חוקרים שחפרו בניג'ר טוענים כי גילו שני מינים חדשים של דינוזאורים שחיו לפני כ-135 מיליון שנים, בתקופה בה יערות ונהרות רחבים כיסו אזורים שהם כיום מדבריים.
תמרה טראובמן
חוקרים שחפרו בניג'ר טוענים כי גילו שני מינים חדשים של דינוזאורים שחיו לפני כ-135 מיליון שנים, בתקופה בה יערות ונהרות רחבים כיסו אזורים שהם כיום מדבריים. שני הדינוזאורים שייכים לקבוצת בעלי הצוואר הארוך המכונים בפי המדענים זאורופודים. המחקר מתפרסם היום בכתב העת Science.
מן השלד של אחד הדינוזאורים השתמרו %,95 ממצא נדיר למדי בפלאונתולוגיה. החוקרים, ובראשם הפלאונתולוג פול סרנו מאוניברסיטת שיקגו, העניקו לו את השם ג'ובאריה, הגזור מג'ובאר, שמו של יצור מאגדות הנוודים הטוארגים המקומיים.
הג'ובאריה, שהיה צמחוני, אינו משתלב באף אחת מן המשפחות הידועות של הזאורופודים. למרות ששרד עד זמן מאוחר יחסית, הוא בעל מראה יחסית פרימיטיווי. הוא היה בעל צוואר קצר יחסית, המורכב מ-12 חוליות בלבד, ושיניים דמויות כף שהתאימו לליקוט ענפים קטנים מעצים. עמוד השדרה שלו וזנבו היו פשוטים, בהשוואה לחוליות המורכבות ולזנב דמוי המגלב של הזאורופודים הקדומים יותר מצפון אפריקה.
"הג'ובאריה היה שורד אמיתי", אומר סרנו. חקר עברו גילה קצב לא אחיד בשינויים שחלו במבנה האנטומי של בני מינו של הג'ובאריה. "כמה דינוזאורים עברו שינויים רבים בפרק זמן קצר, ואילו אחרים, כמו הג'ובאריה, השתנו מעט מאוד במשך מיליוני שנים".
סרנו ועמיתיו מאמינים שלמרות מידותיו העצומות, הג'ובאריה נע בקלילות יחסית, כשרגליו סמוכות זו לזו מתחת לגוף.
{הופיע בעיתון הארץ, 12/11/1999{
