התקלות בטלסקופים של נאס"א רחוקות מלהסתיים
ביום שבת השלימו האסטרונאוטים על סיפון מעבורת החלל "דיסקאברי" את השיפוץ הכללי של טלסקופ החלל "האבל". האבל הוא בעיני רבים בקהילה האסטרונומית הבינלאומית המכשיר האסטרונומי החשוב ביותר כיום; המידע שהופק ממנו בעשור האחרון של פעילותו גרם למהפכה של ממש בתחומים רבים ולהתקדמות משמעותית בהבנת היקום. בנוסף לאפשרות לצפות רחוק יותר מאי פעם ובאיכות שלא היתה כמותה, תרם טלסקופ החלל גם להרחבת הקהילה האסטרונומית: הוא איפשר לחוקרים מעוטי אמצעים יחסית (ובהם ישראלים) גישה לטלסקופ המשוכלל ביותר, יתרון שהיה שמור בעבר לחוקרים באוניברסיטאות העשירות והמבוססות בלבד.
האסטרונאוטים המריאו מב-סיס החלל "קנדי" בפלורידה, וכעבור שישה ימי טיסה השיגו את הלוויין שעליו מותקן טלסקופ החלל במסלולו ולכדו אותו באמצעות זרוע רובוטית. לאחר מכן הם עיגנו את הטלסקופ, שגובהו כבניין בן ארבע קומות ומשקלו כשנים עשר טונות וחצי, בגוף המעבורת. במשך כארבעה ימים ביצעו אנשי הצוות שלוש "הליכות חלל" – יציאות לפעילות בחלל הפתוח. פעילות כזאת היא הכרחית לביצוע התיקונים בטלסקופ.
טלסקופ החלל היה מושבת זה כחודש עקב תקלה חמורה – כשל של ארבעה מבין ששת הג'ירוסקופים המותקנים בו. נדרשים לפחות שלושה ג'ירוסקופים תקינים כדי שהלוויין יוכל לקבוע את מיקומו במרחב, וכדי לכוון במדויק את הטלסקופ ולצפות במטרות הרצויות. אנשי צוות המעבורת התקינו בטלסקופ ג'ירוסקופים חדשים. כמו כן, הוחלף המחשב המרכזי של הטלסקופ בדגם חזק ומהיר יותר ובוצעו תיקונים נוספים.
החשיבות העליונה שמייחסת סוכנות החלל האמריקאית נאס"א לתיקון הטלסקופ אינה נובעת רק מתרומתו המדעית. הטלסקופ הוא גם נכס מרכזי ליחסי הציבור של הסוכנות, ומסייע להבטיח את המשך המימון הציבורי לפעילותה. ההילולה התקשורתית שעליה ניצחו אנשי יחסי הציבור המיומנים של נאס"א היא ניסיון להתאושש מהמכה התדמיתית הקשה שספגה עקב אובדן שתי החלליות האחרונות ששוגרו למאדים. אולם, בעוד ששתי החלליות שאבדו נחשבו לפרויקטים "קטנים" של נאס"א – עלותם רק כרבע מיליארד דולר – "האבל" הוא אחד מ"המצפים הגדולים" – פרויקטים שעלות כל אחד מהם יותר ממיליארד דולר.
האבל אינו המצפה הגדול הלווייני היחיד השט כרגע במסלול; בחודשים האחרונים שוגרו שניים נוספים – מצפה "צ'אנדרה" של נאס"א (על שמו של האסטרופיסיקאי זוכה פרס נובל סובראמניאן צ'אנדרהסקאר) והלוויין XMM של סוכנות החלל האירופית ESA. בניגוד לטלסקופ החלל על שם האבל, שצופה ביקום בתחום אורכי הגל הנראה לעין האדם ובתחומים הקרובים לו – התת-אדום והעל-סגול – צ'אנדרה ו-XMM הם מצפים בתחום קרינת הרנטגן, הנקראת גם קרינת X. אף שטרם חדר למודעות הציבור, תופס המחקר בתחום קרינת ה-X מקום חשוב בתחומים רבים באסטרונומיה. דוגמה לכך הוא המחקר של גרעיני גלקסיות פעילות – גלקסיות שבמרכזן מקור קרינה רב עוצמה, אשר לפי ההנחה המקובלת היום הוא חור שחור כבד ביותר.
שיגורו של מצפה "צ'אנדרה" הבטיח מהפכה של ממש בתצפיות בתחום ה-X, אי לכך שתיקתו היחסית של מערך יחסי הציבור המשומן של נאס"א בכל הנוגע להישגיו מעוררת תמיהה. מי שיעמיק לחפש מתחת להררי המידע המופץ על ידי נאס"א באתרי האינטרנט, ויעיין בחלקים המוצנעים יותר של המסמכים המדעיים והטכניים, יוכל אולי להציע לכך הסבר. למרבה המבוכה, כחודש לאחר שיגורו של "צ'אנדרה" לחלל התגלתה תקלה חמורה בחלק מהגלאים המותקנים בו. מתברר כי בכל פעם שהלוויין עובר דרך אזורים בחלל המכונים "חגורות קרינה", אשר מקיפים את כדור הארץ, ניזוקים שמונה מבין עשרה גלאים באחד משני המכשירים המרכזיים המותקנים במצפה. בעת המעבר בחגורות נפגעת יכולתם של הגלאים, אם הם פועלים, להבחין באנרגיה של קרני ה-X הפוגעות בהם. מדובר בעצם ביכולת המקבילה להבחנה בין צבעים שונים של אור; הגלאים על מצפה "צ'אנדרה" נהפכים ל"עיוורי צבעים". עד שאובחנה התקלה, ובעת הניסיונות לתקנה, הידרדרה יכולת ההבחנה של הגלאים פי מאה.
כדי למנוע פגיעה נוספת נאלצים מפעילי הלוויין להשבית את הגלאי בכל מעבר בחגורת הקרינה. הנזק הסופי שנגרם לתפוקה המדעית של המצפה עקב הפגיעה בגלאים ושיבוש תוכנית התצפיות המתוכננת, טרם נאמד. למרות זאת, ברור כי תקלה חמורה שכזאת בפרויקט רב היקף (ויקר) שכזה עשויה לגרום נזק תדמיתי רב לנאס"א. כל זאת כאשר מנגד מתנהל הפרויקט האירופי המתחרה (הלוויין (XMM), עד עתה ללא תקלות. רק בעתיד יהיה אפשר לקבוע כיצד השפיעו הכישלונות האחרונים של הסוכנות על דעת הקהל. בקהילה המדעית ברובה מקווים שנאס"א תמשיך לזכות באשראי ציבורי שיאפשר לה לקדם את חקר החלל והיקום.
