ב-1 בדצמבר, בלילה שבין שישי לשבת, יהיה אפשר לראות מישראל התכסות של שבתאי בירח
ערן אופק
תצלום: ק. ז. סטאנק
ב-1 בדצמבר, בלילה שבין שישי לשבת, יהיה אפשר לראות מישראל התכסות של שבתאי בירח. לצופה ממרכז ישראל, שבתאי ייעלם מאחורי הדיסקה של הירח המלא בשעה 5:21.5 שעון ישראל, ויתגלה מחדש כ-40 דקות לאחר מכן, בשעה 6:01.5 שעון ישראל. אף שאת ההתכסות – שתתרחש כאשר הירח יהיה כ-15 מעלות מעל האופק המערבי – אפשר יהיה לראות בעין בלתי מזוינת, יהיה צורך בטלסקופ כדי להבחין בטבעות של שבתאי לפני היעלמו.
הפעם הבאה שבה תיראה מישראל התכסות של שבתאי בירח תהיה במארס 2007.
הירח, שכנו הקרוב ביותר של כדור הארץ בחלל, מקיף את כדור הארץ אחת ל-27.3 ימים. בפרק זמן זה הוא נע על פני כיפת השמים ועובר בסמיכות לכוכבים שונים. למשל, לפני חודש, ב-3 בנובמבר, אפשר היה לראות מישראל את הירח עובר בסמיכות רבה לשבתאי. לעתים הירח עובר בדיוק בין כדור הארץ ובין כוכב או כוכב לכת, ואז מתרחשת התכסות. למעשה, תופעה זו היא שכיחה ביותר, אך רוב ההתכסויות הן של כוכבים חיוורים ויש צורך בטלסקופ כדי להבחין בהן.
נדיר יותר כשהירח מכסה כוכב או כוכב לכת בהיר. אם הכוכב בהיר מספיק, אפשר לראות את התופעה בעין בלתי מזוינת. כיום, הערך המדעי העיקרי של תצפית בהתכסות כוכבים בירח הוא הסיוע למדידה מדויקת של מיקום הירח.
בעבר, עד לפני 20 שנה, אסטרונומים עשו שימוש בהתכסות כוכבים בירח למדידת שינויים זעירים בקצב סיבוב כדור הארץ סביב צירו. כיום הדבר נעשה בדיוק רב הרבה יותר באמצעות לווייני מחקר מיוחדים ותצפיות קרקעיות בשיטות אחרות.
