.
“בהתחלה זה היה להם קשה מאוד” אמרה רוסאטי. “אבל בשלב מאוחר יותר, הם הבינו שהוא הולך לחזור, ולפיכך הם הבינו שאם הם יכולים לשמור על המזון לשלוש דקות, הם יכולים להפוך אותו למזון מבושל. בניסוי הבקרה, הם קיבלו את אותה כמות המזון, אבל וורנקן מעולם לא הופיע. ההשערה היתה שהם לא יהיו מסוגלים לבשל את המזון הם פשוט אכלו אותו חי.”
להפתעתם, אמרו השניים, כמה מהשימפנזים היו מסוגלים לבצע את המשימה, ושניים מהם אף שמרו כמעט כל פיסת מזון נא שקיבלו כדי לבשלו מאוחר יותר.

אף על פי שהמחקר תומך בהשערה כי התנהגות הבישול הופיעה בשלב מוקדם בהיסטוריה האנושית, וורקנטן ורוסאטי אומרים כי הוא עשוי גם לגרום לחשיבה מחדש על המועד שבו התחיל האדם לשלוט באש.

“איננו יכולים לחקור את תאריך תחילת השליטה על האש באמצעות מחקרי קוגניציה, ואולם אנו יכולים לתארך את הופעתם של הכישורים האחרים הנדרשים לבישול” אומרת רוסאטי. “סוג העדויות מתחום הפיזולוגיה המשווה יכולים לספר לנו המון על אודות ההסטוריה האבולוציונית שלכם.
אני סבור שהמחקר תומך ברעיון לפיו הבישול הופיע בשלב מוקדם באובלוציה האנושית משום שכל הרכיבים הקוגניטיביים כבר היו קיימים וכל מה שנדרש היה לשלוט באש.”

למרות ההנחה שבני האדם שלטו זמן רב על האש לפני שהחלו להשתמש בה לבישול, השניים מראים כי בישול יכול היה להתפתח מוקדם יותר מאשר השליטה באש.
מדוע שלבני האדם המוקדמים תהיה מוטיבציה לשלוט באש? שאלה רוסאטי? “אני חושבת שבישול יכולה להיות הסיבה. אנחנו יודעים שכאשר שינפנזים בטבע מבחינים באש טבעית הם יוצאים לחפש ולאכול מזון מבושל שהשאירה אחריה האש. הראיות מהמחקרים קוגניטיביים שלנו מצביעות על כך ש, עוד לפני השליטה האש, הבינו ההומנינים המוקדמים שיש יתרון בבישול אוכל על אש גם אם היא הוצתה באורח מקרי וטבעי.

לידיעה באתר אוניברסיטת הארווארד