מדען מאוניברסיטת מישיגן הוא חלק מצוות של סוכנות החלל האירופאית שגילתה גז מתאן על מאדים, הממצאים יפורסמו בביטאון האינטרנט Science Express Today
אריאל אייזנהנדלר, האגודה הישראלית לאסטרונומיה
סוּשִיל אֵטְרֶיָה (Sushil Atreya), פרופסור ומנהל המעבדה למדע פלנטארי בקולג' להנדסה אומר כי גילוי המתאן הוא הסימן הודאי עד כה לאפשרות של חיים על פני כוכב הלכת האדום.
“מתאן שמופק בצורה ביולוגית הוא אחד מהרבה אפשרויות ליצירתו”, אומר אטריה. “מתאן הוא סמן ביולוגי אפשרי. אם לכוכב לכת יש מתאן אנו מתחילים לחשוב על האפשרות שיש עליו חיים. על פני כדוה”א מתאן מופק כמעט לגמרי ממקורות ביולוגיים.”
מאדים דומה לכדוה”א יותר מכל כוכב לכת אחר במערכת השמש שלנו ולמידת האטמוספירה שלו מקנה לנו הבנה טובה יותר של האטמוספירה שלנו.
השאלה הגדולה היא: אך המתאן הגיע למאדים? אטריה אומר כי ישנם מספר מקורות אפשריים. התרחיש המלהיב ביותר הוא שמתאנוגנים (methanogens), חיידקים שצורכים את המימן והפחמן החד-חמצני במאדים לשם יצירת אנרגיה ופולטים מתאן, שוכנים במושבות מחוץ לטווח ראייה, תחת השטח של כוכב הלכת האדום.
“חיידקים אלו הם אנאירוביים (מתקיימים ללא אוויר) ולכן לא זקוקים לחמצן, כל זאת בהנחה שהם שם,” אומר אטריה. “אם כן, הרי שהם מתחת לפני השטח.”
למרות הפיתוי שבהנחה זו, ניסויים רבים חייבים להתבצע לפני שמגיעים למסקנות כלשהן. “למרות המחשבה המתגרה, שישנם דברים חיים ע”פ מאדים, אנחנו לא בעמדה שבה נוכל להגיד שזהו מה שגורם למתאן,” אומר אטריה.
אטריה מוסיף כי ישנה אפשרות ששביט פגע בכוכב הלכת, דבר שישאיר אחריו מתאן, אבל זה קורה פעם ב-60 מיליון שנה בערך.
תרחיש סביר הרבה יותר הוא שתהליך הידרותרמי (פעילות תמיסות וגזים חמים), הכולל פעולת גומלין בין סלע ומים, התרחש בשכבת האקוויפר (שכבת סלע תת-קרקעית המשמשת מקור מים) תחת אזור הקוטב של מאדים, בו הקרקע אינה מפשירה במשך כל השנה.
המכשיר ש”רחרח” וגילה את המתאן נקרא הספקטרומטר הפלנטארי ע”ש פורייה (מתמטיקאי ופיזיקאי צרפתי שחי בסוף המאה ה-18), שהוא אחד משבעת המכשירים ע”ג החללית “מארס אקספרס” [Mars Express] של סוכנות החלל האירופאית. הספקטרומטר מודד את אור השמש האולטרה-אדום שנקלט, נפלט ופוזר ע”י מולקולות באטמוספירת מאדים. לכל מולקולה יש תכונה ספקטרלית ייחודית, כמו טביעת אצבע, כולל המתאן.
הספקטרומטר מצא בממוצע 10 פרטי מתאן למיליארד בתכולת נפח ממוצעת על מאדים (Parts Per Billion by Volume -ppbv – כלומר: על כל מיליארד פרטים שבנפח מסוים שנמדד ישנם 10 פרטים של מתאן), כמות קטנה בהשוואה לכמות של 1700 ppbv בקירוב שעל כדוה”א. אטריה אומר כי המתאן פוזר בצורה לא אחידה על פני השטח של מאדים, דבר שנוטה לתמוך בתיאוריה שמקור פנימי – הנמצא במקום מסוים – הוא היוצר את המתאן ולא שביט שפגע במאדים.
החללית מארס אקספרס שוגרה ביוני 2003 והיא החללית המערב-אירופית הראשונה שעושה מסע לפלנטה אחרת.
