אתיקה מדעית

חזות של יוקרה אקדמית מסתירה תפאורה מקרטון — המחשה לאגודות מדעיות מתחזות. קרדיט: איור שנוצר באמצעות בינה מלאכותית.

מדען המחשבים פרופ׳ משה ורדי על הפרס מהאקדמיה ה״מפוברקת״: ״האגו החליש את חוש הבלשות שלי״

החוקר הישראלי מאוניברסיטת רייס, זוכה פרס גדל וממגלי תופעת האקדמיות המזויפות שלה הקדיש Nature תחקיר, מספר בריאיון לאתר הידען על אות הכבוד, על הזמנת טיסה שלא נמצאה בחברת התעופה ועל
ענן פיצוץ של הניסוי הגרעיני Small Boy במדבר נבאדה בשנת 1962

הקרב על האנתרופוקן מתחדש: חוקרים דורשים לחשוף כיצד נדחתה ״תקופת האדם״

שנתיים לאחר דחיית ההצעה להכיר באנתרופוקן כתקופה גאולוגית רשמית, חוקרים טוענים לפגמים בהליך וקוראים לבדיקה עצמאית; המעורבים בהחלטה משיבים שהכללים נשמרו
כלת פרס נובל לכימיה פרנסס ארנולד במעבדתה

כשהמדענים לוחצים על הכפתור האדום

מדי שנה נמשכים מכתבי עת מאמרים מדעיים בעקבות טעויות, ממצאים שלא ניתן לשחזר, זיופים או ניגודי עניינים. כיצד פועלים מנגנוני התיקון של המדע, ומדוע משיכת מאמר אינה בהכרח עדות לכישלון
נעמי אורסקס: האיום על אמון הציבור במדע מגיע גם מתוך המערכת המדעית

נעמי אורסקיס: כיצד מונסנטו הערימה והחדירה מאמר מדעי מזוייף שבזכותו הורידו ממנה רגולציה על חומר רעיל

בהרצאה מרחוק בוועידה השנתית למדע ולסביבה בירושלים טענה ההיסטוריונית של המדע מאוניברסיטת הרווארד כי הנתונים אינם מצביעים על משבר אמון ציבורי רחב במדע. לדבריה, מאמרים שנכתבו בהשפעת תאגידים עלולים לעצב
הבינה המלאכותית עלולה לשמש להצפת מערכת כתבי העת המדעיים לטובת שיבושים תאגידיים. איור באמצעות DALEE.

מבול של "מדע" מבוסס בינה מלאכותית עלול לקדם אינטרסים תאגידיים – כך ניתן לעצור זאת

חוקר בריטי מזהיר כי שילוב בינה מלאכותית והיעדר ביקורת עמיתים מעמיקה מאיים על אמינות המדע, ומציע רפורמות בשיטה המדעית