רשתות עצביות

ביקורת על מצב תחום הבינה המלאכותית בישראל. התמונה הוכנה באמצעות DALEE ואינה מהווה תמונה מדעית

מבקר המדינה: לישראל אין אסטרטגיה לאומית בתחום הבינה המלאכותית, נסיגה בדירוג של ישראל

בנוסף אין גורם ממשלתי מתכלל. ישראל נמצאת בפיגור בהשוואה להתקדמות האסדרה באיחוד האירופי שבו כבר קיימת חקיקה שמסדירה את השימוש בבינה מלאכותית לפי רמות סיכון
ג'פרי הינטון וג'ון הופפילד, שניים מהחוקרים המרכזיים בתחום הבינה המלאכותית, זכו בפרס נובל לפיזיקה בשנת 2024. התמונה הוכנה באמצעות DALEE ואינה מהווה תמונה מדעית

הבינה המלאכותית מלאה תפקיד מרכזי בשתי קטגוריות של פרסי נובל 2024. זהו סימן לבאות

סביר שנראה עוד מדליות נובל ניתנות לחוקרים שהשתמשו בכלי AI. ככל שזה יקרה, ייתכן שנמצא שהשיטות המדעיות שמכבדות אותן הוועדות של פרסי נובל יתרחקו מהקטגוריות הפשוטות כמו "פיזיקה", "כימיה" ו"פיזיולוגיה
זוכי פרס נובל לפיזיקה לשנת 2024 ג'ון ג'וזף הדפילד מאוניברסיטת פרינסטון וג'פרי הינטון מאוניברסיטת טורונטו. Ill. Niklas Elmehed © Nobel Prize Outreach

פרס נובל לפיזיקה לשנת 2024 לחוקרים על פיתוח רשתות עצביות מלאכותיות (הרחבה)

ג'ון הדפילד וג'פרי הינטון זכו בפרס על מחקרם החלוצי בלמידת מכונה בעזרת רשתות עצבים בהשראת מבנה המוח
איור המדגים את הפרשנות של DISCOVER. שלוש מפות חום המדגישות את תכונות העובר (במרכז) המשמעותיות ביותר לחיזוי ה-AI של איכות העובר. קרדיט: עודד רותם

כיצד הבינה המלאכותית מסייעת לרופאים לפענח תמונות רפואיות?

חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון פיתחו שיטה חישובית המסבירה כיצד מערכות בינה מלאכותית מקבלות החלטות קליניות באמצעות פירוק תמונות רפואיות לרכיבים משמעותיים
התיאוריה של "היטל אקראי" טוענת כי בני האדם מסוגלים לאפיין ולזהות עצמים שלמים גם מתוך חלק קטן מהתמונה המקורית של העצם. [באדיבות: © ChenPG / Fotolia]

כיצד מצליח המוח לעבד מידע כה רב