פחד ויראה: ליקויי חמה במשך הדורות

יצחק ספיר

בואו ניסע לעבר, לשנת 1200 לפסה”נ, בזמן שושלת שנג בסין.

כעת שעות הערב המוקדמות, והירח המלא רק עתה זרח במזרח, מאיר את הלילה השחור בזוהרו. בזמן הזה, לפני שהיו מדרכות, רמזורים, פנסי רכבים, ואורות אחרים בעיר, הלילה חסר הירח היה חשוך לחלוטין, כה חשוך עד שלעתים קרובות היה מסוכן להיות בחוץ בשעות הלילה. האפילה מנעה מהאדם לראות את האדמה עליה הוא הולך, ותחת מעטה החשיכה התגנבו שודדים וחיות מסוכנות.

אך ירח מלא העלים את החשיכה, והזוהר הקורן של ירח מלא זורח במזרח היה רצוי ודרמטי כמו השמש הזורחת.

לסינים הקדמונים, הירח המלא הבהיר הזה היה מרגיע ומבורך, אך ככל שאנו מביטים בירח עולה מעלה בשמיים ביום הספציפי הזה לפני כל כך הרבה שנים, משהו מוזר ומבשר רעות קורה: הירח מחשיך. את העיגול הבהיר אוכלת החשיכה, וצל גובר בצבע דם יבש מתפרש על פניו, מאיים לכסות את כל הירח.

ככל שראית את האור הירחי מכובה על ידי החשיכה מבשרת הרעות, מה היית חושבת? באותו זמן, לפני האסטרונומיה הפופולרית והמדע המודרני, ההיית מפוחדת? חרדה? פוחדת שמה חורבן גדול מומט על השמיים?

אובדן נקודת המבט

בימינו, כשנדמה שכל מאורע שמימי מתועד, מנותח ומשודר בטלוויזיה, קל לזלזל בפחדים שנטעו המאורעות האלו באנשים הקדמונים.

אך עדיין, למרות שאנו מבינים מה גורם לליקויי ירח, לרובנו קשה אפילו לראותם: זיהום האור שעוטף את ערינו מונע ממנו מלראות את שמי הלילה, וללא דיווחי חדשות, לא היינו מבחינים אפילו במאורעות דרמטיים כגון ליקויי ירח.

בזמנים קדומים, מאורעות כגון ליקויי ירח היו נראים על ידי הכלל, והיתה להם חשיבות אדירה. ביותר מפעם, שינה ליקוי הירח את מהלך ההיסטוריה.

שינוי ההסטוריה

כאשר רבים האמינו שליקויי ירח הם אותות מבשרות רעות, היה זה בלתי נמנע שליקוי בזמן בלתי מתאים ישנה את מהלך ההיסטוריה, וכך אכן קרה מספר פעמים.

אחד הקדומים ביותר נרשם על ידי תוקידידס בספרו על המלחמה הפלופונסית, שקרתה במאה החמישית לפסה”נ. בפרוץ השלב השני של המלחמה, האתונים התקיפו וצרו על העיר סירקוזה שבסיציליה.

לאחר מצור בן שנתיים, האתונים היו מוכנים לצאת, אך רגע לפני שניתן האות ליציאה היה ליקוי ירח שהאתונים האמינו היה אות מבשר רעות לגבי יציאתם. יציאתם עוכבה, והעיכוב אפשר לסירקוזים לפרוץ את המצור, לחולל מפנה, ולהשמיד את הצי והחיל האתוני.

אתונה היתה בהלם, הדמוקרטיה שלה קרסה, וההפסד הסופי של אתונה גרם לדכיעתה הסופית של פנינת התרבות היוונית. היו כמובן הרבה סיבות למפולת שאתונה ספגה, אך הליקוי ירח של שנת 413 לפסה”נ וההפסד הצבאי כתוצאה מכך היו גורמי מפתח במפנה זה בהיסטוריה.

תעלול מתוחכם

מפנה נוסף, יותר קרוב לימינו, היה תלוי בליקוי ירח שקרה במזל טוב לא רק בשנת 1504, שהיא שנה מעוברת בלוח הלועזי, אלא ביום העיבור באותה שנה, פברואר 29.

באותו חודש, מצא את עצמו כריסטופר קולומבוס באי הקטן, ג'מייקה, שם התעכב נטוש כבר מספר חודשים. למרות שהתושבים המקומיים של האי הביאו אוכל ואספקה לקולומבוס בעת שהמתין להצלה, קולומבוס היה כה יהיר ואדנותי כלפיהם, עד שהם הפסיקו להביא לו ולצוותו אוכל ואספקה.

כשהוא עומד בפני רעב, הצליח קולומבוס לתכסס תעלול מתוחכם ונואש: כשראה באלמנך שהיה ברשותו שעמד להתרחש ליקוי ירח, הוא קרא למנהיגי התושבים המקומיים והצהיר בפניהם שאם לא יספקו אוכל לצוותו, האל יעניש אותם. כאות לכך, יחשיך האל את הירח.

בדיוק לפי התזמון, החל ליקוי הירח. קולומבוס נכנס לתוך תאו על הספינה כשהוא מתעלם מתחינותיהם הנרגשות של התושבים להחזיר את הירח. לאחר שהסתתר ליותר משעה, חזר קולומבוס והודיע שהאל מוכן להסיר את העונש באם הם יסכימו להמשיך להביא לו אספקה, אוכל, וכל מה שהיו צריכים. מנהיגי התושבים הסכימו מיידית ותוך דקות החל הירח להופיע שוב מתוך הצל, תוך שהתושבים יראים מכוחו של קולומבוס.

מאז ועד שהוצל ביוני 1504, המשיכו התושבים להביא לו את האספקה הדרושה.

עד היום

למסורות ואמונות תפלות יש דרך לשרוד, וכך אפילו היום יש לחלקנו אמונות שונות לגבי ליקויי ירח.

בחלק רחב מהעולם, נהוג לעשות רעש על מנת להפחיד את מה שמתקיף את הירח או השמש. אפילו במאה ה 19, הצי הסיני ירה בתותחיו על מנת להרתיע את הדרקון שהם האמינו אוכל את הירח. ובתרבויות רבות כיום נהוג לצרוח, לשיר, לירות באוויר, או לחבוט בסירים, בעת ליקוי הירח. הרוב נעשה מתוך מסורת ולא מתוך אמונה, אך בכל זאת נעשה.

אמונה תפלה נוספת שממשיכה עד ליום הזה, היא שליקויי ירח ושמש מרמזים על מחלה של הירח והשמש, ושצריך הגנה על מנת שלא להידבק במחלה. ביפן, מכסים את הבארות על מנת למנוע מהם הרעלה מהמחלה השמימית. יש אסקימואים אשר הפוכים את הסירים וכליהם כדי למנוע מהם זיהום, ובהודו נועלים התושבים את עצמם בבתיהם כדי למנוע את “הקרינה הרעה” של הליקוי.

קישור להיסטוריה

למרות שכיום אנו לא נוטים לייחס חשיבות רבה למסורות ואמונות כאלו, הם משמשים כתיעוד היסטורי לדרכים הרבות שבהם ניסינו להסביר את המאורעות המדהימים האלו, המחזות המופלאים שקורים בשמיים באופן סדיר.

כאשר מביטים בליקוי, דמיינו עד כמה אירוע כזה היה נראה לאנשים הקדומים, והיראה שהיא נטעה באנשים.

אך אין צורך לרמוז לאמונות התפלות הקדומות על מנת להעריך את פלא הליקוי. כשאנו יודעים מה שאנו יודעים כיום, הליקוי הוא אף יותר מדהים, כשהוא מייצג את כוחות הטבע שמגמדים את כל מפעלי האדם.

https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~435805087~~~171&SiteName=hayadan