המדע והחברה

שחזור של חולדת הרעמה - איה מארק

מכרסם שחי במדבר יהודה לפני 100 אלף שנים חושף את "הפרוזדורים האקולוגיים" ליציאה מאפריקה

החוקרים אף זיהו כי הקרבה הגנטית מעידה על פיצול בין חולדות הרעמה בנות ימינו לבין אלו שנמצאו במדבר יהודה לפני כ-120 אלף שנים
הומור מדעי. המחשה: depositphotos.com

מחשבים הצליחו לזהות הומור מדעי

בינה מלאכותית יכולה היום לעשות הרבה דברים, אבל הומור לא היה הצד החזק שלה, לפחות עד כה. חוקרים מהאוניברסיטה העברית הצליחו ללמד מחשב לזהות מאמרים שעשוים היו לקבל פרס איגנובל
ביופילם ועליו חיידקים העמידים לאנטיביוטיקה. איור: depositphotos.com

סיכול ממוקד של חיידקים עמידים לתרופות

שושנת הים הכוכבנית Nematostella vectensis. צילום: shutterstock

רמת המורכבות של מערכת החיסון לא בהכרח עלתה לאורך האבולוציה

פרופ' יהוא מורן מהאוניברסיטה העברית, ממובילי המחקר: "שושנות ים חיות ומשגשגות ב-600 מיליון השנים האחרונות למרות הנוכחות של ווירוסים רבים, אז כנראה שמערכת החיסון שלהם אפקטיבית. חיסרון אפשרי שאני יכול
ריאה של חולה שחפת. המחשה: depositphotos.com

החיסון BCG יעיל לא רק נגד שחפת וקורונה אלא גם נגד אלצהיימר ופרקינסון

לפני כשנה פורסם מחקר מרתק, שבוצע על ידי חוקרים מהאוניברסיטה העברית בירושלים ומאוניברסיטת בן גוריון בנגב, שחיזק את הקשר בין חיסון BCG להגנה מפני נגיף הקורונה * כעת מסתבר שההגנה
ציר זמנים - האדם מנשר רמלה שהיה ככל הנראה אביהם הקדמות של הניאנדרטלים ומיני אדם אחרים. באדיבות אוניברסיטת תל אביב והאוניברסיטה העברית

האדם מנשר רמלה חי תקופה ארוכה לצד ההומו סאפיינס * החוליה שקישרה בינינו לניאנדרטלים

התגלית פורסמה במסגרת מחקר שבוצע ע"י קבוצת חוקרים/ות ישראלית, בו נחשפה העדות הארכיאולוגית הקדומה ביותר לבו-זמניות וליחסים קרובים בין הומו ספיינס לאדם ארכאי שזכה לכינוי המקומי "אדם נשר רמלה". מאמר
קיטוב חברתי - Black Lives Matters. המחשה: depositphotos.com

החרדה כתוצאה מהקורונה החריפה את הקיטוב החברתי-פוליטי בישראל ובארצות הברית

ד"ר מיטל בלמס, מובילת המחקר: "למגפה יש הלשכות מעבר לבריאותיות וכלכליות. רמות החרדה באוכלוסייה והתחלואה הנפשית משפיעות גם על התחלואה החברתית"
בולות מחימר שהתגלו בתל צף. צילום - טל רוגובסקי

איך אטמו מבנים ומשלוחים לפני 7,000 שנה?

טביעת החותם הנדירה שנמצאה היא העדות הקדומה ביותר בארץ לשימוש בחותם לצורך חתימת משלוחים או נעילת דלתות. החותם מתוארך לתקופה הכלקוליתית התיכונה, כאלפיים שנה לפני הופעת הכתב
מחיקת המוח אצל חולי פרקינסון. צילום: depositphotos.com

כיוו חדש לתרופות שיאטו את התפתחות הפרקינסון

חוקרים מהאוניברסיטה העברית ומאוניברסיטת Penn State חשפו לראשונה את המבנים של החלבון המרכזי בשלביה המוקדמים של מחלת הפרקינסון. ד"ר איתן לרנר: "הממצאים עשויים לעזור בפיתוח תרופות שיסייעו להאט את קצב
שפמנון הפסים (Plotosus lineatus). צילום: depositphotos.com

פיצוץ אוכלוסין של מיני דגים בים התיכון כתוצאה מפלישה מאסיבית של דגי ים סוף

מחקר חדש שבוצע על ידי הביולוג הימי דר' דני גולני מהאונ' העברית קובע כי 469 מיני דגים משכשכים היום במימי הים התיכון של ישראל, כשמספר שיא של 32 מינים חדשים
תפוחי אדמה. איור: depositphotos.com

איך מרגיש תפוח אדמה?

חוקרים מהפקולטה לחקלאות פיתח חיישנים ביולוגיים בתפוחי אדמה ע"י הנדסה גנטית, שמתריעים בזמן אמת על מצוקה של הצמח
ההתקן שבנו קוטלר ועמיתיו כדי ליצור שזירה בין שני תופים זעירים, קרומים דקיקים עשויי אלומיניום, ולמדוד אותה. צילום באדיבות פלורנט לקוק ושלומי קוטלר - המכון הלאומי האמריקאי לסטנדרטים וטכנולוגיה

צל של אמת: בזכות מחקר פורץ דרך שפורסם ב-Science – שזירה קוונטית יוצאת מן הצללים

החוקרים הצליחו לצפות באופן ישיר במצב קוונטי שזור של שני תופים מכאניים, כל אחד בגודל קרוב לקוטר שערה אנושית
צילום מהחלל של אגם אייר באוסטרליה. צילום מתוך המחקר

שיטה חדשה מאפשרת למפות מהחלל אגמים מדבריים ברחבי העולם

פרופ' משה ארמון:"השיטה שפיתחנו יכולה לשמש למיפוי הקרקעית של אגמים מדבריים ברחבי העולם, ולעזור לנו להבין מה היה האקלים באותם אזורים בעולם בעבר ואולי אפילו בעתיד".
לקיחת דם מסוס. צילום באדיבות דר גילי שוורץ, הפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית

נגיף ממשפחת הקורונה שפוגע בסוסים אובחן לראשונה בישראל

נגיף הקורונה של סוסים הינו קרוב משפחה של נגיף הקורונה אשר גורם לתחלואה נרחבת בעולם בשנה האחרונה (COVID-19). במשפחה זו, הנקראת בטא-קורונהוירוס, נמצאים גם נגיפי קורונה של בעלי חיים ובני
ד"ר גילי גרינבאום. צילום: האוניברסיטה העברית

gene drive מאפשר לשנות במהירות תכונות של מינים שונים עכשיו מחפשים דרך לשלוט בתהליך

טכנולוגיות חדשות בתחום ההנדסה הגנטית מאפשרות לנו כיום לשנות את תכונותיהם של מינים שונים במהירות ובגמישות רבה, לדוגמה שליטה בכושר ההתרבות של מזיקים, אך האם הן בטוחות?
השפעת סוגי התאורה על מערכות הרבייה של תרנגולים. התמונה הוכנה על ידי DALEE ואינה מהווה תמונה מדעית

ביצועי הרבייה של תרנגולים משתפרים בהתאם לשינויים בצבע התאורה

מתברר כי לתאורה מלאכותית יש תפקיד מרכזי בתהליכי רבייה של עופות. חשיפה ממושכת לאור בגל אדום שנקלט דרך הקולטנים החוץ-רשתיים תוך דיכוי הפעלת קולטני אור רשתיים משפיעה לחיוב על יכולת
עבודות במערת וונדרוורק. צילום באדיבות פרופ מיכאל, האוניברסיטה העברית

נמצאה ההתיישבות המכוונת במערות העתיקה ביותר בעולם

חוקרים מהאוניברסיטה העברית ואוניברסיטת טורונטו מצאו כי ההומינידים הקדומים התיישבו במערות והחלו לייצר כלים כבר לפני כ-1.8 מיליון שנה בדרום אפריקה: "המחקר מאשר ומבסס בצורה מהימנה את ההערכות הקודמות שלנו
שימפנזה מחייך. איור: depositphotos.com

גם לקופים יש מודעות (ותת מודע)

מחקר משותף של חוקרים מהאוניברסיטה העברית ואוניברסיטת ייל מאפשר לראשונה לבחון האם יש לחיות מודעות ותהליכים לא מודעים.
עקרב ישראחנני צילם ע. פרומקין

מערת איילון שבה חיים מינים נדירים מאוד של בע"ח על סף אסון אקולוגי

פרופ' פרומקין: "בצעד ראוי אם כי מעט מאוחר, נכללו בה גם חלק ממיני בעלי החיים מהמערה (רק המינים החיים בסביבה האקווטית של המערה). הדבר מסייע בשימור המערה אך ללא הכרזה
האסטרונאוטים התאומים הזהים סקוט (מימין) ומארק קלי. סקוט שהה שנה בחלל, אחיו על כדור הארץ ושניהם עברו את אותם ניסויים במקביל. צילום: נאס"א

לחשוב מחדש על יעקב ועשו: מחקר חדש מוכיח שריבים בין תאומים לא משפיעים על מידת הקרבה ביניהם

מחקר חדש במחלקה לפסיכולוגיה באונ' העברית שופך אור על מורכבות היחסים בין תאומים, ובוחן גם כיצד משפיעה ההורות על יחסים אלו. זהו המחקר המקיף ביותר שנעשה בנוגע ליחסים בין תאומים
האם מים כבדים הם גם מתוקים. איור באדיבות האוניברסיטה העברית.

מחקר חדש פותר מחלוקת ארוכת שנים בנוגע לטעמם של המים הכבדים

מחקר ייחודי באוניברסיטה העברית מצא כי מים כבדים מתוקים יותר באופן מובהק ממים רגילים, ואף עשויים למסך מרירות קלה.
סדר העדיפויות - הפחתה במקור, שימוש מחדש ורק אם אין אפשרות אחרת - מיחזור. איור: depositphotos.com

בעקבות משבר הקורונה רבים רוצים למחזר יותר ולצרוך פחות

חוקרות ערכו סקר בקרב 400 משיבים תושבי ישראל, שבחן דפוסי התנהגות בת-קיימא – כמו תדירות מיחזור, הפחתת צריכה ואסטרטגיה צרכנית שמובילה להפחתת ההשפעות הסביבתיות – לפני פרוץ משבר הקורונה, במהלך
תמנון אדום מתחפר בחול בשונית האלמוגים בים סוף. איור: depositphotos.com

מהי בעיית הראייה המסתורית שמעוורת תמנונים?

"בדיקת עיניים של תמנונים מחייבת הרדמה מלאה על ידי הוספת חומרי הרדמה למים והתאמת מכשירי הבדיקה המיועדים לבדיקה ביבשה לבדיקה בסביבה ימית. נוסיף לזה את מבנה העיניים של התמנונים ששונה
טקס זכרון לשחרור אושוויץ, 27 בינואר 2017. בהשתתפות ניצולי המחנה. צילום: shutterstock

ניצולי שואה מתים יותר ממחלות לב וסרטן וחשים יותר בדידות

כך עולה משני מחקרים נפרדים של האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת חיפה. המחקר באוניברסיטה העברית עסק במדדי התמותה של ניצולי השואה ואילו של אוניברסיטת חיפה חשף כי שורדים שהיו בודדים בזמן השואה
שינוי הרגלי אכילה אצל ילדים. איור: depositphotos.com

אכילת "ג'אנק פוד" בתקופת הגדילה פוגעת בהתפתחות התקינה של העצמות, גם בצריכה מתונה

צוות חוקרות מהמחלקה לביוכימיה מדעי המזון והתזונה בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית, בחן לראשונה אי פעם את השפעתו של המזון האולטרה מעובד על התפתחות השלד
חיטה זהובה. איור: depositphotos.com

חוקרים החזירו מקטע גנטי של חיטת הבר לחיטה מודרנית ושיפרן יעילות מערכת השורשים

חיטת הבר, "אם החיטה", היא אחד הצמחים הראשונים שביית האדם לפני כעשרת אלפים שנה. במהלך השנים כתוצאה מטיפוח מואץ לשיפור יבולים, תכונות חיוניות רבות שאצורות במין הבר נדחקו מהחיטה המודרנית.
מעבדת ה-CIT באוניברסיטה העברית. צילום: דוברות האוניברסיטה העברית

האם פיתוח של מבחן ה-CIT (עם אלגוריתם AI) יוכל להחליף בעתיד הקרוב את הפוליגרף?

תוצאות הניסוי מראות שניתן לנתח תגובות מוחיות של חשודים באמצעות אלגוריתם בזמן אמת, בדיוק רב, גם כשיש מאמץ מצד הנבדק להסתיר את המידע. החוקרים בטוחים כי השיטה החדש הייתה מסוגלת
חיידק סטרפטוקוקוס. איור: depositphotos.com

מחקר חדש חושף את האופן שבו ניתן לרסן חיידק טורף

פרופ' עמנואל הנסקי מהאוניברסיטה העברית, עומד בראש צוות של מחקר משותף שנערך בסינגפור וישראל. הצוות פרסם מחקר בכתב העת היוקרתי Cell Reports: "מחקר זה מספק הבנה מדויקת של האינטראקציות בין
מודל להאטה של מערכת העיכול בעקבות ביטוי של חלבון אלפא-סינוקלאין בגזע המוח. קרדיט - באדיבות החוקרים

עצירות והתכווצות תאי מוח – המפתח לאבחון מוקדם של מחלת הפרקינסון?

במחקר בהובלתו של פרופ' יהושע גולדברג מהאוניברסיטה העברית נמצא שהתכווצות תאי מוח עשויה להסביר את תסמין העצירות בקרב חולי פרקינסון. הממצא החשוב צפוי לסייע בעתיד באבחון מחלת הפרקינסון כבר בשלביה
ריח של לחם טרי. איור: depositphotos.com

אף אופטי ממוחשב שיכול לזהות ריחות ולהפוך אותם לתמונה על מסך המחשב

במעבדה של פרופ' עודד שוסיוב בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית, צוות חוקרים בהובלת הדוקטורנט ולד שומייקו פיתחו אף ממוחשב, שמחקה את הפעולה המשולבת של האף והמוח שלנו ויודע לזהות ריחות
פרופ' אלי קשת. צילום: קרן א.מ.ן.

פרופ' אלי קשת, העברית, חתן פרס ישראל בתחום חקר מדעי החיים

בנימוקיה ציינה הוועדה כי: "פרס ישראל בתחום חקר מדעי החיים לשנת תשפ"א מוענק לפרופ' אלי קשת, מהאוניברסיטה העברית, על תרומותיו החלוציות בהבנת המנגנון בו תנאי מחסור בחמצן מעוררים צמיחה של
זכוכית שבורה. צילום: ג'ילברט אבראהימי, unsplash

"תוצאות מפתיעות": מחקר חושף לראשונה מה קורה בקצהו של הסדק

מחקר זה, שבוצע לאחרונה על ידי פרופ' ג'אי פיינברג ונרי ברמן ממכון רקח לפיסיקה, פורסם בעיתון היוקרתי Physical Review Letters. המחקר חשף, לראשונה, את ההתנהגות בסביבה הקרובה של קצה הסדק.
נוירונים. צילום: depositphotos.com

חוקרים החדירו חיבורים מלאכותיים למערכת עצבים פגועה של תולעת ולשקמה

מחקר בהובלתו של ד"ר איתי רבינוביץ' מהפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית הדגים עתה, שלפחות בתולעים זעירות, ניתן לשקם באמצעים גנטיים תקשורת פגועה בין תאי עצב על ידי השתלת חיבורים מלאכותיים באופן
חופן חרצני זיתים מהמתקן באתר חישול כרמל (צילום אהוד גלילי)

נמצאה העדות הקדומה ביותר להפקת זיתים למאכל

חוקרים מהאוניברסיטה העברית, אוניברסיטת חיפה, הטכניון, אוניברסיטת אביב, מכון וולקני ומוסדות מחקר נוספים מהארץ והעולם גילו את הממצא באתר מלפני כ-6,500 שנה ששקע בים. בכך מקדים הגילוי בכ-4000 שנים את
צמחים. מגיעים בשלל צורות. צילום: depositphotos.com

מחקר חושף מה מאפשר לצמחים שונים ליצור מגוון אינסופי של צורות

לכל צמח איברים מיוחדים בצורות שונות; העלים, הפרחים, הפירות והזרעים של צמח אחד לא יהיו דומים לאלה של צמח אחר, אפילו בין שני זני עגבניות שונים. כעת חוקרים מהפקולטה לחקלאות
ד"ר סיטרין-סלברמן מניחה קנה מידה על שריד של מבנה מונומנטלי רומי שנמצא מתחת למסגד הקדום ביותר, ומעליו מופיע יסוד השייך למסגד הקדום. צילום NETP, דוד סלברמן

בטבריה התגלה המסגד הקהילתי העתיק ביותר בעולם

חתן וכלה. בחירות התלויות במשקל. צילום: depositphotos.com

האם יש קשר בין השמנה לבחירת בני זוג בישראל? מחקר ישראלי חושף תוצאות מרתקות

החוקרים ניסו לבדוק השערות מחקר סטראוטיפיות בישראל ובעולם, לפיהן נשים סטרייטיות מעדיפות גברים גבוהים יותר כשהן מאתרות בני זוג, גברים סטרייטים מעדיפים נשים רזות יותר בבואם להכיר בת זוג למטרת
איזור שכונת עין כרם בהרי ירושלים. צילום: depositphotos.com

"בלי הלס סביר להניח שלא היינו ארץ זבת חלב ודבש"

מחקר חדש באוניברסיטה העברית בוחן מדוע העדיפו חקלאי העבר את הרי ירושלים על פני הרי הצפון?
עבודה מרחוק בצל הקורונה. המחשה: depositphotos.com

"על הסוציולוגים למצוא שם לתופעה של שינויי סביבות העבודה בעקבות הקורונה"

כך מציע ד"ר דן אופיר מהמחלקה למדעי המחשב באוניברסיטת אריאל במאמר המהפכה והשינויים בסביבת העבודה בעקבות המגיפה בהתאם לאמרה: "הכורח - אבי כל המצאה"