“ננס חום, שמים אדומים”

דוגמה קיצונית לגוף שמימי המכונה ננס חום, שרואים ממנו שמים אדומים, התגלה בידי צוות אסטרונומים מהמרכז למחקרים אסטרופיסיים באוניברסיטת הרטפורדשייר.

דוגמה קיצונית לגוף שמימי המכונה ננס חום, שרואים ממנו שמים אדומים, התגלה בידי צוות אסטרונומים מהמרכז למחקרים אסטרופיסיים באוניברסיטת הרטפורדשייר.

ננסים חומים נמצאים על הגבול שבין כוכבי לכת וכוכבים רגילים. הם גדולים מדי מכדי להיחשב כוכבי לכת, אך אין להם מספיק מסה כדי להתיך מימן בליבתם ולהתפתח לכוכבים שלמים. מסתם נמצאת באמצע הדרך בין כוכבים כמו השמש וכוכבי לכת ענקיים כמו צדק ושבתאי. לעיתים מתארים אותם ככוכבים כושלים. אין להם מקור אנרגיה פנימי – כך שהם קרים וחיוורים והם נשארים קרים לאורך זמן רב.

שכבה דקה של עננים
הננס החום, המכונה ULAS J222711-004547, לכד את תשומת הלב של החוקרים בשל ההופעה האדומה שלו בהשוואה לננסים חומים ‘נורמליים’. תצפיות המשך באמצעות “הטלסקופ הגדול מאוד” (VLT) בצ’ילה ושימוש בשיטות עיבוד נתונים חדשניות, הראו כי הסיבה למוזרות הזו היא נוכחותה של שכבה קטנה של עננים באטמוספירה העליונה של הננס החום.
פדריקו מרוקו, שהוביל את המחקר באוניברסיטת הרטפורדשייר אמר: “זה אינו סוג העננים שאנו רגילים לראות על כדור הארץ. העננים העבים בננס חום מסויים זה עשויים מאבק מינרלי, כגון אנסטטיט וקורונדון.
“לא רק שהצלחנו להבחין בנוכחותם, אלא גם הצלחנו להעריך את גודל גרגרי האבק בעננים”. גודלם של גרגרי האבק משפיעים על צבע השמים. בדרך דומה לביטוי הישן ” “Red sky at night, shepherd’s delight. Red sky in the morning, shepherd’s warning” המשמש בזריחה ובשקיעה כדי להעיד על שינויי מזג האוויר. שמים אדומים בננס חום מעידים על כך שהאטמוספירה מלאה בחלקיקי אבק ולחות. אם שמי הבוקר שלנו אדומים, הדבר נובע מכך ששמים נקיים מזרחית לנו מאפשרים לשמש להאיר מתחת לשכבת העננים מלאי האבק המגיעים מהמערב. ולהפך, כדי לראות עננים אדומים בערב, השמש חייבת להאיר בנתיב ברור מערבית לצופה כדי להאיר את העננים מלאי הלחות והאבק הנעים מזרחה. ואולם הננס החום שהתגלה לאחרונה, ULAS J222711-004547 לא זקוק לשקיעה או לזריחה – האטמוספירה שלו שונה והשמים תמיד אדומים.

כוכבי הלכת הענקים במערכת השמש, כגון צדק ושבתאי, מראים שונות בשכבות העננים, לרבות עננים המכילים אמוניה ומימן גופרתי כמו גם אדי מים. האטמוספירה שנצפתה בננס חום זה חמה יותר ומכילה אדי מים, מתאן ויתכן שגם מעט אמוניה, אך שלא כרגיל, היא נשלטת על־ידי חלקיקי מינרלים דמויי טיט.

אטמוספירות קיצוניות
ד”ר אבריל דיי-ג’ונס מהמרכז למחקרים אסטרופיסיים באוניברסיטת הרטפורדשייר, שתרמה לגילוי ולניתוח אמרה: “בהיותו אחד מהננסים החומים האדומים ביותר שנצפו אי פעם, ULAS J222711-004547 הופך למטרה אידאלית לתצפיות מרובות במטרה להבין את מזג האוויר באטמוספירות קיצוניות כאלה.”

באמצעות חקירת ההרכב והשונות בתאורה והצבעים של עצם מסוג זה, אנו יכולים להבין כיצד פועל מזג האוויר על ננסים חומים ולקשר זאת לכוכבי לכת גדולים”.

המחקר התפרסם בכתב העת Monthly Notices of the Royal Astronomical Society by Oxford University Press