ידענים: פרסי מדע בישראל

מאת 16 במרץ 2017 תגובה אחת

זוכי הפרס רפפורט למדע: בתמונה מימין לשמאל: הזוכה פרופ' מיכל שוורץ, מכון ויצמן למדע, ד"ר ורד דרנגר, רות רפפורט, פרופ' מיכאל סלע והזוכה ד"ר גד אשר מכון ויצמן. צילום: תומר פולטין

זוכי הפרס רפפורט למדע: בתמונה מימין לשמאל: הזוכה פרופ' מיכל שוורץ, מכון ויצמן למדע, ד"ר ורד דרנגר, רות רפפורט, פרופ' מיכאל סלע והזוכה ד"ר גד אשר מכון ויצמן. צילום: תומר פולטין

הוכרזו זוכי פרס רפפורט 2017 למצוינות במחקר הביו-רפואי משנה סדרי עולם. פרסי רפפורט למחקר ביו רפואי יוענקו לפרופ' מיכל שוורץ ולד"ר גד אשר ממכון ויצמן למדע. לראשונה יוענק פרס גם לארבעה חוקרים מצטיינים במסלול ישיר לדוקטורט.

פרסי רפפורט למצוינות במחקר הביו-רפואי יוענקו השנה לפרופ' מיכל שוורץ, חוקרת ביו רפואי בכירה, ולד"ר גד אשר חוקר ביו רפואי צעיר שניהם ממכון ויצמן למדע. השנה הוחלט על ידי קרן ברוך ורות רפפורט בשיתוף מכון רפפורט למחקר במדעי הרפואה להרחיב את מסגרת הפרסים הקיימת, ופרס מיוחד מוענק לארבעה חוקרים מצטיינים הנמצאים במסלול ישיר לדוקטורט: גל לוי ועידו שגיא מהאוניברסיטה העברית בירושלים, מעין לוי ממכון ויצמן למדע, ולראשונה לנציגת אוניברסיטת תל אביב – שרון פליישר.

פרופ' אהרן צ'חנובר, יו"ר ועדת השיפוט אמר: "ההחלטה להרחיב את מסגרת הפרסים התקבלה במטרה לעודד את ההמשכיות במחקר המדעי בכל דרגיו, ולסייע גם לדור הצעיר יותר של החוקרים. אני מאמין כי מתן הפרס גם לסטודנטים מצטיינים לתואר שלישי (דוקטורט) מהווה הכרה חשובה בעשייתם המדעית, ויעודד אותם להמשיך ולטפס במעלה הסולם האקדמי-מחקרי מתוך תקווה שעבודתם תביא בעתיד למחקרים ופיתוחים פורצי דרך לתועלת ולרווחת האנושות כולה.  פרס רפפורט למחקר ביו-רפואי מכסה עתה את כל מנעד החוקרים – מן הסטודנטים שדרכם עוד לפניהם ועד לחוקרים שכבר הוכיחו יכולות מרשימות בעבודתם".

עירית רפפורט אמרה: "פרס רפפורט מהווה עבורנו את מהות החזון שהתוו הוריי ברוך ז"ל ורות רפפורט. אנו מתרגמים באמצעות מפעל הפרסים את עקרי המורשת המשפחתית: הערכים שקיבלנו, שאנו מטפחים, ומעבירים הלאה, ברמה האישית-משפחתית ולחברה כולה. על ידי עידוד מצוינות במחקר, באומנות ובעשייה נשית-חברתית אנו מאמינים שאנו תורמים לשינויים חברתיים משמעותיים בישראל".

ההחלטה על הזוכים בפרס התקבלה על ידי ועדת שיפוט בלתי תלויה בראשות פרופ' אהרן צ'חנובר. לוועדה נוספו השנה שני שופטים חדשים: פרופ' עדה יונת ממכון ויצמן למדע, זוכת פרס נובל לכימיה 2009 ופרופ' רפי ביאר, מנהל הקריה הרפואית רמב"ם.

פרס רפפורט למחקר ביו-רפואי נוסד על ידי קרן ברוך ורות רפפורט בשנת 2010 ומוענק מדי שנה למדענים בגין מחקר רפואי, או ביו-רפואי, שיש בו מצוינות, פריצת דרך, או חידוש ויש בהם לתרום לקידום בריאות האדם ולטובת הכלל. על המחקר להיות בעל השלכות טיפוליות ממשיות ויישומיות לטובת האנושות.

הזוכים בפרס

מיכל שוורץ, פרופסור מהמניין לניורואימונולוגיה במכון ויצמן למדע, הינה מהמדענים המובילים בעולם בתחומה, ונבחרה לאחרונה כנשיאת האגודה הבינלאומית בתחום הנוירואימנולוגיה.

כבר בתקופת הדוקטורט שלה התענינה פרופ' שוורץ בדמיון האפשרי בין "פלסטיות" מערכת החיסון לבין זו של המוח, ובסיומו החלה לשלב בין האימונולוגיה הכימית לתחום המוח. לימים התגלה על ידה, כי מערכת החיסון הינה "סם חיים למוח". פרופ' שוורץ חוקרת את הדיאלוג בין מערכת החיסון לבין המוח. במוקד מחקרה פענוח מנגנון התחזוקה והריפוי של המוח על-ידי מערכת החיסון וההשלכות שיש לדיאלוג זה בין שתי המערכות, המוח ומערכת החיסון, לזקנת המוח ולמחלות ניווניות של המוח. פרופ שוורץ לא רק החלוצה בתחום זה אלא שהתיאוריה שפיתחה לגבי הצורך של המוח בתמיכת מערכת החיסון היתה בניגוד מוחלט לדוגמה שהיתה מקובלת במשך שנים. תיאוריה זו מקובלת היום כאחת התיאוריות החדשניות המסייעות לפיצוח חלק מהמסתורין של המוח.

מחקרה הגיע לשיאו בשנת 2016 כשהציעה דרך אפשרית להשתמש – בעתיד – במערכת החיסונית כטיפול במחלת אלצהיימר (Nature Medicine). מחקר חדשני זה, שבוצע בעכברים, הוביל להקמת חברת הזנק שתתמקד בפיתוח טיפול עתידי במחלת אלצהיימר, על-בסיס הרעיונות והממצאים האלה. זו תהיה הפעם הראשונה שגישה טיפולית המבוססת על הפעלת מערכת החיסון  (ולא על טיפול המכוון ישירות למוח) תנוסה כדרך להלחם במחלת האלצהיימר

ד"ר גד אשר החל את דרכו האקדמית בתחום המתמטיקה, עבר בהמשך ללימודי רפואה אותם סיים בהצטיינות. במהלך התמחותו ברפואה פנימית נרשם ללימודי תואר שלישי-מחקרי ומשנת 2006 מקדיש את כל זמנו למחקר, תחילה באוניברסיטת ז'נבה ומשנת 2011 במכון ויצמן למדע, שם הוא משמש חוקר בכיר במחלקה למדעים ביומולקולרים.

מחקריו של ד"ר אשר עוסקים בשעונים צירקדיים. שעונים אלה פועלים במחזוריות של כ-24 שעות, ומבקרים באופן יומי מגוון רחב של תהליכים פיסיולוגים בגוף האדם כגון: זמני ערות ושינה, שינוים יומיים בקצב הלב, בלחץ הדם, בתפקוד הכליות, בחום הגוף, ובהפרשות הורמונים. השעון הצירקדי הראשי המצוי במוח מסנכרן מיליוני שעונים הפזורים בכל תא ותא בגופנו. ד"ר אשר וחברי קבוצתו עוסקים בהבנה מולקולרית של פעילות  השעונים הצירקדיים ברמת התא ואברונים תוך תאיים, כיצד מסנכרן השעון המרכזי שבמוח את השעונים שבאיברי הגוף האחרים, ומהם יחסי הגומלין בין שעונים צירקדיים לתהליכים מטבולים שונים ולתזונה. לצד שאלות בסיסיות אלו למחקריו פורצי הדרך של ד"ר אשר בתחום השעונים הביולוגים השלכות חשובות בטיפול בתופעות פיזיולוגיות רבות כגון יעפת (ג'ט-לאג), הפרעות שינה, השמנת יתר, סכרת והזדקנות.

אילוסטרציה. מקור: pixabay.com.

אילוסטרציה. מקור: pixabay.com.

פרס לחוקרים הצעירים

השנה נוסדה קטגוריית פרס חדשה המיועדת לסטודנטים מצטיינים לתואר שלישי במדעי החיים וההנדסה הנמצאים בראשית הקריירה המחקרית שלהם, אשר יחד עם זוכי הפרס הוותיקים מהווים מודל לחיקוי וממקמים את המחקר הביו-רפואי בחזית המחקר העולמי.

גל לוי – האוניברסיטה העברית בירושלים

פיתח מודלים מטבולים חדשניים למחקר של מחלות ורעילות תרופות. בעבודתו פיתח לראשונה התחדשות (רגנרציה) של כבד תוך שימוש במתג גנטי המאפשר לתאי כבד אנושיים להתרבות בתנאי מעבדה מבלי לאבד את פעילותם הייחודית. בנוסף יצר לראשונה את הפרופיל המטבולי של תאי כבד אנושיים מודבקים בצהבת נגיפית מסוג   Cוכך חשף כיצד הדבקה ויראלית משפיעה על המטבוליזם התאי.

מעין לוי – מכון ויצמן למדע

מתמקדת במחקרה במנגנונים המאפשרים קיום שיווי משקל תקין במוקוזה של המעי ובעיקר באינפלמזום המכונה NLRP6. היא זיהתה מטבוליטים (מולקולות קטנות) המסוגלים להשפיע על ההפעלה של האינפלמזום וכן על הפרשת הציטוקין IL18 ומולקולות אנטי חיידקיות. תוצאות אלו מציעות מנגנון אשר דרכו המיקרוביוטה והמאכסן יוצרים ביחד נישה בריאה במעי. המחקר מציע סוג חדש של טיפול הנקרא פוסט ביוטיקה ומשתמש במטבוליטים מהחיידקים שיכולים להשפיע על תפקוד מערכת החיסון של המאכסן. טיפול זה עוקף את השינויים שיכולים להתרחש באוכלוסיית החיידקים במצבי מחלה ופועל ישירות על המנגנונים המולקולריים של המחלה ומציע אלטרנטיבה מבטיחה לטיפול עתידי.

עידו שגיא – המחלקה לגנטיקה באוניברסיטה העברית בירושלים

נושא המחקר המרכזי שלו הינו  הפקתם ואפיונם של תאי גזע הפלואידיים מאדם. רוב תאי גוף האדם הם דיפלואידיים, הנושאים שני עותקים של הגנום, בעוד שהתאים היחידים שנושאים עותק אחד ונחשבים הפלואידיים הם תאי הרבייה. במחקרו הצליח עידו שגיא לבודד לראשונה תאי גזע הפלואידיים מאדם, ולהדגים את הדמיון וההבדלים שביניהם לבין תאים דיפלואידיים. לתאי גזע מאדם פוטנציאל אדיר גם בכל הקשור לטיפולים המבוססים על תרפיה תאית, וזאת הודות לפוטנציאל ההתפתחותי המגוון שלהם ולאפשרות להכווין אותם להפוך לסוגי תאים שונים בתרבית. תאי הגזע ההפלואידיים שהתגלו במחקר זה עשויים לשמש בעתיד גם לפיתוח טיפולים עבור מחלות כמו עיוורון וסוכרת  וייתכן שאף למטרות פוריות.

שרון פליישר – אוניברסיטת תל אביב

מחקרה של שרון פליישר עוסק בתחום הנדסת רקמות שריר הלב. כיום, הפתרון היעיל ביותר לטיפול במצבי אי ספיקת לב הוא השתלת לב. מכיוון שמספר התורמים קטן מאוד ביחס למספר החולים הזקוקים להשתלה יש צורך מיידי במציאת פתרונות חלופיים לחולים אלו.. עבודתה החדשנית של שרון קידמה את תחום הנדסת רקמת שריר הלב צעד אחד קדימה לעבר הקליניקה. המשך פיתוח עבודה זו יכול להביא להצלתם של מיליוני חולי לב ברחבי העולם.

תגובה אחת ל “הוכרזו זוכי פרס רפפורט למצוינות במחקר ביו-רפואי”

  1. אבי

    הפיתוחים בתחום המוח ובכלל רפואה וביוכימיה שמתבצעים במכון וויצמן כבר מעבר למדע בדיוני.
    חבל שבתקשורת כמעט שלא שומעים על זה כלום.
    עם כל הכבוד להייטק וי שכבוד- אין שום איזון בין מדעי הביולוגיה כימיה פיזיקה להייטק ( או מה שהיום נקרא הייטק שזה בעצם כתיבת אפליקציות מתוחכמות למחשבים וטכנולוגיות קיימות, כמעט שאין בזה שום חידוש מדעי) כשיש אקזיט לאיזו אפליקציה בהייטק, זה המון כסף ואז ממלאים חצי עיתון ומדברים על זה שעות בטלויזיה.
    כשיש פיתוחים מדעיים מדהימים וגאוניים כאלה , מקסימום מתפרסמת כתבה בהידען או במדור מדעי בהארץ שמעט מאד קוראים.
    טוב שיש "פרס רפפורט" אחרת לא היינו בכלל שומעים על הגאונים הנפלאים האלה .

הוספת תגובה

  • (will not be published)