מים מורעלים ושריפות ענק, שוניות אלמוגים מלבינות ושיאי חום, דגים נושכים ודונלד טראמפ אחד: שנה עמוסה באירועים סביבתיים מגיעה החודש לקצה, וזה הזמן לסכם את מה שקרה בארץ ובעולם / זווית – סוכנות ידיעות למדע ולסביבה
ינואר – מה לעשות עם כל המלח הזה?
מפעלי ים המלח שואבים מים מחלקו הצפוני של ים המלח ומעבירים אותם לבריכות אידוי, שם האשלג היקר שוקע ונקצר. הבעיה היא שבדרך נוצרים עודפים אדירים של מלח, בגובה 20 ס”מ בשנה, שמעלים את מפלס המים באגן הדרומי ומסכנים את המלונות שלחופו. בחודש ינואר אישרה הוועדה הארצית לתכנון ולבנייה של תשתיות לאומיות (ות”ל) את תוכנית קציר המלח, שבמסגרתה המלח העודף ישונע על מסוע לאגן הצפוני של ים המלח. התכנית אמנם תפתור באופן זמני את בעיית המפלס בדרום ים המלח, אבל לא תציל את צפון הים המלח, שסובל מירידת מפלס של מטר בשנה ומפגיעה מתמשכת בתשתיות ובערכי הטבע הייחודיים שלחופיו.
פברואר – ראשים קטנים בחיפה, מים מורעלים בארה”ב
זה אולי מרגיש כמו היסטוריה רחוקה, אבל רק לפני כמה חודשים רעשה הארץ מתוצאות הביניים של מחקר שנערך בחיפה, שהצביע על כך שבשלושה אזורים בעיר שבהם נמדד זיהום אוויר חריג נולדו תינוקות בעלי היקף ראש נמוך מהממוצע (מיקרוצפליה). תוצאות המחקר יצרו פאניקה גדולה בציבור וגם ויכוח סוער לגבי תוקף הממצאים בין כל הגורמים המעורבים: העירייה, משרדי הבריאות והגנת הסביבה והחוקרים עצמם. אבל השורה התחתונה לא השתנתה: בחיפה ממשיכים להתמודד עם זיהום אוויר שנובע מתעשייה ומתחבורה, שהשלכותיו הבריאותיות רק הולכות ומתבררות עם השנים.
ובינתיים בעיר פלינט שבמדינת מישיגן בארצות הברית, התפוצצה פרשת הרעלת המים בעופרת, שפגעה באלפי ילדים בעיר. למרות התרעות חוזרות ונשנות של רופאים ומומחים לבריאות הציבור, הוזרמו לבתי העיר מים עתירים בעופרת במשך יותר משנה. חשיפה לרמות גבוהות של עופרת בשלב הילדות עלולה לגרום להשפעה בלתי הפיכה על מערכת העצבים והמוח. בעבור אלפים מתושבי פלינט, התערבות הממשל לפתרון המשבר עלולה להיות מאוחרת מדי, והם יסבלו מנזק בריאותי בהמשך חייהם.
מרץ – שקיות או לא להיות?
הוא ייכנס לתוקף כבר בינואר הקרוב, אבל הוא אושר בקריאה ראשונה כבר לפני שנה: “חוק השקיות”, שיחייב רשתות מזון למכור שקיות פלסטיק לצרכנים במחיר של 10 אגורות. מטרת החוק היא לצמצם את פסולת הפלסטיק, שמוצאת את דרכה לסביבה ופוגעת אנושות בבעלי חיים, ובעיקר בבעלי חיים ימיים. בשנה שחלפה החוק רוכך, ומחיר שקית, שעמד בתחילה על 30 אגורות, ירד עד ל-10 אגורות בגלל לחץ של גורמים שונים. בזמן שבארץ המערכה על שקיות הפלסטיק עוד רחוקה מלהסתיים, בחו”ל כבר עברו מזמן לשקיות נייר או למרכולים שלמים ללא פלסטיק.
אפריל – מים קטלניים
בשנים האחרונות ישראל הפכה למעצמת מים עולמית. מתקני ההתפלה מספקים לנו 75 אחוז מצריכת המים הביתית, ואחוז גדול של מי הביו
ב שלנו עובר תהליך טיהור ומשמש להשקיית גידולים חקלאיים. אך יש בעיה: במים המותפלים אין מספיק מגנזיום, מה שגורם לתחלואה מוגברת במחלות לב באזורים שבהם צורכים אחוז גבוה של מים מותפלים. בחודש אפריל, מחקר שחשף את הקשר בין המים המותפלים למחלות לב גרם למשרד האוצר להסכים לממן את הפיילוט שמשרד הבריאות ביקש כבר ב-20122 להשבת מגנזיום למים.
מאי – למה שונית האלמוגים באוסטרליה כבר לא צבעונית?
צוות חוקרים אוסטרלים השלים בחודש מאי סדרת סקירות יסודיות מהאוויר של שונית המחסום הגדולה באוסטרליה. תוצאותיהן מאשרות את החשש: השונית המלכותית, שהיא הגדולה בשוניות העולם ואפשר לראותה גם מהחלל, עוברת כעת את הלבנת האלמוגים הקשה בתולדותיה – תהליך של יציאת האצות השיתופיות שמעניקות לאלמוג את צבעו, אשר גורמת לפגיעה קשה במושבת האלמוגים ואף למותה. הסיבה המרכזית להלבנת השונית היא התחממות מי הים, כתוצאה משינוי האקלים. קיים סיכוי שחלק מהאלמוגים בשונית יצליחו להתאושש, אבל בינתיים, מאות תיירים נוהרים לראות את פלא הטבע הזה לפני שייעלם, ומכבידים על יכולות ההתאוששות של האלמוגים.
יוני – בזמן שישנתם
תושבי באר שבע: אם מצאתם בחצר מכרסם פרוותי בעל עיניים שחורות ואוזניים ענקיות כשהוא ישן שנת ישרים, יכול להיות שהתמזל מזלכם וראיתם את נמנמן הסלעים, שזוכה בקלות בתואר “המכרסם החמוד ביותר שלא הכרתם עד היום”. מחקר שהוצג בחודש יוני הראה שהמכרסם הנדיר, ששוקע בשנת חורף בינות לסלעים, הרחיב את תחום התפוצה שלו והגיע מביתו שבהר הנגב גם לאזור באר שבע וחצרים. אלה חדשות טובות לחובבי הטבע בכלל ולחובבי המכרסמים בפרט, שיכולים סוף-סוף לחזות בעיניהם ביצור החמוד.
יולי – חום יולי-אוגוסט
חודשי הקיץ של 2016 ייזכרו כחודשים החמים ביותר שנמדדו אי פעם על פני כדור הארץ. הם גם חתמו רצף של 16 חודשים שבהם נמדדו הטמפרטורות הממוצעות הגבוהות ביותר מאז שהחלו המדידות. את העלייה בממוצע הטמפרטורות בשנה האחרונה משייכים המדענים לתופעת אל-ניניו, שהיא תופעה אקלימית שגורמת להתחממות בחלקים נרחבים בכדור הארץ. ייתכן שבשנה-שנתיים הקרובות, עם היעלמות תופעת אל-ניניו, יירגע קצב שבירת שיאי הטמפרטורות; אבל בכל מקרה, אנחנו נישאר עם שינוי האקלים ועם טמפרטורות ממוצעות גבוהות הרבה יותר מהמאה ה-20.
חוץ מעומס חום, שינוי האקלים גם גורם ליובש באזורנו, מה שמגביר את העוצמה והתכיפות של סופות אבק. סופות האבק האלה עשויות לפגוע בבריאותם של ילדים וקשישים ושל הסובלים ממחלות נשימה. מחקר חדש גילה שסופות האבק נושאות איתן גם מטען חשמלי גבוה, ולכן יכולות לשבש מערכות תקשורת טלפוניות ותקשורת של מטוסים.
אוגוסט – שיא אולימפי בכריתת עצים
המשחקים האולימפיים שהתקיימו בברזיל בקיץ הפנו את תשומת הלב העולמית למדינה הענקית, שבה נמצאים שני שליש מיערות הגשם בעולם. אין סמל גדול יותר מיערות הגשם למאבק לשמירה על הסביבה: יערות הגשם עומדים בלבו של הסכסוך המתמיד בין תאגידי הענק, שרוצים לברא את היערות ולהפוך אותם לשטחי מרעה, לבין ארגוני הסביבה, שנלחמים (לפעמים אפילו פיזית) כדי לשמור על היערות, על השבטים המקומיים ועל בעלי החיים הרבים שחיים בהם. דווקא לפני תחילת המשחקים האולימפיים התברר שברזיל שברה שיא של 12 שנים בכמות השטח שביראה. הרוח האנושית אולי גברה על האתגרים הספורטיביים, אבל עם האתגר הסביבתי יש לה עוד התמודדות קשה.
ספטמבר – בהלת הדגים הנושכים
מתרחצים רבים בסוף עונת הרחצה התלוננו השנה על נשיכות מכאיבות במיוחד ברגליים, כאלה שהסתיימו בדימום של ממש. אך אל חשש, אלה לא פיראנות ולא הכריש מ”מלתעות” – קבלו את הסרגוס המסורטט, דג מקומי בים התיכון שחי בין הסלעים, וצאצאיו הרכים מחפשים מזון בחול, ולפעמים מוצאים אותו בדמות עור מת על כפות הרגליים. דיווחים על נשיכות דגים אינם דבר חדש והם התקבלו גם לפני עשור; אך ייתכן שהשנה הנשיכות היו חזקות יותר, וגם זה באשמת שינוי האקלים – שגרם להתחממות הים, הקדים את עונת הרבייה של הדגים, וגרם לכך שהדגים בעונת הרחצה היו גדולים ונשיכתם חזקה יותר. אז במילים אחרות – אם אתם לא רוצים שינשכו אתכם דגים, עשו משהו לעצירת שינוי האקלים.
אוקטובר – לספור עצים במקום קלוריות
חגי תשרי השנה היו הזדמנות מצוינת להתמקד בצד הפחות מוכר של ארוחות החג: המחיר הסביבתי של המזון. בייצור מזון מושקעים כמויות אדירות של משאבים סביבתיים כמו מים וקרקע, ונפלטים לאוויר גזי חממה כמו מתאן ופחמן דו-חמצני. בתהליך ה”ייצור” של קילו בשר בקר, כלומר – בתהליך שבין גידול הפרה ועד הגעתה לצלחת – נפלטים לאטמוספרה כ-60 קילו פחמן דו-חמצני, שהם הרבה יותר מסך פליטות הפחמן הדו-חמצני שנפלטו בנסיעה ברכב הפרטי לארוחת החג. להחלטות הצרכניות שלנו בתחום המזון יש השפעה גדולה על הסביבה (וכמובן שגם על הבריאות), ולכן כדאי להכיר את המחיר הסביבתי של המזון שאנו אוכלים.
נובמבר – בין מרקש לוושינגטון
בחודש נובמבר, שנה לאחר ועידת האקלים ההיסטורית בפריז, נערכה במרקש שבמרוקו ועידת האקלים ה-22 במספר, שבה הוחל יישום הסכם פריז. הסכם פריז הוא הסכם בין-לאומי שנחתם לפני שנה ובו החליטו אומות העולם להתאחד על מנת לעצור את שינוי האקלים העולמי ולפעול ביחד לצמצום פליטת גזי החממה ועצירת ההשפעות של שינוי האקלים. השנה, בוועידה במרוקו, נסגרו קצוות פתוחים אחרונים ונסללה הדרך ליישום ההסכם.
תקרית מביכה שאירעה בזמן הוועידה ממחישה היטב את השבריריות של ההסכם: במהלך השיחות במרוקו נעמד מארק מורנו, מכחיש שינוי אקלים אמריקאי ידוע ותומך נלהב של דונלד טראמפ, ליד בובה בגודל אמיתי של טראמפ, כשהוא קורע בידיו את הסכם פריז. התעלול היחצני מבטא את עמדתו המוצהרת של הנשיא הנבחר טראמפ לגבי שינוי האקלים: מבחינתו לא מדובר אלא במזימה שנועדה לפגוע בכלכלה האמריקנית, ולכן שיתוף הפעולה שלו ביישום ההסכם מוטל בספק. בלי האמריקאים, הסכם פריז עלול להיות ריק מתוכן, והמאמצים האדירים שהושקעו על מנת לעצור את ההתחמות הגלובלית עלולים לרדת לטמיון.
דצמבר – ישראל בוערת
שש שנים לאחר השריפה בכרמל, תנאי יובש קיצוניים וחורף שבושש מלהגיע סיפקו שוב את המצע לשבוע של שריפות ברחבי הארץ. אלפי דונמים של חורש טבעי נשרפו, אך מוקד העניין בשריפות השנה היו היישובים שנפגעו – ביניהם חיפה, זכרון יעקב, נטף, חלמיש ובית מאיר (למרבה המזל נפגעו בתים ולא היו נפגעים בנפש). כעת, לאחר ששככה האש, הגיע סוף-סוף הגשם ועמו מתחילים גם מאמצי השיקום. כדי לאפשר לקרקע ולצמחייה להשתקם במהירות, מבקשים המומחים מהציבור להימנע מלבקר ביערות שנפגעו ולהתאפק לפחות כמה חודשים – שאחריהם כבר נראה שכבה ירוקה חדשה על הקרקע שנפגעה.
