לכבוד יום כיפור ותרנגולי הכפרות נשיב לשאלתה של משפחת יוסף “רצינו לשאול ולא מוצאים תשובה – מה תפקיד הכנפיים של התרנגולת?”
כנפי עוף, כאחיותיהן הנקניקיות וחברן הטוב הקבב, הן חלק מפק”ל המנגל ותפקידן להיחרך ולהיטבל בטחינה. אבל למה מגלה התרנגולת התחשבות כזאת במנפנפים ומצמיחה כנפיים שלכאורה לא משרתות אותה? אז זהו, שכנפיים נוצרו לעופף וכנפי התרנגולת נועדו למטרה הזו בדיוק. מחלקת העופות כוללת גם עופות שאינם מעופפים, כדוגמת היען או הפינגווין, רובם שימרו את הכנף והטילו עליה משימות חדשות. אצל היען משמשת הכנף לשמירת שיווי משקל ולתצוגות ראווה וכנפי הפינגווין משמשות כסנפירים. אובדן יכולת התעופה הוא שינוי דרמטי באורח החיים ומתבטא, כמובן, באנטומיה. שרירי התעופה ונקודות הקישור שלהם לעצם החזה מתנוונים וכשאין עוד צורך לשמור על זרימת אוויר יעילה סביבן הופכות הנוצות פלומתיות ומתבדרות. שרירי התעופה של התרנגולת, המוכרים לנו במצבם המטוגן כשניצל, והנוצות הקשיחות מעידות שהתרנגולת אינה יען גמדי אלא ציפור מעופפת לכל דבר.
אז מדוע אנחנו לא רואים תרנגולות משייטות מעלינו בשמיים? קודם כל משום שהן נעולות בלולים צפופים והמטילות לא רק שאינן יכולות לעוף או ללכת אלא גם סובלות מחוסר יכולת לפרוש את כנפיהן בחלל הצר בו הן מבלות את חייהן. מחקר שבדק תעופה אצל תרנגולות שבילו את 16 שבועות החיים הראשונים בכלוב לעומת אחיותיהן שגדלו במרחב פתוח גילה כי תרנגולות הכלוב מיעטו לעוף ובילו את זמנן בעיקר על הקרקע בהשוואה למי שניתנה לה אפשרות תנועה חופשית כשהייתה פרגית. אבל גם באחרית הימים, כשייעלמו כלובי הסוללה מן הארץ, לא יפתחו התרנגולות במטס ניצחון. אבי התרנגולת המבויתת הוא תרנגול הג’ונגל האדום של דרום מזרח אסיה ( Gallus gallus), תרנגול הבר עף לא מעט בעיקר כדי להתחמק מטורפים האורבים לו על קרקע היער בה הוא מנקר את מזונו אלא שתנועתו באוויר היא בעיקר אנכית: מהאדמה לצמרת (שם הוא גם מעביר את הלילה). לפני כ-8,000 שנים בוית התרנגול והמעבר מהג’ונגל ללול לווה בשינויים גופניים והתנהגותיים שקירקעו אותו עד למצב בו רבים מאיתנו לא יודעים כלל שהנפוצה שבחיות המבויתות היא ציפור לכל דבר.
כדי להפוך לחיית משק היה על התרנגולת לאבד קודם כל את הפחד, כלומר את המניע הראשי לתעופה. תרנגולי בר לא יניחו שאדם יתקרב אליהם ולאורך הדורות שרדו בחצר רק צאצאי האמיצים / טיפשים שלא התעופפו בבהלה כשניגש אליהם בעל הבית כשבידיו קערת גרגרים או גרזן. באותה הזדמנות איבד התרנגול גם את הסקרנות: תרנגול הבר, כבעלי חיים אחרים, מעדיף לפעמים לגוון את התפריט בפריטים קשים להשגה גם כשאוכל מזין יותר זמין לו. בעל חיים מחפש לא רק ארוחה אלא גם אינפורמציה: הכרות עם מקורות מזון אלטרנטיביים חשובה למי שחי בסביבה משתנה ועלול להיקלע בכל יום למחסור או לסכנה. האדם ברר את העוף שיעלה מהר במשקל, כלומר את מי שיזלול את מה שמונח לפניו ויגיע מוקדם ככל האפשר למשקל שיזכה אותו בטיול למשחטה. זני התרנגולים לבשר (פטמים) מגיעים למשקל יעד של שני קילוגרמים תוך שישה שבועות בלבד ואם נותנים להם להאריך ימים עד לזקנה מופלגת של שלושה חודשים יגיע משקלם עד ל-4.5 ק”ג, פי ארבעה ממשקלו של אביהם הקדמון ביער. כדי להעלות בשר בקצב כזה צריך לאכול הרבה ולזוז מעט
בעשורים האחרונים ירדה כמות המזון הנדרשת להביא תרנגול למשקל הנדרש בסופרמרקט ב-30%. כדי להשיג את החיסכון הזה נדרשת יעילות, כלומר התנהגות שתשרוף כמה שפחות קלוריות. ואכן, התרנגול המודרני מבלה 75% מזמנו במנוחה, כלומר אין לו זמן או סקרנות לגלות את חדוות הטיסה. נוסף על כך, אי אפשר להפוך ציפור למכונת שניצלים בלי לשלם בבריאות: הפטמים סובלים ממומים ברגליים וממחלות לב וכנראה שקשה לצפות לאקרובטיקה אווירית מבעלי פרופיל כזה. גם המטילות ובראשן בנות זן הלגהורן (פס הייצור הראשי של תעשיית הביצים) עברו ברירה מלאכותית אכזרית כדי לקבל התבגרות מהירה והטלה מרובה, כלומר ניתוב רוב הקלוריות שבמזון לתוך הביצה במקום לתנועת שרירים. ככל שהסתגלה התרנגולת לחיים קצרים שכולם הטלה היא נעשתה אתלטית פחות. מתברר כי הברירה המלאכותית יצרה נזק בלתי הפיך, כאשר מוציאים מטילות מודרניות מעבדות הכלוב לחירות כלומר למרחב מאפשר תעופה רבות מהן נכשלות בנחיתה, נחיתה קשה גורמת לעיתים קרובות שבר בKEEL: אותו המשך קשיח-אלסטי של עצם החזה המוכר לכל מי שהכין שניצלים. שברים כאלו מקשים על התרנגולת לנוע כך שתרנגולות שניתן להן החופש לעוף מאבדות עניין בתעופה לקראת סוף מחזור ההטלה (כאשר להקת המטילות המזדקנת מפנה את מקומה בלול לתרנגולות צעירות)
ובכן משפחת יוסף, תרנגול הכפרות היה בהחלט מסוגל להשתמש בכנפיו לתעופה אלא שסביר שמעולם לא היה לו זמן, מרץ או כושר גופני מספיק כדי לראות את העולם מלמעלה. יתכן שעתידו של התרנגול התעשייתי דומה לזה של תרנגול ההודו שאיבד מזמן את יכולת התעופה של אבותיו.
עלתה בדעתכם שאלה מעניינת, מסקרנת, מוזרה, הזויה או מצחיקה? שלחו ל [email protected]
עוד בנושא באתר הידען:
4 תגובות
שומר הסף- סתום תפה
תרנגולות חופש עפות לא רע, כתלות במין. פיומי עפה בצורה מרשימה, בעוד רוד אייילנד הכבדות מתקשות יותר. אפרוחים קטנים מספיק קלין לתעופות של מספר מטרים
הכנפיים משמשות בעיקר להזרקת תרופות והורמונים שחלק מהחומר לא נספג בגוף התרנגות ונשאר בכנף והוא ש”מעניק” לכנף על האש טעם יחודי ומסוכן
נחמד ,
רק ראוי שהכותב ילמד כי :
במקום ״אלטרנטיבה״ ראוי לכתוב בעברית
חלופה,
במקום: ״סופרמרקט״ – מרכול,
במקום : ״אינפורמציה״ – מידע,
שכן גם בתשובות על שאלות
ראוי לכתוב בשפה נקיה מלעז מיותר…