סיקור מקיף

פרופ' שלמה הבלין מאוניברסיטת בר-אילן מציע פתרון לבעיית הוירוסים בטלפונים הסלולריים

פרופ' שלמה הבלין מהמחלקה לפיזיקה באוניברסיטת בר-אילן מציע פתרון לבעיית הווירוסים בטלפונים הסלולריים. על פי הערכות המומחים, בתוך שנתיים-שלוש הם יהיו המטרד הגדול ביותר של רשתות התקשורת – קשה יותר אף מנגע הוירוסים במחשבים.

פרופ' שלמה הבלין, המחלקה לפיזיקה, אוניברסיטת בר-אילן. צילום: אוניברסיטת בר אילן
פרופ' שלמה הבלין, המחלקה לפיזיקה, אוניברסיטת בר-אילן. צילום: אוניברסיטת בר אילן

פרופ' הבלין יצר מודל מתמטי להבנת התופעות המתרחשות ברשתות שמזכירות את דרכי ההתפשטות של נגיפי השפעת ומחוללי מחלות אחרות המתנהלות בתבנית רשת דומה.
“בקרוב נגיע לנקודת זמן שאחריה וירוסי הטלפוניה הניידת יהיו יותר נפוצים, מזיקים והרסניים מווירוסי המחשבים בימינו”, אומר פרופ' הבלין.

על פי הרעיון שלו, בלימת התפוצה של וירוסי הסלולר צריכה להיעשות ע”י חלוקת רשת התקשורת ל”הרבה מאוד רשתות קטנטנות”. בכל אחת יאותרו ויחוסנו רק המכשירים המקיימים תקשורת בין הרשתות הקטנות. כלומר, במקום 'לחסן' נגד וירוסי הסלולר מיליון משתמשים, 'יחוסנו' רק ה-100 או ה-1,000 המקושרים ביותר, והשאר לא יזדקקו לתוכנת החיסון כלל.

פרופ' הבלין ועמיתיו בתחום התייחסו לנושא במאמר במגזין Science וסימנו שני טיפוסים מרכזיים של וירוסי תקשורת ניידת: הראשון הוא זה שיפגע בפרוטוקול הבלוטות' והשני הוא זה שיחבל בשירותי מסרי המולטימדיה המהירים MMS. הבלוטות' היא טכנולוגיית תקשורת לטווח הקצר המעבירה נתוני קול, תמונה ודאטה בין טלפונים סלולריים, ברדיוס שבין 10 מטרים ל-30 מטרים, ובעזרת תחנות ממסר גם למרחקים גדולים יותר.

וירוסי הבלוטות' מתפשטים בין המכשירים כמו נגיף השפעת: מכשיר חולה מדביק את המכשיר הקרוב אליו ביותר, והוא יעביר אותו הלאה. וירוסי ה-MMS מתפשטים במתכונת השיתוף, כך שבתוך דקות בודדות וירוס אחר יכול להדביק מיליארדי מכשירים בכל העולם. וירוס MMS, למעשה, משגר את עצמו כהעתק לכל רשימת מספרי הטלפון שבזיכרון המכשיר.

“מהירות הפצת וירוסי הבלוטות' איטית יחסית ותלויה במידת התנועה של המשתמש במכשיר הנגוע. יידרשו ימים או שבועות עד שתפוצת הוירוס תקיף אוכלוסיית משתמשים גדולה”, מסביר פרופ' הבלין ומוסיף, כי “זהו חלון הזמן עבור ספקי השירות הסלולרי לסנן ולבלום הפצת וירוס ברשת”.

אלא שהסכנה הגדולה והאמיתית היא וירוסי ה-MMS, “בעבר, תבנית הפצה כזאת היתה שמורה רק לווירוסי מחשבים”, מסביר פרופ' הבלין, שכן אלו יכולים להתפשט בקלות בין משתמשים. בטלפונים הניידים קיימות מערכות הפעלה שונות, ועל כן מתכונת ההדבקה הזו אינה אפקטיבית. אם כולם היו משתמשים במערכת אחת ויחידה – ולשם חותר השוק – מהירות תפוצת הווירוסים תהיה עצומה.

“בגלל הטרנד האופנתי, יותר משתמשים מתחילים להפעיל טלפונים סלולריים דומים. לכן הצבירים גדלו, ועמם מואצת תפוצת הווירוסים”. כשיצרנית אחת תשיג נתח שוק עולמי קריטי, קבוצות המשתמשים הקטנות והמבודדות זו מזו – יתכנסו לצביר ענק יחיד. “זה יהיה שלב המעבר הנוסף בתהליך תפוצת השימוש בטלפונים סלולריים בעולם, ועמו יתפשטו עוד ועוד וירוסים”.

6 תגובות

  1. ואולי הפתרון הוא מה שהציע מגיב #2: לחזור לסלולרי הישן והטוב המיועד רק לשיחות, ולהשתמש במכשירים ייעודיים לצילום וצפייה בתמונות, למוזיקה ולשאר ירקות? החרדים כבר עושים את זה — הם קוראים לזה "סלולרי כשר". לפעמים כשר זה גם בטוח יותר.

  2. ל-1: הסיבה שבלינוקס אין דברים כאלה היא, שמעט מדיי אנשים משתמשים בה. אם כולם יעברו ללינוקס, יתחילו לפתח ווירוסים גם למערכת ההפעלה הזו.

  3. אם מכוונים את ה-bluetooth בטלפון למצב נסתר, לא צריכה להיות בעיית הדבקה. צריך לכוון למצב "ניתן לאיתור" רק לזמן קצר כאשר מנסים לחבר מכשיר שאתם בוטחים בו. אבל בלי קשר לזה, מדובר במחקר מעניין על מודל מתמטי שיכול להיות רלוונטי גם למערכות אחרות – למשל האנלוגיה להדבקה בשפעת.

  4. או שפשוט אפשר להשתמש בפלאפון לשיחות ובמחשב למדיה
    כל דבר בזמנו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.