גלעד הרן

דייויד הילטון - בקיעה (Emergence) מוצג בכנס ננו ישראל, מארס 2012. באדיבות כנס ננו ישראל

סיוטו של כל מהנדס

מדעני מכון ויצמן למדע בחנו מקרוב, ובמהירויות גבוהות, את פעילותן של מולקולות אנזים, והראו כי בשונה מהמכונות המוכרות לנו, במכונות מיקרוסקופיות אלה, אקראיות ורעש הם

ננו-מבנה מכסף בצורת "עניבת פרפר", עם נקודה קוונטית לכודה במרכזו (חץ אדום). צולם באמצעות מיקרוסקופ אלקטרונים

ננו עניבות פרפר

בעתיד אולי אפשר יהיה לנצל את השליטה בצימוד הנקודות הקוונטיות לבניית מתגים עבור מחשבים קוונטיים, או עבור התקני הצפנה אשר יתבססו על תופעות קוונטיות –

יושבים, מימין: ריטה אוגוסט, פרופ' גלעד הרן, ד"ר ענבל ריבן, מנחם פרחי. עומדים, מימין: מילה גומנובסקי, ד"ר יואב ברק, ניר זוהר ושרונה צדקני כהן. חרוזים

תהליך התקפלות החלבונים

הבנת המנגנון השולט בהתקפלותם של החלבונים חשובה לא רק לצורך המחקר הביולוגי הבסיסי, אלא עשויה לעזור גם בחקר מחלות, וזאת בשל העובדה שמספר מחלות –

אוריגמי מולקולרי

אחרי "קץ ההיסטוריה" שלא הביא את הקץ על ההיסטוריה, ו"קץ הפיסיקה" שלא בא, מתברר שגם ההכרזה על סיום הפרויקט הרב-לאומי למיפויו ולפיענוחו של גנום האדם

מתקפל בדרכו שלו

שיבוש בתהליך הקיפול, או במבנה הסופי של החלבון עלול לגרום הפרעות ביולוגיות חמורות ולהוביל להתפתחות מחלות שונות, לרבות סרטן

דילוג לתוכן