ידענים: אקדמיה וחינוך

מאת 17 בפברואר 2016 2 תגובות

"הזוכים הישראלים במענקיERC של הורייזן 2020 שומרים על מיצובה של ישראל כשחקן מוביל"

פרופ' תומר וולנסקי בטקס זכייתו בפרס קריל לשנת 2013

מועצת המחקר האירופית (ERC) פרסמה ביום שישי את תוצאות הקול הקורא של מענקי ERC Consolidator לשנת 2015, מסלול המיועד לחוקרים הנמצאים בין 7-12 שנים לאחר קבלת הדוקטורט שלהם. מבין 302 הזוכים במענק, 14 זוכים הם ממוסדות ישראלים כשישראל ממוקמת במקום ה- 6 במספר הזכיות מתוך 22 מדינות שזכו השנה. הזוכים הישראלים מהווים כ-5% מכלל הזוכים – פי שלושה מתרומתה היחסית של ישראל לתקציב התוכנית. תקציב הקול הקורא עמד על 585 מיליון €, מתוכם כ- 28 מיליון אירו הוענקו לחוקרים וחוקרות מישראל. אבי חסון המדען הראשי במשרד הכלכלה והתעשייה: "ההצלחה הישראלית הנוכחית, המצטרפת להצלחה המתמשכת של החוקרים הישראלים במענקי ERC, מעידה על היכולות מרחיקות הלכת של קהילת המחקר האקדמי בישראל וזוכה להערכה רבה בכל רחבי אירופה".

ישראל מצליחה לשמור על מעמדה כמעצמת חדשנות עולמית. ביום שישי האחרון, פרסמה מועצת המחקר האירופית את תוצאות הקול הקורא של מענקי ERC Consolidator לשנת 2015, מסלול המיועד לחוקרים הנמצאים בין 7-12 שנים לאחר קבלת הדוקטורט שלהם, והתוצאות הישראליות מרשימות: מתוך 2051 בקשות שהוגשו מכל רחבי אירופה, 302 נבחרו למימון, מתוכן – 14 זוכים הם ממוסדות ישראלים. בכך ישראל ממוקמת במקום ה- 6 במספר הזכיות מתוך 22 מדינות שזכו השנה. הזוכים הישראלים הם מהמוסדות הבאים: האוניברסיטה העברית (6 זוכים), מכון ויצמן למדע (4 זוכים), אוניברסיטת תל אביב ( 2 זוכים), אוניברסיטת בר-אילן (זכיה 1) והטכניון (זכיה 1).
התפלגות הזוכים הכללית מתחלקת ל- 94 חברות המגיעות מתחום מדעי החיים, 141 בתחום המדעים המדויקים והנדסה ו -67 במדעי הרוח והחברה. כל פרויקט זוכה נהנה מתקציב של כ- 2.5-2 מיליון יורו, לתקופה של חמש שנים.

אחד מהפרויקטים הישראלים הזוכים הוא מחקרו של פרופ' רותם שורק, ממכון ויצמן למדע. המחקר שלו מבקש ללמוד את מערכת החיסון של חיידקים שפיתחו מערכת חיסון-נרכש מתוחכמת בשם crispr – מעין ״מספריים״ מולקולריים, באמצעותם הם נלחמים בהתקפות של וירוסים (נגיפים) נגדם. הבנת מערכת החיסון הזאת, יכולה בהחלט להיות האפיק לפיתוח הדור הבא של תרופות כנגד מחלות גנטיות.

מחקר מעניין נוסף הוא של פרופ' תומר וולנסקי מאוניברסיטת תל אביב . על פי תצפיות רבות שנעשו באוניברסיטה, גילה צוות החוקרים של פרופ' וולנסקי כי יותר מ-80% מהחומר ביקום הינו חומר אפל ושונה בתכלית מהחומר שאנו רואים סביבנו. זהותו של אותו חומר אפל עדיין לא ברורה. זה למעלה משלושה עשורים מוקדשים מאמצים נרחבים, הן תאורטיים והן נסיוניים לחשיפת זהותו של החומר האפל, אך רובם של החיפושים מתמקד בחומר אפל מסוג מסויים. מצב הדברים כיום מצביע על צורך משמעותי להרחיב את החקירה המדעית לכיוונים חדשים. מהו אם כן החומר האפל?

אבי חסון המדען הראשי במשרד הכלכלה והתעשייה, ויו"ר ועדת ההגוי של ISERD – המינהלת הישראלית למו"פ האירופי: "ההצלחה ההישראלית הנוכחית, המצטרפת להצלחה המתמשכת של החוקרים הישראלים במענקי ERC, מעידה על היכולות מרחיקות הלכת של קהילת המחקר האקדמי בישראל וזוכה להערכה רבה בכל רחבי אירופה. שימור וקידום מעמד זה לצד ההצלחות של התעשייה הישראלית בכלל מסלולי הורייזן 2020, שהיא התוכנית הגדולה בעולם המקדמת שיתופי פעולה בין תעשייה לאקדמיה, הם חלק בלתי נפרד מפעילות לשכת המדען".

אבי בליזובסקי

עורך אתר הידען ([email protected]) כל המאמרים של אבי בליזובסקי באתר הידען

2 תגובות ל “14 זוכים ישראלים במענק ERC של האיחוד האירופי”

  1. יוסי

    באירופה וארה"ב ומזרח אסיה ואפילו סין, המודעות שנדרש לחבר בין אקדמיה לתעשיה יותר ברורה, יש שם מוסדות אקדמיים שתכליתם מטרה זו ובכך הם מגדילים את מספר הדוקטורים שיכולים לעבוד במחקר. למשל עם מכון ISMB במילאנו/טורינו.
    כאן ראיתי מחקרים אסטרונומיה – ולא ברור לי אם זה כולל תעשיה. ISERD מעודד גם חיבורים עם התעשייה.

  2. יוסי

    מענק חשוב מאד. מכסה שכבה מבטיחה של חוקרים. עם כל קללותנו את האיחןד האירופי אנחנו קשורים בטבורו כציוויליזציה וביבי (המוסכם או שנוי במחלוקת ע"י חלקנו) למשל מקפיד לחבק את פרדריקה מוגריני יותר מאת בוז'י או ציפי, וליסוע לגרמניה. לא נראה לי שהוא מת הדעות של פרדריקה.

הוספת תגובה

  • (will not be published)