לחשוב חמש שנים קדימה
תחום העתידנות, או חקר עתידים (future studies), החל להתפתח בצורה ממוסדת במהלך מלחמת העולם השנייה, כאשר גופים צבאיים נדרשו לתכנן “תוכניות חומש”. כשניסו לחשוב חמש שנים קדימה, הסתבר שבידי המין האנושי אין כלים שבעזרתם אפשר לתכנן את העתיד.
העוסקים ב”חקר עתידים” מנסים בעזרת מתודולוגיות שונות לחקר העתיד לבחון כיצד אפשר להשפיע על העתיד בתחומי הטכנולוגיה, הכלכלה, הדמוגרפיה והתעשייה. הנחת היסוד של חקר העתיד, היא שקיומה של אבולוציה, מניח היגיון לאבולוציה.
מהימנות ניבוי כפולה
חוקרים רבים בתחום העתידנות מבקשים לאתר או לזהות את דפוסי ההיגיון של מערכות שונות, ובהסתמך עליהם, לפתח מודלים של התפתחות.
בעזרת מודלים אלו, אפשר לסייע לארגונים ולתאר בפניהם מה יהיו השלבים הבאים במערכת. רמת הדיוק של המודלים האלו מגיעה ל-60%. זה נשמע מעט, אבל ד”ר דוד פסיג, עתידן מומחה בכלכלה ובהשפעות השינויים הטכנולוגיים עליה, אומר כי מדובר במהימנות ניבוי כפולה מזו שקיימת במודלים סטטיסטיים רגילים.
אנרגיה וחומרים
לדברי ד”ר דוד פסיג, מומחה לחיזוי מאוניברסיטת בר אילן, ההתפתחות החשובה ביותר שתשפיע על התעשייה אינה ליניארית, אלא שינויי תפיסה בתחומים שונים שישפיעו על כל אורחות חיינו, וביחוד על התעשייה.
לבקשתנו הוא מונה שני תחומים שיעברו שינויים דרמטיים: תחום האנרגיה ותחום החומרים. אלו הן השפעות שמתחילות להיות מורגשות בהיקף קטן כבר עתה, וצפויות להשפיע יותר בהרבה בטווח הבינוני והארוך.
מה בין מחשבים ואנרגיה
לדברי פסיג, תחום האנרגיה עומד לעבור שינוי פרדיגמה דומה למהפכת המחשוב. לפני 50 שנה, המחשבים היו ענקיים וזמן המחשב היה יקר מאוד. נגישות ההמונים למחשבים היתה מזערית. “המין האנושי הבין שאין זו הדרך, ולכן במשך 50 השנים האחרונות לקח את המחשבים הגדולים האלו, ניתץ אותם לחלקים קטנים ופיזר אותם במרחב. בתחילה היו חלקים אלו פרימיטיביים, ובהדרגה שודרגו לקראת מטרה עיקרית שהושגה בעשור האחרון – לחזור ולחבר את החלקים האלו וליצור רשת שתעלה על כל מחשב-על שאפשר לבנות, הן ביכולות עיבוד, בתקשורת, והן באחסון. התוצאה שתתקבל מכל החלקים הקטנים תעלה על כל מחשב-על.
לנתץ את התחנות הגדולות
אנו מעריכים שתופעה דומה עומדת להתרחש בתעשיית ייצור האנרגיה. מובן שמדובר במפעלים יקרים שהניצולת שלהם “מצחיקה”. אין תעשיה אחרת שמוותרת מלכתחילה על יותר מ-40% מתוצרתה. תוצרי הלוואי של תפיסה זו, קרי חסרונותיה, עולים על יתרונות אנרגיה זו ככל שחולף הזמן.” (וכל זאת לאחר ששרפנו דלק בתהליך שנצילותו נמוכה. א.ב.).
“אנו עומדים לנתץ את התחנות הגדולות האלו לפיסות זעירות ולפזר אותן במרחב. בהתחלה הן יהיו תחנות כוח קטנות, ובהמשך תחנות כוח זעירות. מערכת ייצור האנרגיה מתמזערת והולכת. בשנה האחרונה החלו לשווק בעולם מוצר, גודלו כשל שואב אבק, שמספק אנרגיה לבית רגיל, במשך חודשים רבים, מבלי שיהיה מחובר לרשת החשמל.
תאי דלק והיתוך קר
המקבילה הראשונה של PC לענף האנרגיה, כלומר יחידת ייצור כוח קטנה, עולה 4,000 דולר (לעומת כ-7,000 שעלה ה-PCהראשון) והמחיר שלה יילך ויירד עד 500 דולר, כשהקיבולת תגדל. הרעיון יהיה בסופו של דבר לחבר אותם בחזרה לרשת יעילה יותר מאשר תחנות הכוח הגדולות שיש לנו היום. כל אחד מאיתנו יתחיל לייצר אנרגיה ונמכור את העודפים בחזרה לרשת החשמל. יפותחו סוגים רבים של תחנות אנרגיה.
התחנות הראשונות שדיברתי עליהם קודם, משתמשות במה שמכונה תאי דלק (Fuel Cells). החלום הגדול הוא בנית תחנות כאלו שיפעלו בהיתוך קר (Cold Fusion). סביר להניח גם כי נגיע למשהו דומה למהפכת הקוד הפתוח. יהיו תנועות גדולות שישתמשו בשיטות שונות ומשונות לייצור אנרגיה ונהיה עדים לפרדיגמה שלמה שאנחנו מכירים היום – תחנות גרעיניות, פחם, חוות קולטי שמש יהיו שייכים לעבר – זו קונספציה שהסבירות שלה ליפול גבוהה מאוד בגלל החסרונות הגדולים.”
חומרי בנייה נבונים
ה-LOW TECH יהפוך להיות הייטק. למשל תעשיות הבניה למיניהם. החל מבטון ועד מרצפות, טיח וכו’. היום אנו רואים פרדיגמה מעניינת שמתפתחת –היא מכונה “חומרים חכמים”. עד היום חומרים ששימשו לבניה היו מה שאנחנו מכנים חומרים מתים – בונים בית מעץ, מבטון או מטיח, אם קורה משהו לחומר – חום גבוה בקיץ, שריפה, קור, התיישנות – כל אלה גורמים לכך שהחומרים הולכים ומתכלים.
כעת מתחילים לחפש דרכים לפתח חומרים נבונים. חומר נבון הוא חומר שקולט בעזרת חיישנים למיניהם שהסביבה השתנתה והוא משתנה לפי הסביבה. פותח כבר בטון שמשתמשים בו היום בפרויקטיםמיוחדים שכאשר הוא מתבקע הוא מתחיל לשחרר חומרים מסוימים הסוגרים את הבקע. יש היום פלדה שיש לה “זיכרון צורה”, אם למשל פרצה אש באיזשהו בניין והפלדה התעקמה היום היא פשוט נזרקת. בעזרת פלדה מיוחדת שיש לה זכרון צורה ברגע שהטמפרטורה חוזרת למצב הרגיל, הפלדה חוזרת לצורה הראשונית בה נטבעה.
טקסטיל שמנקה את עצמו
יש כבר הרבה מוצרים כאלה, למשל משקפיים מתכהות, חומרים שמנקים את עצמם למשל זכוכיות. אם הזכוכית מרגישה שיש עליה לכלוך, היא לאט לאט מנקה את עצמה, כמו שהגוף שלנו עושה, אם הוא נפצע, הגוף נותן לעצמו פקודה להגליד את הפצעים.
אנחנו מתחילים את המהלך הגדול בהיסטוריה שבו אנחנו מתחילים לפתח חומרים נבונים. זה סוג החומרים שהמין האנושי ילך יפתח ויתעש. כל התעשיות, כל המוצרים יתחילו להשתנות – טקסטיל שמנקה את עצמו, בגדים שיש בהם תרופות – למשל ויטמין Cבמקומות שאין בהם שמש. כל זה אלו מכונים חומרים נבונים SMART MATERIALS.
יצלח מי שיקדים
כל אחד מאיתנו יצטרך להקדיש חלק מתשומת ליבו, ולתעשיינים תשומת הלב גם ככה מלאה בהתעסקויות ביום יום, כדי לחשוב כיצד ישפיעו מגמות אלה על התפקיד הספציפי שלו. לזה כמובן אין פתרון בית ספר, אבל ברור שאם תעשיין א’ לא יעשה משהו בנידון הרי מתחרהו תעשיין ב’ יעשה זאת ויוציא את א’ מהשוק.
