2,600 שנה לחיזוי המדעי המוצלח הראשון – ליקוי החמה של תאלס שגרם להפסקת מלחמה

ההנחה כיום היא שתאלס לא הכיר את מחזור סארוס (מחזור המחשב ליקויים בהתאם להקפות הירח את כדור הארץ ושניהם את השמש), וכי מדובר היה בניחוש מוצלח. כל ההתרחשויות דווחו מאוחר יותר על ידי ההסטוריון הרודטוס, אך הוא לא פירט כיצד הגיע תאלס לתחזית

אתמול, 28/5 ציין עולם האסטרונומיה מלאת 2,600 שנה לחיזוי המדעי הראשון המתועד בכתובים: ליקוי חמה באסיה הקטנה שנחזה בידי מי שמוגדר כפילוסוף היווני הראשון, תאלס. יש אפילו המכנים זאת יום ההולדת של המדע.

ליקוי החמה, החיזוי של תאלס אותו, והנסיבות ההסטוריות שהליקוי היה רלונטי עבורם מוכרים לנו כולם מדיווחיו של הרודוטוס. (1.74): “לאחר מכן, שאליאטס סירב להכנע לסקיתי למרות בקשותיו של קאיקסארס, נערך קרב בין הלידיאנים למדאים במשך חמש שנים. במהלך תקופה זו, בכמה הזדמנויות, ניצחו המדאים בקרבות את הלידיאנים, בעוד בקרבות אחרים ידם של הלידיאנים היתה על העליונה. הם אפילו היו מעורבים בקרב לילי. בעוד הם נאבקים להיות במלחמה עם היד על העליונה. לפי נאומו של תאלס ליוונים כמה חודשים קודם לכן, היום היה ללילה.

הליקוי תפס את צבאות מדי ולידיה שתי ממלכות יווניות (שכמה עשרות שנים מאוחר יותר ייכבשו על ידי פרס), בעוד אחד מהקרבות במסגרת סכסוך גבולות ביניהם שנמשך כבר 15 שנה. כאשר השינוי השמימי התרחש הבינו שני הצדדים כי האלים דורשים להפסיק את הקרב, והם קבעו את הנהר האליס (Halis, כיום נהר הקיזלאירמאק בטורקיה של ימינו) כגבול ביניהם וחתמו על הסכם שלום.

הרודוטוס לא הסביר כיצד חזה תאלס את ליקוי החמה, אך הסברה היתה כי השתמש במחזור סארוס, שחושב עוד בעת העתיקה על ידי אסטרונומים בבלים. לפי אסטרופדיה מדובר במחזוריות שנקראת השנה הדרקונית הגדולה או סארוס. מחזוריות זו נובעת מכך ש-223 חודשים סינודים (הזמן החולף ממולד ירח אחד למישנהו) שווה בקרוב ל-242 חודשים דרקונים (הקפה של הירח את הארץ ביחס לקו הקשרים – קו החיתוך בין מישורי ההקפה של הירח וכדור הארץ את השמש) ול-239 חודשים אנומליסטים (מפריגיאה אחת לשניה – פריגיאה היא הנקודה הקרובה ביותר במסלולו של הירח לכדור הארץ). מחזור זה הקרוי כאמור סארוס, אורכו 6585.321 יום או 18 שנה, 11 יום ושמונה שעות.

שני ליקויים (ליקוי ירח או ליקוי שמש) המתרחשים בהפרש של מחזור סארוס זה מזה יהיו בעלי גאומטריה דומה (מבחינת המיקום במסלול והמרחק בין כדור הארץ והירח). מאחר שמחזור הסארוס אינו מתחלק בדיוק ביום, אלא יש לו שמונה שעות “עודפות”, אזי ליקויים עוקבים במחזור הסארוס מתרחשים במיקומים גאוגרפים שונים על כדור הארץ (120 מעלות מערבה בכל מחזור), אך לאחר שלושה מחזורי סארוס (54 שנה ו-34 יום) הליקויי חוזר על עצמו (בקירוב) גם באותו אזור גאוגרפי על כדור הארץ. מחזור סארוס משמש עד היום לניבוי ליקויים אפילו אלפי שנים מראש.
ואולם כיום מעריכים כי מחזור סארוס לא התגלה אלא במאה החמישית או הרביעית לפני הספירה, וכך תאלס שחי במאה השישית לפני הספירה לא יכול היה לדעת.

ככל הנראה מדובר בניחוש מוצלח. תאלס גם זכה בעקבותיו להכתרה כחכם על ידי האורקל מדלפי בשנת 582 לפני הספירה, שלוש שנים לאחר האירוע. ייתכן שהיה חכם אך ככל הנראה לא הבין את הבסיס המדעי של התופעה. אגב באותה שנה התקיימה האולימפיאדה ה-49 של הזמן העתיק.

עשרות שנים מאוחר יותר, בשנה בה הקתיימה האולימפיאדה ה-91 של הזמן העתיק התרחש ליקוי נוסף שגם הוא השפיע על ההסטוריה הצבאית היוונית. ב-14 באוגוסט אותה שנה התרחש ליקוי ירח וגם הוא השפיע על קרב במלחמת הפלופונז. האתונאים התכוננו להזיז את כוחותיהם מסירקוז כאשר הירח לקה. הדבר גרם לבלבול בקרב החיילים האתונאים בעיקר בשל חוסר מנהיגותו של ניקיאס, מפקדם. הצבא האתונאי הותקף בסיציליה על ידי צבא סירקוז והחיילים היוונים נאלצו לברוח מהאי.

מקורות

• אתר אסטרונומיה היום
• מאמר מדעי של ההסטוריון תומס וורטון מהמחלקה לתקופה הקלאסית באוניברסיטת אריזונה
• מחזור סארוס באסטרופדיה