ב-1953 דוקטורנט צעיר בשם סטנלי מילר ערך ניסוי שעורר מהפכה באופן בו אנו תופסים את ראשית החיים ולמעשה יצר תחום חדש לחלוטין במדע הנקרא אביוגנזה (Abiogenesis).
ב-1953 דוקטורנט צעיר בשם סטנלי מילר ערך ניסוי שעורר מהפכה באופן בו אנו תופסים את ראשית החיים ולמעשה יצר תחום חדש לחלוטין במדע הנקרא אביוגנזה (Abiogenesis).
תחת חסותו של הארולד יורי (Harold Urey) מילר ביצע את הניסוי הראשון שניסה לברר כיצד נוצרו החיים. במעבדתם הם ניסו לדמות את התנאים שחשבו כי שררו בכדור הארץ הקדום. הם מילאו מבחנה עם מים (H2O), מתאן(CH4), אמוניה(NH3) ומימן(H2) והעבירו זרמי חשמל דרכם. כאשר מילר ניתח את החומרים שנוצרו במבחנה הוא מצא חמש חומצות אמינו שונות – אבני הבניין של חלבונים ומרכיב חיוני של חיים (מבנה בסיסי של חומצת אמינו הוא : H2NCHRCOOH. משמעות R היא הקבוצה החופשית המשתנה בין חומצות אמינו שונות). זו היתה הפעם הראשונה בה הראו כי תחת תנאים פשוטים יחסית ניתן לקבל חומרים אורגניים מחומרים אנאורגניים.
בשנים שלאחר מכן מילר חזר על הניסוי אך עם כמה שינויים. הוא הוסיף קיטור כדי לדמות התפרצות הר געש ובניסויים אחרים שינה גם את החומרים במבחנות והוסיף מימן גופריתי ופחמן דו חמצני אל המתאן והאמוניה.
מסיבה כלשהי מילר לא סיים את המעקב אחרי כל הניסויים ולא פרסם את תוצאותיהם. לעומת זאת, הוא כן אסף את כל התוצאות בכלים מקוטלגים היטב ושמר עליהם. וכמו מדען טוב שלא זורק כלום, הוא המשיך לשמור עליהם.
ב-1999 מילר עבר שבץ מוחי והעביר את ירושתו המדעית לסטודנט לשעבר שלו, ג’פרי באדה (Jeffrey Bada). מילר נפטר ב-2007 מכשל לבבי. באדה עודד סטודנטים שלו לבחון את הירושה שקיבל ממילר וכך ב-2008 הראה אדם ג’ונסון, שבמבחנות הניסוי המקורי של מילר היה מגוון רחב יותר של חומצות אמינו ממה שנמצא ב-1953. ב-21 במרץ 2011 פרסם המגזין PNAS את תוצאותיו של מחקר מעקב נוסף לאחד מניסוייו של מילר. אריק פרקר (Eric Parker) בחן תוצאות של ניסוי שערך מילר ב-1958. היה זה הניסוי הראשון שכלל מימן גופריתי, החומר שגורם לסרחון של ביצים סרוחות והמהווה מרכיב בולט בפליטות הגזים של הרי געש. בעזרת שיטות מודרניות לניתוח חומרים, בערך פי מילארד יותר רגישות מאלה שעמדו לרשותו של מילר, צוותו של פרקר מצא 23 חומצות אמינו, שבע מתוכן הכילו גופרית. זו ידיעה חדשה או ישנה למדע, תלוי איך מסתכלים על זה. מדענים אחרים כבר השיגו את התוצאה הזו, מבלי לדעת שמילר הגיע אליה לפניהם. מילר אפילו הקדים את עצמו, רק ב-1972 הוא פרסם מאמר על מחקר בו קיבל חומצות אמינו המכילות גופרית. חלק מחומצות האמינו הופיעו בפעם הראשונה, ביניהם מתיונין, שהיא חשובה מאוד לבנית חלבונים רבים בבעלי חיים, צמחים ופטריות. הצרוף החדש של חומצות אמינו דומה מאוד לזה שנמצא במטאוריטים, רמז אפשרי לכך שיתכן שגופרית סייעה בהרכבת החומרים החיוניים לחיים מחוץ לכדור הארץ, או עליו.
איך יודעים שמקור חומצות האמינו אינו בזיהום, חיידקי למשל, של הדגימות? חומצות האמינו במבחנות של מילר הגיעו בכמויות שוות של צמדי צורות – תמונת ראי אחד של השניה (כיראליות). תוצאה זו מתקבלת כמעט רק במעבדה, בטבע נראה כמעט תמיד רק צורה אחת.
הבעיה העיקרית עם הניסוי של מילר היא שהוא כנראה טעה לגבי הרכב המרק הקדום כפי שהיה באמת. ניתוח של סלעים עתיקים הוביל מדענים למסקנה שכדור הארץ מעולם לא הכיל כל כך הרבה גזים עשירים במימן כמו מתאן (CH4), מימן גופריתי (H2S) או מימן טהור (H2). אם חוזרים על הניסוי של מילר תחת תנאים מציאותיים יותר – עשירים בפחמן דו חמצני (CO2) וחנקן (N2), עם כמויות זעירות של גזים אחרים, קשה למצוא חומצות אמינו.
הפתרון שמציע פרקר הוא כי מספיק שהיו מספר מקומות בודדים עם התנאים מתאימים ליצירה ראשונית של חיים. הרי געש פעילים, למשל, פולטים כמויות גדולות של תרכובות גופרית כמו גם מתאן ואמוניה. במידה והיתה סופת ברקים, יתכן ונוצרו חומצות אמינו שירדו עם הגשם אל שלוליות. אך גם פתרון זה אינו מושלם מאחר וקשה יהיה לקבל ריכוזים גבוהים דיים של החומרים הנחוצים כדי להזכיר את אלו ששררו בניסוי של מילר.
גם אם נניח שבאמת ניתן ליצור חומצות אמינו בצורה ספונטנית כזו, עדיין ישנו רווח גדול בין חומצות אמינו ודבר שניתן לקרוא לו “חי”. האתגר הגדול באמת הוא ליצור חומצות גרעין הבונות מולקולות כמו דנ”א ורנ”א. מקור החיים תלוי בנוכחות אותן מולקולות המסוגלות לשכפל את עצמן. הבעיה היא שחומצות גרעין לא נוטות להתחבר אחת אל השניה באופן ספונטני וקשה להניח כי מכת ברק היוותה תמריץ מספק. המולקולות היו צריכות להיות מרוכזות במקום אחד עם מספיק אנרגיה וזרזים כדי שהתהליך יקרה.
המחקר העוסק ביצירת החיים מכיל בתוכו שתי גישות הפוכות – הראשונה מלמטה למעלה: חייבים קודם ליצור את המרכיבים החיוניים בצורה הגיונית ורק אז להמשיך ולבדוק איך הגענו מהם ועד לתא החי הראשון. השניה: מלמעלה למטה: תבחר נקודה על רצף היווצרות החיים ותראה שהיא יכולה להתרחש באופן ספונטני. לאורך זמן נוכל לחבר את הנקודות האלה ליצירת הסיפור המלא. בגישה זו, למשל, מדענים הצליחו כבר לייצר ריבוזים, שהוא אנזים הבנוי מחומצות גרעין של רנ”א, המזרז את שכפולו שלו עצמו.
אז איפה כן התחילו החיים? אם נניח כי ראשית החיים אכן התרחשה על כדור הארץ, מעיינות חמים תת מימיים (Deep sea Hydrothermal vents) הם השערה מקובלת יותר. עמוק בתחתית האוקיינוס, מבנים סלעיים אלו פולטים קיטור רותח וגזים עשירים במימן. המבנה הסלעי בנוי כמבוך המכיל מקומות רבים בהם יכול להיווצר ריכוז גבוה מספיק של החומרים הדרושים לתחילת החיים, יחד עם מינרלים היכולים לשמש כזרזים.
בניסוייו מילר השיג פריצת דרך באופן בו אנו חושבים על יצירת החיים, גם אם השערתו המקורית תוכח כשגויה, ולכן ניסויו נחשבים כידע בסיסי לכל ביולוג. הישג ראוי לא פחות (לדעתי) של מילר נעוץ בעובדה, שאחרי יותר מחמישים שנה מאז ארז את ניסויו, סטודנט יכול היה לקחת את המבחנות המקוטלגות, מתועדות ושמורות בקפידה, ולהמשיך היכן שמילר עצר. האם עכברי המעבדה ביניכם יכולים להגיד אותו דבר על החומרים שהם משאירים אחריהם?
http://www.youtube.com/watch?v=5VxoWINkzqo
פרק מהסדרה The Cell של ה-BBC המסביר את המחקר סביב ראשית החיים. ההתיחסות לניסוי של מילר מתחילה בדקה 19 (אנגלית, אין תרגום).
Reference: Parker, Cleaves, Dworkin, Glavin, Callahan, Aubrey, Lazcano & Bada. 2011. Primordial synthesis of amines and amino acids in a 1958 Miller H2S-rich spark discharge experiment. PNAS http://dx.doi.org/10.1073/pnas.1019191108
20 תגובות
היכולת ליצור חיים אמיתיים אינה שמורה לבן אנוש.
לא נוכל לעולם לתכנת מחשב שיאהב מחשבת, שירגיש, שיחווה, שיצטער, שישמח, שיקבל החלטות בהתאם לתחושותיו.
זה מעבר ליכולת האדם להכניס אוח חיים בחפץ דומם.
להפוך אטומים מתים לומר חי זו ביראה.
ל17
זה ממש חזק מה שאתה אומר.. אבולוציה טכנולוגית היא משל טוב לאבולוציה בטבע. מעניין אם אותם דתיים שמאמינים שתהליך האבולוציה הוא מכוון, מאמינים גם שהאחים רייט תכננו מלכתחילה את הבואינג 747 או שממציא שפופרת הריק הוא אדם-מתכנן על, שתכנן מלכתחילה גם את ה’אייפד’ או את ‘BLUE GENE’ ..
לדרור (17)
והרי זה בדיוק ההבדל בין דת ומדע, אצל הראשונים מישהו העלה סברה (שכנראה הייתה הגיונית לתקופתו) ושם זה נעצר. במדע לעומת זאת מעלים סברה הגיונית ואז בודקים אותה בניסויים. מרבית הסברות מתבררות כשגויות, מיעוטן עומדות במבחנים ולכן נתפסות מייצגות את הידע על המציאות נכון לרגע זה, ובכל מקרה תוך ידיעה ומוכנות להחליף את אותה סברה אם תמצא אחרת טובה ממנה. אז יש אנשים שעדיין סבורים שה”משאית” הייתה כאן מאז ומעולם, ויש כאלה שכבר שללו את הסברה הזו וגילו שקיומם של גלגלים על תכונותיהם המיוחדות, וקיומו של מנוע על תכונותיו המיוחדות, וקיומם של רכיבים אחרים שמקשרים בינהם, כל אלה מאפשרים תנועה ולכן ניתן להעלות סברות חדשות לגבי מה שקרה בעבר ולחשוב על דרכים לבדוק את הסברות האלה בניסוי. הטרגדיה של הדת היא ההתקעות באמונה בסברה שקרית כשהמחזיקים בה לא יכולים לגלות זאת לעולם בגלל שהאיסור על בחינתה מובנית באותה גישה.
ככה זה הגיון. מתבסס על המידע שיש ברשות האדם ההוגה.
אם אני איזה אדם מתרבות שעוד לא המציאו בה את הגלגל אפילו ואני נתקל במשאית , איך בכלל אבין מה אני רואה? איך אגיע למסקנה שהדבר הזה “נסע” לכאן? סביר להניח שאחשוב בהיגיון ואגיע למסקנה שזה היה פה מאז ומעולם.
13,
בודאי שאם תלך במדבר ותראה שעון אחד תסיק שהוא נוצר ע”י יוצר. אולם אם תגיע לכוכב עם מיליארדי שעונים שמזדווגים זה עם ויוצרים שעונים חדשים קצת שונים מהוריהם אז כן, תבין שסביר שהשעונים הללו נוצרו בתהליכים טבעיים.
שאלת תם,
סביר מאד להניח שלא חלה היום יצירת חיים בגלל כמה סיבות. קודם כל התנאים שונים, למשל יש רמות חמצן גבוהות באוויר (כ 20%). והסיבה השניה והיותר חשובה היא שאין נישה בכדור הארץ היכולה להכיל חיים שאינה מאוכלסת ביצורים המנצלים כל חומר מזון אפשרי. כך שגם אם תיווצר מוליקולה משתכפלת היא תושמד מייד.
המקום היחידי כנראה שתהליך כזה יתבצע יהיה מבחנה במעבדה ביולוגית כלשהיא.
ל-13:
רגע רגע רגע, האם אתה בטוח ששעון לא יכול להיווצר בהדרגה? כלומר ברור שהשעונים שאנחנו מכירים נוצרו במפעל או על ידי שען (או על ידי מדען) אבל האם יש משהו עקרוני שמונע משעון להיווצר בהדרגה? האם אתה יודע לומר מהו?
הסבר בבקשה באיזה מובן “רמת מורכבותם דומה” (אתה מתכוון למספר חלקיהם? התכונות הכימיות של החומרים מהם הם עשויים? אגב האם לדעתך שני האחרונים רלוונטיים במידה שווה לנושא המורכבות בהקשר זה? ולא פחות חשוב, האם אתה יכול לכמת את מידת המורכבות בשני המקרים?)
השאלה היא לא אם המשכפלת היא מורכבת אלא אם היא מורכבת במידה כזו שבהכרח אין אפשרות שהיא תיווצר בתהליכים טבעיים. האם לדעתך גם את זה קל להוכיח? לדעתי אתה קשקשן שמבסס טיעונים על כשלים לוגיים ויש לי כמה וכמה קטעי טקסט שמדגימים זאת, אתה לעומת זאת לא הצגת שום טיעון שתומך בדעתך.
נו? ומה יהיה השפן הבא שלך? רובוט מחומרים אורגניים? הרי גם הכיוון ההוא נבדק ונמצא כלא ראוי למאכל אדם חושב.
אינך יכול להשוות שעונים ליצורים ביולוגיים! אם שעונים היו מולידים צאצאים ומורישים להם את תכונותיהם, וסיכויי ההשרדות שלהם היו תלויים ברמת דיוקם וביופיים החיצוני אז יכולת לבצע את ההשוואה הזו.
אך מאחר וזה לא המצב ההשוואה הזו פשוט מגוחכת.
קמילה, איננו יודעים כיצד שעון יכול להווצר בהדרגה, כפי שאיננו יודעים כיצד משתכפלת יכולה להווצר בהדרגה.ומכיון שכך,ומכיוון שרמת מורכובתם דומה,עליך לטעון ששעון יכול להווצר מעצמו.
לדעתי קל מאוד להוכיח שנדרשת מערכת מורכבת לשכפול.
האם יתכן שגם היום עדיין נוצרים חיים על כדור הארץ כתוצאה מראקציות כימיות שונות, אך הם “נבלעים” בתוך המולת החיים שכבר קיימת כאן ולכן אף אחד לא מודע לזה?
לוטם,
למרות שניסוי מילר הוא אחד הניסויים הקלסיים ואחד מאבני הדרך החשובות בביולוגיה נראה היום שתוצאותיו אינן משקפות את ראשית החיים.
היום רוב החוקרים חושבים שהחיים החלו עם מוליקולות RNA שהשתכפלו, בשלב מאוחר יותר כנראה שנעטפו במעטפות שומניות שהגנו עליהם ורק לאחר מכן החלו חומצות אמינו לשחק תפקיד כשנוצרו פפטידים וחלבונים. מקורן של חומצות האמינו יכול היה להיות ספונטני כמו שמראה ניסוי מילר או ממטאוריטים (כפי שנמצא) או שייוצרו ע”י אנזימי ה- RNA בצורה דומה למה שעושה הריבוזום (למעשה תת היחידה 23S שלו).
אין כמובן בכל זה להוריד מערכו ומקוריותו של ניסוי מילר.
ל-8:
בתשובה לשאלתך – אבל יש תרחיש כזה… והוא במסגרת תהליך האבולוציה. אבל נגיד אם לא היה, אז תשובתי לך היא – לא. ממש לא.
לעומת זאת אתה ודומיך הייתם מגיעים למסקנה, השגויה בדיעבד, שכוכבים, תצורות גיאולוגיות (כמו הרים, נהרות ומערות נטיפים למשל) וגם בעלי החיים שקיימים היום כמו עוד מספר לא מבוטל של תהליכים הדרגתיים שיוצרים תבניות והרכבים שלא היו קיימים קודם, נוצרו כולם בבת אחת על ידי יוצר עלום (מורכב בהרבה מהיצירה שלו ושהיה קיים מאז ומעולם ללא שום הסבר מתקבל על הדעת), וכל זה בהסתמך על אותו טיעון קלוקל שאם אין לנו כבר זמן רב תרחיש מסוג אחד הרי שחייב להיות שתרחיש אחר, מפוקפק הרבה יותר, הוא בהכרח נכון. ואז, אחרי שהייתם מגיעים למסקנה הזו והיה מתברר למי מכם שהיה טורח לפתוח וויקיפדיה או לקרוא מאמרים מדעיים או הכי טוב לבדוק בעצמו באמצעות ניסוי רחמנא לצלן, שלמעשה התגלו תרחישים “בלתי אפשריים” כאלה שמבוססים לגמרי על תהליכים טבעיים שמסבירים ממש טוב את התופעות האלה, הייתם נאלצים להמציא הסברים מדוע בעצם לא דרוש יוצר עלום עבור התהליכים שנמצאו להם סיבות טבעיות. מה שבאמת מדהים בכל הסיפור הוא שאלה שמחזיקים בצורת המחשבה האידיוטית הזו עדיין ממשיך לטעון בלהט שיוצר טפשי שכזה מחוייב המציאות עבור התופעות שלא נמצא להן הסבר עדיין נכון לרגע זה, נכון לידיעם המוגבלת. וכך פעם אחר פעם, בעלי צורת המחשבה העקומה הזו נאלצים לסגת עוד ועוד, להמציא התפלפלויות ותירוצים וסייגים כמו אחרון עורכי הדין של משפחות הפשע, שכמותם אין להם שום ענין להבין דבר מה או להגיע לחקר האמת אלא רק לאנוס את המציאות בעזרת אמונה אכסיומטית מקפת כל, שאסור להחליפה לעולם גם כאשר היא מתגלה במלוא הבלותה ואיוולתה, גם כשהיא נוגדת הגיון פשוט ומוסר אנושי בסיסי. כמדענית, אם הייתי מגיעה למצב האומלל שאין לי יותר תרחישים אפשריים לבדיקה (היפותזות מחקר) הדבר היה בגלל שהשכל שלי התנוון ומת. לשמחתי הרבה, אני מתבוננת סביבי ורואה כיצד המדע פורח ומלבלב למרות כל הקשיים.
וכדי להיות קונסטרוקטיבית, אם אתה יכול להציע דרך לבדוק באופן מדעי את התרחיש שאתה מציע בדבר הווצרות יש מאין של חתול אתה מוזמן לשתף אותנו בו ולהעמיד אותו לביקורת (ולו של השכל הישר בשלב הזה). בכל מקרה ההצעה שלך לתרחיש בודאי לא יכולה להיות מסקנה ממה שכתבת עד כה בגלל שהיא מתבססת כאמור על הכשל הלוגי שלך שאי ידיעה להסביר דבר מה בדרך אחת גוררת בהכרח את נכונותו של הסבר מסויים בדרך שרירותית אחרת. כשל מחשבתי זה היה תקף גם אילו אותו “הסבר” שרירותי היה ניתן לבדיקה והיה חף מסתירות לוגיות מזעזעות אחרות.
רנא פולימראז:
קודם כל – כדאי שתדע שאי אפשר להפריך בניסוי את הטענה שמשתכפלת פשוטה יכולה להיווצר בתהליך טבעי כך שטענתך בעניין זה היא אי הבנה או שקר.
לכל היותר אפשר להפריך את הטענה שתהליך מסוים ומוגדר אינו יוצר משתכפלת ראשונה אבל הפרכה כזאת לא אומרת דבר על תהליכים אחרים.
חוץ מזה – כמעט כל דבר שאנחנו יודעים לעשות היום לא ידעו אנשים לפני 200 שנה לעשות והם יכלו לומר בדיוק כמוך שלאור ניסיון של מיליארדי שנים שבהם לא ידעו לעשות זאת צריך להסיק שזה בלתי אפשרי.
אז גם טיעון זה הוא כשל לוגי.
חוץ מזה – כדאי שתקרא כאן על ספקולציות באשר להיווצרות התא החי הראשון:
http://sciam.co.il/archives/1833
ואחרי כל זה – אם אתה דורש מעצמך מה שאתה דורש מן האנשים השפויים אז אמור לנו בבקשה איך נוצר האלוהים הראשון.
ל-5 ו-7:
גבישים אינם מעבירים קוד גנטי,כך שאינם יכולים להוות המשתכפלת הראשונה.
לידיעתך-הטיעון למשתכפלת פשוטה שיכולה להווצר בתהליך טבעי, מופרך בכל ניסוי אפשרי. כך שלפי המדע עלינו לזנוח השערה של משתכפלת פשוטה ואלמונית. כבר עדיף לנו לדגול בפנספרמיה. עצם העובדה שלמרות כל הנסיונות אין לכך תשובה, אמורה להדיר שינה מדוגלי האביוגנזה.
שאלה לי אליך-אם לא היה לך שום תרחיש להווצרות חתול בהדרגה, האם היית מסיקה שהוא נוצר בבת אחת?
ל-4:
אתה רשאי לומר שאתה אינך יודע כלום ואפילו בזה אתה טועה.
העובדה שאיננו יודעים נכון לרגע זה מהי הקומבינציה המינימלית אשר יכולה לאפשר את הופעת החיים, אינה אומרת דבר על היתכנותה או אי היתכנותה של קומבינציה כזו. עובדת אי הידיעה נכון לרגע זה גם בודאי אינה מצביעה על תרחיש דמיוני, מופרך מיסודו וחסר ביסוס אמפירי, הן ברמת התצפית והן ברמת הניסוי, כעל ההסבר הסביר להופעת החיים, קל וחומר להיותו ההסבר היחידי האפשרי. הידע שכן קיים בידנו ושאתה מקפיד להתעלם ממנו, דווקא כן תומך באפשרות קיומן של משכפלות פשוטות יותר מהמוכרות לנו היום וככלל הוא תומך בכך שכל מגוון התופעות שקיימות סביבנו הן טבעיות ולא על-טבעיות.
ישנם אנשים שהלוגיקה שלהם פועלת בצורה הבאה: “איני יודע דבר מה לכן חייב להיות כח על טבעי שאחראי לאותו דבר.” מלבד השגיאה הלוגית הגסה שקיימת בבסיס צורת החשיבה האכסיומטית הזו, הרי שמחשבה כזו מעקרת מתוכן כל דבר מעניין שאנו חווים בעולם הזה. זו לא טעות, יכולה להיות אכסיומה שמניחה מראש טעות לוגית ויש סיבה מדוע אכסיומות כאלה לא “נפוצות” במדע. אז אתה אולי מרגיש שאתה לא יודע כלום וכנראה שגם טוב לך בעולם משעמם ומנוון שבו יש לך חומר מילוי סטנדרטי שאין חור גדול מדי מכדי למלאו באמצעותו. אני לעומת זאת כבר יודעת למשל לאן התגובה שלך חותרת ושהמסלול הזה הוא דרך ללא מוצא שלא תרמה בעבר דבר לדיון כאן כי הכל התמצה בנסיון האידיוטי שלך לשכנע שאם איננו יודעים דבר מה אזי מתחייבות כל מני מסקנות מופרכות ושגויות לוגית כמו למשל הטענה שסטטיסטית הווצרות טבעית אינה אפשרית (וזה כמובן ללא שמץ הכרה של החוקים והמודל הסטטיסטי שרלוונטי במקרה זה) או שחייב להיות יוצר על טבעי (בכינויו המכובס, או אלוהים בכבודו ובעצמו לאחר שמגרדים קצת את פני השטח). ניסית למכור זאת בעבר ונכשלת כישלון חרוץ, אתה מוזמן לעבור הלאה למקום אחר היכן שישמחו לשתף פעולה עם צורות מחשבה עקומות בסגנון זה. אנחנו כאן, ברגע זה, נמשיך לא לדעת את תשובת השורה התחתונה לשאלה הספציפית הזו , נמשיך לקרוא על גילויים חדשים שתומכים שוב ושוב בכיוון שהפתרון הוא כנראה מופלא בפשטותו והוא טבעי לחלוטין ונתרחק כמו מאש מחומרי מילוי שלא מסבירים דבר אלא רק מקבעים בערות.
https://www.hayadan.org.il/images/content3/2011/04/miller-yuri-experiment.jpg
ל 4.. זה לא בהכרח נכון .. גבישים הם משכפלות פשוטות יותר.. שים גביש בתוך מסס של אותו חומר ותקבל עוד גבישים…
מה שאולי צריך לחשוב.. זה איזה משכפל פשוט .. לא שורד את שינויי האקלים ואטמוספירה בין אז לבין היום..
לוטם, אז בעצם איננו יודעים כלום.
על כל החוקרים הידועים מוסכם דבר אחד-ראשית נדרשת מערכת משתכפלת.הבעיה היא שהמערכת המשכפלת הכי פשוטה דורשת חלבונים מורכבים ממשפחת הפולימראזות.אחרת, זה כמו לחבר שרשרת אבני לגו על ידי תהליכים טבעיים. צריך שפעול אנרגטי כלשהו שבצע את התהליך המורכב.
כנ’ל לגבי הריבוזים האוטוקטליטי שנתת כדגמא-הוא גם מורכב מדי וגם משכפל רק מס’ מועט של בסיסים תלויי רצף.
כמובן שזה רק הצעד הראשון.לאחר מכן יש צורך גם במערכת תרגום. שהיא בעצמה לא פחות מורכבת.
תודה!
בסוף יתברר שהמרק הקדמון היה בכלל צ’ולנט. רק מרק כזה יכול להסביר מדוע מיהרו הדגים לצאת מהים, או מדוע הוכחדו הדינוזאורים, ומדוע היה דחוף לזוחלים להתחיל לעופף.
הסוד טמון במרכיבי הצ’ולנט ובתוצרים הכימיים הייחודיים לו.
כתבה מעניינת, וסרטון מרתק תודה!