סיקור מקיף

מהפכה חדשה במערכת החינוך הסינית – לימודי חשיבה ביקורתית לצורך עידוד יזמות

ג’יאנג צאי, מייסד האקדמיה לחדשנות באוניברסיטת פקינג בראיון לאתר הידען במהלך כנס iNNOVEX2017 * לדבריו, כלכלת סין עוברת מהתמחות במחיר נמוך לערך גבוה

פרופ' ציאן צאי, אוניברסיטת פקינג בכנס NNOVEX2017. צילום: ניב קנטור
פרופ’ ציאן צאי, אוניברסיטת פקינג בכנס NNOVEX2017. צילום: ניב קנטור

“ממשלת סין מעודדת חשיבה ביקורתית כדרך לעודד יזמות, משמעות הדבר השקעה בבתי הספר, באוניברסיטאות ובמו”פ תעשייתי”. כך אומר ג’יאנג צאי, מייסד האקדמיה לחדשנות באוניברסיטת פקין בראיון ל-CHIPORTAL במהלך כנס iNNOVEX2017 שהתקיים בשבוע שעבר במרכז הכנסים אווניו על ידי חברת ASG.
סין עוברת ממחיר נמוך לערך גבוה. המדינה המאוכלסת בעלם עוברת שינוי לא רק כלכלי אלא גם בתרבות ובטכנולוגיה כשהמטרה היא הגדלת התל”ג לנפש.

“התקופה הקשה הייתה בשנות השישים שהרבה אנשים מתו ממחסור במזון שינינו את המבנה הפוליטי ואת התפיסה שלנו. בעוד חמש שנים סין תהיה הכלכלה הגדולה ביורת במונחי כוח קניה. הצמיחה של סין, שהיא גדולה פי 3 מהממוצע העולמי נובע משלושה גורמים: שטח, כוח אדם, וכן אנרגיה ומשאבים.”

“יש לנו יתרון תחרותי ביצוא בשל המחיר הנמוך. השיטה הזו פעלה אך היא אינה ברת קיימא משום שהצעירים בסין הולכים ונעלמים. המבנה הכלכלי הוא דמוי פטריה – שמעט צעירים מחזיקים הרבה מבוגרים. בעתיד הקרוב, לסין יהיו יותר גמלאים מצעירים. מפעלים מיושנים רבים נעלמו ועברו לתאילנד והפיליפינים. המפעל הגדול ביותר עם 1.2 מיליון עובדים הוא פוקסקון – מפעל להרכבת אלקטרוניקה וגם הם עובדים על רובוטיקה כתחליף לעובדים.”

ב-2015 התקבלה החלטת ממשלה לשנות את המבנה הכלכלי של סין ממחיר לערך – ושהשינוי יתרחש בכל רחבי המדינה. אנשים לא הבינו שערך לא מגיע מהשוק הפיננסי אלא מהעולם האמיתי. היה לנו משבר פיננסי ב- 2015 די דומה לזה שהיה בארה”ב ב-2008. היום סין אוכפת אכיפה חזקה על מפעלים מזהמים. יש לנו שוק טוב ותשתיות מאקרו כלכליות. חסרה לנו טכנולגיה חדשנית ואקוסיסטם של הייטק כמו שיש בישראל. אבל מתחילים לראות השקעות במו”פ – וואווי השקיעה מיליארד דולר במחקר ופיתוח עצמאי.

האינטרנט נפוץ מאוד בסין, לכל אחד יש טלפון חכם ומערכת תשלומים מקוונת. שנג’ן הפכה בתוך 30 שנה הפכה מכפר דייגים לבירת החדשנות.

החינוך הוא הוא החוליה החלשה. בכל שנה יש לנו 7.6 מיליון בוגרי אוניברסיטאות, כמו כל אוכלוסיית מדינת ישראל. השיטה הישנה של החינוך באמצעות בחינות וספרים הוציאה להם את החדשנות. אנחנו משתמשים במערכות תבונה מלאכותית והפכנו את הכיתות לסדנאות חדשנות. היום התלמידים יודעים יותר טוב מהפרופסורים הם מחפשים בטלפון תוך כדי השיעור.

מהי האקדמיה לחדשנות שאתה עומד בראשה?

אוניברסיטת פקינג היא האוניברסיטה המודרנית הראשונה בסין שנוסדה עוד ב-1898. זו אוניברסיטה כללית ולצידה האוניברסיטה הטכנולוגית צ’ו הא, שתיהן המובילות עד היום בדירוג האקדמי.

בשלב ראשון הממשלה עזרה בשינוי החינוך באמצעות שינוי חוקים ורגולציה שתאפשר לעסקים פרטיים לבנות בתי ספר, ובנוסף היא הנהיגה רצגולציה שתאפשר לימוד חדשנות. במכון לחדשנות באוניברסיטת פקינג פיתחנו פלטפורמת אינטרנט שתאפשר לנו להכניס את החדשנות הזו לאוניברסיטאות שונות וךבתי ספר שונים. הצוות שלי מפתח פטנטים לטכנולוגיות שיאפשרו הכשרת מורים.

“מורה מגיע ל-40 תלמידים, והכשרנו בביג’ינג 10,000 מורים. התוכנית היא בשנה הבאה להעביר את ההכשרה הזו לחצי מיליון מורים.”

“הדרך שבה מערכת החינוך שלנו לא רק גורמת להם לשינוי אלא גם לגרום להם להיות שמחים ובריאים. התוכנית לא מבוססת על קבלת טכנולוגיות או כישורים חדשים. זו תוצאה, לא המטרה העיקרית. אנחנו בונים את התהליך ולאנשים יש את הקבוצה המקומית שלהם. אנשים רוצים להצטרף כי הם נהנים מהחברה של אחרים וגם את הרעיון של חשיבה יצריתית ושיתוף. בגלל זה עשינו מאמץ לתכנן את כל התוכנית כך שיהיו שמחים. יש לנו למשל תוכנית לניהול בית. אמנות, יופי. חדשנות היא לא רק טכנולוגיה אלא בכל מה שקשור לאדם.”

“אם אנחנו רוצים לבנות תשתית אנחנו לשנות את תפיסת העולם של אנשים ולהפוך אותם להיות יותר חדשניים. זה הרבה יותר קשה מלבנות תשתית כבישים או חשמל. דבר ראשון צריך להשקיע בחדשנות בחינוך. בשנה שעברה בקונגרס הלאומי בסין הוחלט על מעבר לחדשנות ויזמות להמונים. אם האנשים אינם מבינים מה זו חדשנות והם לא יודעים כיצד לעשות חדשנות תהיה להם בעיה להצטרף לחדשנות. הם התחילו כקומוניסטים ועברו לכלכלת שוק, אבל אין להם את הכלים להתחרות.”

“עכשיו לאנשים יש יותר הזדמנויות ללמוד. אני לא חושב שהדורות המבוגרים אינם יכולים ללמוד, ייתכן שאין להם הזדמנויות וסביבה ללמוד לחלוק ידע, לדון וסביבה חדשנות שתגרום לשינוי. אבל אם יש לך הזדמנות אם אתה מלמד אותם הם ישתנו. זה מה שעשינו בסין. רבים מהסטודנטים שלי אינם צעירים אלא בוגרים מאוד. הם מאוד פעילים ודינמיים בקבלת חומר חדש. כל אחד יכול ללמוד חדשנות כל עוד אתה מספק לו אמצעים טובים וגישה טובה לשתף פעולה. הגישה שאנו נוקטים CAI model Collaboration Act and Innovation model.”

זה מודל שמאפשר לימוד חוצה דורות. צעירים ומבוגרים נמצאים באותו חדר לימוד ולומדים אחד מהשני. הדבר יוצר סביבה פעילה עבורם כדי ליצור רעיונות. השיטה המיושנת – כיתות מבוססות על גיל. שיננו את החומר – כעת זו תוכנית חינוכית מיוחדת הפועלת גם באוניברסיטאות וגם בבית הספר וגם בקהילות החברתיות.”

האם הבעיה נובעת מהגירה מהכפרים לערים?

כדי להתמודד עם הבעיה הכנסתו לתוכנית שלושה חידושים. תוכנית התוכן שפיתחנו לא מבוסס על הידע שלהם אלא על שיתוף פעולה ולא על ידע מוקדם ממשהו שלמדו בעבר. זה מודל חשיבה חדש עבור הכיתות שלנו – החדשנות בהוראה. לא רק מה מלמדים אלא כיצד מלמדים שינינו גם את שיטת הלימוד – במקום הרצאות – פרויקטים משותפים עם התעשיה ומעודדים את הסטודנטים להציע רעיונות חדשנים. והפרופסורים הופכים לקואצקרים. הכיתה הפכה לסדנה. הסטודנטים יותר כמו חיילים – מתחרים ביחד ואין ציונים – השוק הוא זה שקובע את איכות הרעיון.”

“באשר לניהול החינוך. אנחנו מנתחים את כל המורים והסטודנטים. כל אחד חייב להשתמש באפליקציה בטלפון חכם במהלך השיעור, וכך מודדים אותם. אלו שלוש הרפורמות. עד כה היא הוכחה כמצליחה. גישה זו מתאימה גם לישראל ולאמריקה. שימוש בטכנולוגית האינטרנט תומכת בתוכנה, שינוי חשיבה.”

“הממשלה שינתה את החוקים, והיום מותר לאנשים להביא שני ילדים אבל זה לא מספיק משום שעדיין יקר לגדל ילד והם מתבגרים ואין להם יכולת לגדל ילדים. הדבר השני, אנחנו מחנכים אנשים בגילאי 30-40-50 הכשרה. שינינו את עבודת פועלי הייצור כך שיהיו עובדי ידע. אין לנו ברירה אחרת. כל החברה משקיעה ברפורמה בחינוך.”

חדשנות זה לא רק טכנולוגיה

לדברי פרופ’ צאי, חדשנות אינה רק הקניית ידע טכנולוגי אלא גם לגרום לאנשים להיות שמחים ובריאים. קבלת הטכנולוגיות או הכישורים החדשים היא תוצאה, לא המטרה העיקרית. יש לנו למשל תוכנית לניהול בית. אמנות, יופי. חדשנות היא לא רק טכנולוגיה אלא בכל מה שקשור לאדם.

בתוכנית משולבים חמישה היבטים שונים:
• חיים – מאושרים יותר ובריאים יותר
• חשיבה ביקורתית
• תכנון וחשיבה תכנונית
• חשיבה כלכלית
• חשיבה אסטתטית.

אתר הידען: חשיבה ביקורתית? בסין?

פרופ’ צאי: “סין עכשיו יותר פתוחה. מנקודת המבט האקדמי, כל נושא ניתן לדיון, מבחינת המדע גם פתוח. חשיבה ביקורתית היא פילוסופיה שאנשים יוכלו לדון ותהיה להם דרך ליהנות מסביבת המדע והטכנולוגיה. ביקורת אין משמעותה רק לבקר אחרים. אנחנו מלמדים גם את עובדי הממשלה שבעבר הם התעקש שהמורים ילמדו את מה שהמפלגה מחליטה בשבילם. הפילוסופיה שלנו היא דעות צריכות לעבור ניסוי לנוכח עובדות חדשות. “תהיה כנה ומבוסס עובדות ולא דעות. תשתמש בעובדות שלך כדי לבחון את הדעות.”

“זה די דומה לפילוסופיה של התלמוד. אם אתה הולך לנהר אתה הולך נגד הזרם כדי לחצות. אם אנשים לא מאמינים לך, סימן שאתה צודק ואם הרבה מאמינים סימן שאתה טועה. זו פילוסופיה דומה.

לדבריו, אחת התוצאות החזויות של המהלך הוא שיפור רמת האוניברסיטאות וחזרה של חוקרים סינים מאוניברסיטאות בארה”ב ומי יודע אולי גם פרופסורים אמריקנים יבואו אחריהם כי הם יקבלו בסין שכר הרבה יותר גבוה. בעוד שנתיים סין תתקדם והרבה חברות מעמק הסיליקון יעבירו את המטה לסין.” צופה פרופ’ צאי.

על החדשנות הישראלית כפי שבאה לידי ביטוי בין היתר בכנס Innovex2017 אמר פרופ’ צאי: אנחנו רוצים ללמוד מישראל כיצד הם הכשירו צעירים חדשניים. אנחנו גם לשתף פעולה עם ישראל לפתור בעיות חדשנות לכל העולם לא רק לסין. כרגע סין ארה”ב וישראל הם המובילות בחדשנות. כדאי שנעודד שיתוף פעולה בין שנז’ן ובייג’ינג לבין עמק הסיליקון ותל אביב.

{loadposition content-related}

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.