חלל / חשבון הנפש של נאס”א, אחרי פרישתם של ראש הסוכנות והאחראי לתחנת החלל הבינלאומית
באמצע שנות התשעים, רוב המדענים בנאס”א השתמשו עדיין ב-FORTRAN שפת תכנות עתיקה שהומצאה בשנות ה-.50 חלק מהם עדיין עושים זאת. סוכנות החלל של ארצות הברית אינה ידועה כמי שדוגלת בשינויים פתאומיים. לכן, התפטרותם בשבועיים האחרונים של שניים מבעלי התפקידים הבכירים ביותר בסוכנות היתה מפתיעה.
דניאל גולדין, ראש הסוכנות במשך עשור כמעט, וג'וזף רותנברג, שהיה אחראי על תוכניות מעבורת החלל ותחנת החלל הבינלאומית (ISS), טענו בתוקף שסמיכות הודעות הפרישה שלהם היתה צירוף מקרים בלבד. זהו צירוף מקרים מוזר מאוד בהתחשב בעובדה שהדבר מתרחש כאשר הסוכנות מתמודדת עם אחד ממשברי התקציב החמורים ביותר בהיסטוריה שלה – חריגה של 5 מיליארד בערך בתוכנית תחנת החלל, ותחזית שהקונגרס יחליט על קיצוץ נוסף בתקציב הסוכנות.
צירוף אירועים דוחף את אנשי נאס”א לחשבון נפש וסיכום של עידן שהתאפיין מצד אחד בהישגים ראויים ומצד אחר בכשלונות צורבים. בין ההצלחות בתקופת כהונתו של גולדין אפשר למנות את תיקון טלסקופ החלל האבל, שיגור ,Mars Pathfinder שהיה רכב החלל הראשון על כוכב הלכת מאז שנות ה-,70 שיגור כמה לוויינים למשימות רחוקות, וממש באחרונה שיגורה המוצלח של החללית .Mars Odyssey בצד החובה, הניסיונות שנכשלו ליצור רכבי שיגור זולים יותר הניתנים לשימוש חוזר, ואיבוד הקשר עם שני רכבי חלל שהיו אמורים ללכת בעקבות ה-Mars Pathfinder ולחקור את מאדים. אך מאכזבים מכל היו ביצועיו של ההישג היקר ביותר של גולדין, תחנת החלל שבה התפארו כל כך בנאס”א. התחנה, שעלתה 2.5 מיליארד דולר לשנה (לכך יש להוסיף 3 מיליארד דולר לשנה – תקציב המעבורת שהתחנה תלויה בה), היא כעת מחדל הסובב במסלול לווייני.
לפי התוכנית המקורית, תחנת החלל היתה אמורה להיות מאוכלסת בשישה או שבעה אסטרונאוטים. כיום היא נושאת צוות מצומצם של שלושה, וכך יהיה גם בעתיד הנראה לעין. צוות קטן כזה יכול להרשות לעצמו רק 20 שעות עבודה שבועיות לביצוע ניסויים מדעיים, שהיו הסיבה לבניית התחנה. בפרק זמן מצומצם כזה אי אפשר להשלים את הפרויקטים המחקריים של נאס”א, שלא לדבר על הפרויקטים של שותפיה באירופה ובאסיה, שאינם מקבלים יותר מפירורים מהשולחן המדעי. גרוע מזאת, חוקרים איטלקים פירסמו באחרונה מאמר הטוען שמבנה התחנה גורם ל”הפרעות לא זניחות” בניסויים מדעיים שונים. בכל מקרה, מרבית החוקרים שאינם קשורים ישירות לתחנה סבורים כי המחקר שנערך עליה הוא חסר תכלית.
תקופת כהונתו של גולדין התאפיינה במרדף אחרי שתי מטרות סותרות. מצד אחד, גולדין ניסה בהתמדה לקצץ בהוצאות ולייצר חלליות שיענו למוטו “מהר יותר, טוב יותר, זול יותר”. מצד אחר, הוא שמר על מחויבותה של הסוכנות לטיסות חלל מאוישות, שאינן עונות על אף אחד מקריטריונים אלה. האתגר הראשי העומד לפני נאס”א כעת הוא להחליט איך לצאת מהמלכוד הזה.
כמה ועדות הערכה שהוקמו על ידי גולדין יפרסמו את ממצאיהן בחודשים הקרובים, וייתכן שאלה יסייעו במידת מה להתוויית הדרך בעתיד. אחד הדו”חות הללו, שנכתב על ידי תומס יאנג, בכיר בנאס”א שפרש לגימלאות, יעריך את הניהול והעלויות של תחנת החלל. אף שלא יפורסם רשמית עד 1 בנובמבר, על פי השמועות הדו”ח בוטה במיוחד ומעריך כי הסיכויים להצלחתה של התחנה אינם גדולים.
דו”ח שני, שהוכן על ידי קורטני סטד, בכיר בסוכנות, בוחן את מדיניותה החדשה של נאס”א לקראת מסחור. המסמך הזה ידון בדרכים ליצירת “מסחר חלל”. טיוטה שהודלפה מרמזת שנאס”א מתכוונת לשתף פעולה עם מפרסמים, גופים מסחריים ותעשיית הבידור. אם תעשה זאת, תלך נאס”א בעקבות הרוסים: מוקדם יותר השנה אירחה סוכנות החלל של רוסיה מיליונר אמריקאי (דניס טיטו, ששילם בעבור התענוג 20 מיליון דולר), פיצה של “פיצה האט” וגיליון של כתב העת “”Popular Mechanics על תחנת החלל הבינלאומית.השבוע, שוב תחת חסות רוסית, יצרנית משקאות יפאנית מצלמת פרסומת לטלוויזיה על סיפון תחנת החלל.
האם האמריקאים יאפשרו לחגיגות כאלה להימשך? לפי המדיניות הרשמית שלה, נאס”א לא תתיר להשכיר את מעבורת החלל לנסיעה לתחנת החלל. מנגד, היא מציעה לאפשר תיירות מוגבלת על התחנה. בוב ג'ייקובס, אחד מדוברי נאס”א, אומר שהשותפות הבינלאומית המנהלת את תחנת החלל תפרסם בקרוב את הקריטריונים הדרושים כדי להתקבל כתייר בתחנה (הקריטריון החשוב ביותר ברור מאליו – עליך להיות עשיר מאוד).
“הפרטת החלל” היא עדיין רעיון מעורפל. מוקדם יותר השנה הוביל דנה רוהרבכר, חבר קונגרס היושב בראש תת הוועדה של בית הנבחרים לחלל ואווירונאוטיקה, מהלך חקיקתי שכונה “אפס-גרוויטציה, אפס-מס”, שהיה אמור לתת הקלות מס לחברות ואנשים שישקיעו בטכנולוגיות חלל. אולם, כפי שקית קאווינג עורך האתר Watch” “NASA אומר: “יש הבדל בין לתת לחברות כסף ממשלתי כדי להעניק רושם של מסחור לבין לפתוח את החלל לגורמים שמניעים את המסחור”.
המניע העיקרי הוא כמובן רווח. מניע זה הניב עסקים מצליחים המנהלים לווייני תקשורת ותצפיות על כדור הארץ ללא כל סיוע מנאס”א. פוטנציאל הרווח של תחנת החלל, לעומת זאת, מוטל בספק. ,Spacehab חברה מטקסס, לא הצליחה לפתות ולו חברה פרטית אחת לרכוש מקום על רכיב בשם “אנטרפרייז”, שיש הצעה לצרפו לתחנת החלל. כעת מנסה Spacehab למכור את “אנטרפרייז”, שעדיין לא נבנתה, לנאס”א.
לנוכח מצב עניינים זה, ייתכן שגולדין ורותנברג בחרו זמן טוב למדי לנטוש את הספינה. סוכנות ממשלתית המשתמשת בכספי משלם המסים כדי להפריט רכוש ציבורי נמצאת בבעיה קשה. אם זה מה שיש לנאס”א להציע, ייתכן שהגיע הזמן לסגור את העסק.
