ידענים: חסרי חוליות

מאת 7 באפריל 2012 13 תגובות

מדענים מהארווארד הצליחו לחקות בשטח את תסמונת קריסת מושבות דבורי הדבש, ומסתבר שכמויות קטנות מאוד של החומר הנמצא בשימוש נפוץ מאז שנות התשעים, מספיקות כדי להרוג את הדבורים

דבורי דבש נכנסות לכוורת. מתוך ויקיפדיה

דבורי דבש נכנסים לכוורת. מתוך ויקיפדיה

הנאשם העיקרי בירידה במספר מושבות הדבורים מאז שנת 2006 הוא חומר נפוץ – אימידאקלופריד (Imidacloprid), אחד מחומרי ההדברה הנפוצים ביותר. כך עולה ממחקר חדש של בית הספר לבריאות הציבור של הארווארד (HSPH). בכך תופס חומר ההדברה את מקומה של הסברה הנפוצה ביותר עד כה לירידה הניכרת במספר הדבורים – האנטנות הסלולאריות. גם וירוס שהתגלה בישראל נחשד כגורם לתסמונת.

החוקרים, בראשות אלכס לו, פרופ' לחשיפה ביולוגית לסביבה במחלקה לבריאות הסביבה, כתבו כי המחקר החדש מספק עדויות משכנעות לקשר בין אימידאקלופריד לתופעה המכונה תסמונת קריסת המושבות (CCD), שבעטיה נוטשות דבורים בוגרות את הכוורות. המחקר יופיע בגליון יוני של כתב העת Bulletin of Insectology.

"חשיבות הדבורים לחקלאות אינה ניתנת לזלזול", אומר לו. "ונראה שלא נדרש הרבה מחומר ההדברה להשפיע על הדבורים. הניסוי שלנו כלל כמויות של החומר מתחת לזו הנפוצה כיום בסביבה."

הצבעה על מקור הבעיה חשובה משום שהדבורים, מלבד ייצור דבש, הן המאביקות העיקריות של כמעט שליש מסוגי הצמחים החקלאיים לרבות פירות, ירקות, אגוזים וכן אספסת והתלתן המשמשים כמזון לבעלי חיים.

לו ושותפיו משערים כי התפרצות תסמונת קריסת המושבות היא תוצאה של נוכחות האימידאקלופריד, נאו ניקוטינאיד שיצא לשוק בתחילת שנות התשעים. הדבורים יכולות להיחשף לחומר בשתי דרכים: באמצעות הצוף בצמחים או באמצעות סירופ תירס עתיר פרוקטוזה המשמש להאכלת דבורים. מכוון שהתירס המגודל בארה"ב מטופל באימידאקלופריד הוא נמצא גם בסירופ התירס.

בקיץ 2010 ביצעו החוקרים ניסוי שטח במחוז וורצ'סטר, מסצ'וסטס, שנועד לדמות כיצד האימידאקלופריד עשוי לגרום להתפרצות התסמונת. במהלך תקופה של למעלה מ-23 שבועות, הם ניטרו דבורים בארבעה איזורי גידול שונים. בכל איזור כזה הוצבו ארבע כוורות שטופלו ברמות שונות של אימידאקלופריד וכוורת אחת שימשה לביקורת. לאחר 12 שבועות של מנות יתר בדרגות שונות של אימידאקלופריד, כל הדבורים היו חיות אך לאחר 23 שבועות, 15 מתוך 16 הכוורות שקיבלו טיפול – כלומר 94% מתוך הכוורות, מתו. הדבורים שהיו חשופות לרמות גבוהות יותר של חומר ההדברה מתו קודם.

"מאפייני הכוורות המתות תאמו את תסמונת ה-CCD," אומר לו. הכוורות היו ריקות מלבד מחסני המזון, מעט אבקה וכמה דבורים צעירות, וכן כמה דבורים מתות בסביבה. כאשר בדקו החוקרים תנאים אחרים שהיו עלולים לגרום לקריסת הכוורת, מחלות או מפגעים – דבורים מתות רבות נמצאות באופן טיפוסי בתוך ומחוץ לכוורות הפגועות ולפיכך, כוורות אלה לא חיקו את תופעת הקריסה במלואה. במילים אחרות, רק טיפול באימידאקלופריד גרם לחזרה על כל מאפייני ה-CCD.

באופן מטריד, נדרשו רמות נמוכות מאוד של אימידאקלופריד כדי לגרום להתמוטטות, פחות ממה שמשמש באופן טיפוסי בצמחים או באיזורים שבהם הדבורים מחפשות אחר מזון.

מדענים, מקבלי החלטות, חקלאים וכוורנים הזעיקו בשל אבדן של 30-90% ממושבות דבורי הדבש מאז 2006, תופעה שגררה אינספור תיאוריות באשר לסיבה, כגון מזיקים, מחלות, חומרי הדברה, הגירה לאיזורים אחרים או שילוב של הגורמים הללו.

להודעה באתר של אוניברסיטת הארווארד

 

אבי בליזובסקי

עורך אתר הידען ([email protected]) כל המאמרים של אבי בליזובסקי באתר הידען

13 תגובות ל “חומר הדברה נפוץ, אימידאקלופריד (Imidacloprid) הוא ככל הנראה הגורם להעלמות הדבורים”

  1. מרסלו ויצמן

    אבי , האתר שלך והכתבות פשוט מדהימות , לא ברור לי איך אתה מסוגל לקלוט , ללעוס ולתרגם כל כך הרבה חומר . כל הכבוד !

  2. אבי כהן

    השם המסחרי זה קונפידור !!!!

    כל הגננים משתמשים בו כתרופת פלא לכל מזיק.

    צריך להפסיק להכניס את הרעל הזה לגינות .

  3. beeologist

    למה אין קישור למאמר המקורי או לפחות ציטוט כדי שנוכל למצוא אותו????

  4. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    ראינו את ההשלכות של הניסיון של מדענים ברזיליים אי שם בשנות השישים ליצור הכלאה של דבורת דבש אירופאית ודבורה אפריקאית, מה שנוצר הוא דבורים אפריקאיות גדולות ומסוכנות, עצבניות פי כמה וכמה ותוקפניות מאוד .. ראו את התוכנית של נשיונאל גאוגרפיק בנושא
    מברזיל עד שנות ה90 הם הגיעו לכל יבשת אמריקה ועד מחצית ארצות הברית
    דבורים אלה לא מייצרות דבש ולא עוזרות לחקלאות, הם חיות (ותוקפות) בנחילים גדולים שיכולים להגיע לעד 20 אלף דבורים בתקיפה, דבורים אלו חכמות ואם מישהו מתחבא בתוך בריכה או מאגר מים הם יחכו שם עד שיצא
    המדע לא יכול לשחק את אלוהים
    וזה מפחיד אם ייצרו פה עוד טעות אלימה שכזאת, ואי אפשר יהיה להסתובב ברחובות בגלל שדבורים עצבניות בנחילים גדולים מסוכנים וגורמי המוות הטבעי מס אחת בארהב ואפילו בעולם
    לא מדובר רק באנשים אלרגיים ורגישים
    כל אדם שיעקצו אותו מספר רב של דבורים ביחד עלול למות באופן מיידי תוך כשעה..
    זה מסוכן ובאיזור ירושלים יש המון דבורים צרעות ודבורים

    אני כבר לא יוצא לטבע בגלל זה פשוט כי זה מפחיד
    אפשר במקום זה להיות יצירתיים יותר ולחקות את פעולת ההפריה והאבקה שהן עשות ע"י שימוש ברוח, אולי מפוחי אויר מסויימים,
    או להשביח זני פרפרים שגם כן מאביקים פרחים ועצים ואינם מסוכנים כלל ואפילו יפים בנוף
    אני מפחד שתוך כמה חודשים ייצרו זן חד ששל דבורים ששוב יצא מהשליטה וזה יהיה מסוכן

  5. יובל חייקין

    אפשר גם לפתח זנים של בני אדם העמידים לחומרי הדברה, אבל הבעיה העיקרית כאן איננה בני האדם או נוחיותם, כי אם הנזק שהם גורמים.

  6. רמי

    פיתוח זנים עמידים לא בהכרח יעזור לנו. הרעל מחומרי ההדברה נצברים בשרשרת המזון ומגיעים בסופו של דבר לקיבה שלנו…

  7. ערנסט

    יובל
    אכן עושים שימוש מבוקר בחומרי הדברה אולם לא ניתן לצפות, השלכותיהם בעתיד.

    ענתי
    פיתוח זנים עמידים ומוצלחים, ככל שיהיו מבחינתנו, עשוי גם הוא, לשבש האיזון שבטבע.

  8. יובל חייקין

    אם יפתחו זנים עמידים לחומר ההדברה המסוים הזה הרי אלה לא יהיו בהכרח עמידים לחומרי ההדברה הבאים שיפותחו. הגישה הנכונה, לדעתי, היא לעשות שימוש מבוקר בחומרי הדברה

  9. ענתי

    אחרי שנימצאה הסיבה השלב הבא יהיה לפתח זנים עמידים

  10. יובל חייקין

    כשסיינפלד פגש את ספילברג…
    מישהו צפה בסרט Bee Movie?
    הסרט הזה נוצר בדיוק כשתופעת קריסת הכוורות החלה להתברר. האם זה רק צרוף מקרים?

  11. רמי

    מעניין מאוד. שתי נקודות:

    1. אנשים לא משערים כמה השפעה יש לדבורים על הצמחייה בכל ועל התפריט שלנו בפרט. אני שמח לשמוע שיש מחקר ענף לאיתור גורמי התמותה של הדבורים.

    2. לעניין ההדברה, אם החלו להשתמש בחומר הזה רק בשנות ה-90, כנראה שהוא מחליף חומר רעיל אחר שהיה נפוץ לפני כן. מתי יבינו שלטבע מנגנוני הגנה משלו ולא צריך חומרי הדבר רעילים. האינדיאנים בדרום אמריקה שותלים בשדות שלושה גידולים ביחד ויוצרים סימביוזה טבעית ללא חומרי הדברה. המערב צריך ללמוד.

הוספת תגובה

  • (will not be published)