עשרות שנים מנסים החוקרים לפענח את מערכת הקשרים שככל הנראה שימשה את בני האינקה ככתב. האם הפתרון יגיע באמצעות מאגר מידע ממוחשב?
קשרי הקיפו. חשבוניה, תרגום של שפת הקצ'ואה, שפה בינארית, ספר תקציבים שנתי או כל אלה גם יחד?
קישור ישיר לדף זה: https://www.hayadan.org.il/inkahandwriting.html
למתבונן ההדיוט, הם עשויים להיראות כמו לא הרבה יותר מפקעת של חוטים וקשרים. אך מספר הולך וגדל של מומחים מאמינים שבקשרי ה”קיפו” טמון סודה של אימפריית האינקה האדירה, ששלטה באמצע האלף השני על מרבית החלק המערבי של דרום אמריקה, מקולומביה בצפון ועד צ'ילה בדרום, עד שנכבשה על ידי הספרדים.
האינקה הותירו אחריהם הישגים עצומים, בעיקר בתחום האדריכלות – בהם דרכים סלולות של אלפי קילומטרים, מערכות השקיה מתקדמות ומבני אבן אדירים ששיאם ב”עיר האבודה” מאצ'ו פיצ'ו – הישגים מעוררי השתאות גם בראי האדריכלות המודרנית, כל שכן עבור תרבות שמעולם לא המציאה את הגלגל.
אחת הסיבות העיקריות לחוסר האונים של החוקרים בניסיון ארוך השנים לפענח את סודות האינקה, היא היעדרו של תיעוד כתוב, המסביר כיצד הגיעו בני האינקה להישגיהם האדירים. חידה זו הותירה בהלם את האנתרופולוגים, המגדירים שפה כתובה כאחד התנאים ההכרחיים לקיומה של תרבות מתקדמת.
כאן נכנסים לתמונה קשרי הקיפו. קשרי הקיפו הם אסופות של חוטים מכותנה וצמר באורכים שונים, הרצופים בקשרים בצורות, בצבעים ובהרכבים שונים, שהשימוש בהם היה נפוץ בכל רחבי האימפריה. על פי עדויות הספרדים, אנשי האינקה נראו “קוראים” את החוטים, והוערך ששימשו בעיקר כחשבוניות מורכבות.
קשרי הקיפו מעסיקים ב-25 השנים האחרונות את מהנדס הטקסטיל הבריטי ויליאם ברנס, המתגורר זה 50 שנה בפרו, בה שכן מרכז אימפריית האינקה. בספרו “פיענוח הקיפו”, שהתפרסם השנה בספרדית, טוען ברנס כי הקשרים הם למעשה קיצורים פונטיים של שפת הקצ'ואה, השפה המדוברת שהיא עד היום שפת אמם של רובם המוחלט של תושבי הרי האנדים האינדיאנים, שהם כ-%80-90 מאוכלוסיית בוליוויה, פרו ואקוודור. במחקר האנתרופולוגי רווחה עד כה הסברה שלקצ'ואה אין כתב. מכל מקום, ברנס עדיין לא הצליח להגיע לפענוח בפועל של הקשרים.
רוב הקיפו הושמדו על ידי הכובשים הספרדים, והחוקרים לא הצליחו עד כה לפענח אף לא אחד מאלה שנותרו. האנתרופולוג גארי אורטון מאוניברסיטת הרווארד בארה”ב מעריך שכיום ישנם כ-600 קיפו במוזיאונים, והוא למד כ-450 מהם בפרו, צ'ילה, ארה”ב וגרמניה. בספרו, “סמלי הקיפו של האינקה”, טוען אורטון שהקיפו היה למעשה כתב של 1,536 תווים שסודרו לפי עקרון בינארי (העקרון לפיו בנויה שפת ה-,ASCII השפה אותה קוראים מעבדים של מחשבים אישיים). הכתב היה ידוע למספר מצומצם ביותר של משכילים מקרב האינקה.
אורטון נעזר כיום בקארי ברזין, מומחית למאגרי נתונים, מתמטיקאית ואורגת, כדי להכין מאגר מידע ממוחשב הכולל את כל הקיפו הקיימים. בעזרת המאגר, שצפוי להיות מושלם עד אמצע ,2004 מקווה אורטון שניתן יהיה לפענח את הכתב במלואו.
חוקר נוסף העוסק בלימוד הקיפו הוא פראנק סולומון, אנתרופולוג מאוניברסיטת ויסקונסין. סולומון, שצפוי לפרסם גם הוא בשנה הבאה ספר בנושא הקיפו, מצא לאחרונה קשרי קיפו נוספים בידי אינדיאנים בכפר הקטן, הגבוה והנידח טופיקוצ'ה שבמרכז פרו. הילידים אמנם אינם יכולים לקרוא את הכתב, אך הם מעבירים את הקיפו מדור לדור באופן טקסי. גם עבור סולומון הקיפו הוא עדיין חידה, אך גם הוא תולה תקוות גדולות במאגר העתידי של אורטון וברזין.
סולומון סבור שבודדים מקרב הילידים עוד יכלו לקרוא את הקיפו בתחילת המאה ה-,20 אז נזנחו כחלק ממדיניות שלטונות פרו לקדם מודרניזציה. סולומון תומך בסברה שהקיפו שימש מעין “ספר תקציבים שנתי”, ועיקר השימוש בו ביב לחישובים מספריים.
בינתיים, קשרי הקיפו הם עדיין תעלומה. “תקוותי היא, שמישבו יעביר את התיאוריה שלי הלאה, או יוסיף עליה נדבך נוסף, או אף יציע תיאוריה חדשה לגמרי – מפני שכרגע, אנחנו תקועים במקום”, מסכם אורטון.
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~675362494~~~162&SiteName=hayadan
