ד”ר כפיר לוצאטו: שוק הפארמה העולמי יתכווץ ב-2.5%-3.5%

בהרצאה שנשא במסגרת כנס ביומד 2009, אומר לוצאטו: “המגמה השלטת – מיקור חוץ בפיתוח תרופות”

“יותר ויותר חברות פרמצבטיקה וביוטכנולוגיה מעדיפות לבצע כיום תהליך של מחקר ופיתוח בתחום התרופות באמצעות מיקור-חוץ”, כך אמר ד”ר כפיר לוצאטו, שותף-מנהל בקבוצת לוצאטו, המתמחה ששבתחום הקניין הרוחני. ד”ר לוצאטו אמר את הדברים בכנס “ביומד 2009”.

לדברי ד”ר לוצאטו, מיקור-חוץ מסייע לחברות פרמצבטיקה לאגור יותר תרופות פוטנציאליות בצנרת, להאיץ את תהליכי אישור התרופות ולייעל אותו ובאותו זמן לשלוט על הוצאות הפיתוח האדירות. “זו אחת הדרכים המרכזיות כיום לשליטה בהוצאות הפיתוח העצומות של תרופות חדשות. הדבר גם מאפשר לחברות למקד ולהסיט את משאבי המו”פ בפעילות הליבה שלהן”, קובע ד”ר לוצאטו האומר, כי הדבר הביא לסגירה של חלק מיחידות מחקר בסיסי ברבים מתאגידי התרופות בעולם. כיום מרבית חברות הפארמה עומדות בקצה גבול היכולת המחקרית ואינן יכולות להרחיב את יחידות המחקר שלהן, דבר הדורש שכירת כוח אדם מקצועי נוסף, מעבדות וציוד משוכלל ומכאן הצורך הגובר במיקור-חוץ.

ד”ר כפיר לוצאטו הדגיש, כי מיקור החוץ בתחום פיתוח התרופות הפך למגמה דומיננטית בחמש השנים האחרונות ופלח השוק בתחום זה שמקורו בארה”ב בלבד מוערך כיום ב-12 מיליארד דולר. בתוך מכלול התהליכים המוצעים למיקור חוץ נתח של 20% עוסק בתחום זיהוי וניסוי של תרופות פוטנציאליות.

לדבריו, חברות פארמה גדולות ומיזמי ביוטק גדולים ימשיכו להתחרות על רכישת מיזמים וחברות עם צנרת פיתוח אטרקטיבית. גם חברות אגרו-טכנולוגיה יגבירו את עניינן ברכישת חברות ופיתוחים חדשים בתחום הביוטק בגלל משבר המזון העולמי. כך גם חברות העוסקות בפיתוח ביו-דיזל ודלקים על בסיס צמחי נמצאות במגמה דומה וכך גם חברות בתחום האנרגיה הירוקה ופתרונות ירוקים.

עוד מסר ד”ר לוצאטו, כי לפי הערכות שונות שוק הפארמה העולמי – עם היקף מכירות של 773 מיליארד דולר (בשנת 2008) – יתכווץ בשיעור של 2.5%-3.5% בשנת 2009. חלקה של ארה”ב בשוק יקטן בשיעור של 1%-2% הודות לכניסת תרופות גנריות זולות. לדבריו, גם השווקים המתעוררים בעולם נסמכים יותר ויותר על תרופת גנריות, והגידול בשווקים אלה הוא שמאט את הליך ההתכווצות בשוק.

אחת התובנות המרכזיות שמסיק ד”ר לוצאטו מהשוק החדש המתהווה הוא שחברות שאימצו פיתוחים ביוטכנולוגיים והרחיבו את סל המוצרים שלהם נמצאות בעמדה נוחה יותר מאשר חברות שנסמכו רק על פיתוח כימי. מוצרים ביוטכנולוגיים הם מתוחכמים יותר, קשים יותר להעתקה ויקרים יותר לפיתוח. למרות זאת, כיום 22 תרופות ביוטכנולוגיות בשוק מגלגלות מחזור של מיליארד דולר או יותר כל אחת. זו גם אחת הסיבות מדוע תאגידים רב-לאומיים פונים לישראל בחיפוש אחר פיתוחים ביוטכנולוגיים וזאת בגלל רמת המו”פ הגבוהה וכמות חברות ההזנק (סטרט-אפ) הגדולה בתחום .

בהתייחסו לתחום הגנת הקניין הרוחני, הבהיר לוצאטו שלא רק ההגנה הפטנטית כשלעצמה או היעדרה מטרידה את המשקיעים הגדולים, אלא לעיתים הגנה אגרסיבית מידי. לדבריו, לא מעט יזמים וממציאים מנסים לכסות בבקשת הפטנט את מירב היישומים העתידים האפשריים בתרופה, או במוצר מסויים, על בסיס תחזיות בהווה, וללא אפשרות לתמוך בתהליך. כיסוי רחב שכזה על בסיס תחזיות כה רחבות, אין בו תועלת והוא אף עלול לחבל ביישומים מרכזיים חשובים של התרופה או המוצר בעתיד. הרצון האנושי של המשקיע הראשוני להבטיח לעצמו פוטנציאל מסחרי רחב בעתיד, בשילוב עם חוסר ההבנה לגבי לוח הזמנים הנדרש בפיתוח מוצרים בתחום מדעי החיים, עלול להתברר כלא יעיל ואפילו לחבל בהשלמת פיתוח התרופה ובהשגת משקיעים.