פרופ' איצקוביץ ביקש להפיק מהעוברים המשובטים תאי גזעההחלטה התקבלה ללא שיתוף גורמים חיצוניים ובלי דיון ציבורי, בעקבות בקשה שהגיש מנהל מחלקה ברמב"ם לוועדה לניסויים גנטיים בבני אדם
בתחילה אישר המשרד את הבקשה
משרד הבריאות מאשר שיבוט עוברים אנושיים
מאת: תמרה טראובמן, הארץ, מתוך חדשות וואלה
משרד הבריאות החליט לאשר באופן עקרוני שיבוט של עוברים אנושיים. העוברים המשובטים ישמשו למחקר ולהפקת תאי גזע עובריים – תאים "חסרי זהות" שניתן למיין אותם לכל אחד מסוגי התאים שבגוף. למרות ששיבוט עוברים הוא מחקר שנוי במחלוקת, ההחלטה התקבלה בוועדה של משרד הבריאות ללא שיתוף גורמים מחוץ לה, ללא יידוע הציבור וללא דיון ציבורי ממצה.
ההחלטה התקבלה בעקבות בקשה שהגיש פרופ' יוסף איצקוביץ, מנהל
מחלקת נשים בבית החולים רמב"ם, ל"ועדת הלסינקי לניסויים גנטיים בבני אדם" – ועדה שמונתה על ידי משרד הבריאות וממונה על אישור ניסויים חדשניים בגנטיקה. חברים בוועדה אמרו ל"הארץ" שבהצעת המחקר חסרו נתונים שונים, כגון: מאילו נשים יילקחו הביציות וכיצד תיעשה בקשת ההסכמה מהתורמות? "החלטנו להחזיר את הבקשה לאיצקוביץ, כדי שיכניס תיקונים ויגיש אותה שוב, אבל עקרונית הוחלט שאין עם זה שום בעיה", אמר אחד מחברי הוועדה.
נציב הדורות הבאים בכנסת, השופט (בדימוס) שלמה שהם, מגדיר את ההחלטה "שערורייה". לדבריו, מדובר בהחלטה מוסרית ועקרונית, שנוגעת לכלל החברה, אך משרד הבריאות והוועדה "לא הודיעו לציבור ולא נקטו שקיפות". שהם אמר שבכוונתו להשתמש בסמכותו "כדי לדרוש את המסמכים הרלבנטיים והפרוטוקולים של הדיונים, והסבר מדוע לא נמסרו לציבור ולא היתה שקיפות".
פרופ' איצקוביץ לא רוצה לשבט עוברים במטרה להשתילם ברחם של אשה ולהביא ללידת תינוק, אלא כדי לחקור את העוברים ולהפיק מהם תאי גזע. איצקוביץ וחוקרים אחרים מקווים שבעתיד יתגלה כיצד אפשר להפוך את תאי הגזע לרקמות בוגרות – כמו רקמת לב או תאי מוח – ולהשתילם בחולים. למשל, ייתכן שאפשר יהיה לרפא חולי פרקינסון על ידי השתלת תאי המוח שנהרסים בגלל המחלה, או חולי סוכרת באמצעות השתלת תאי לבלב.
איצקוביץ חוקר כבר היום תאי גזע עובריים. לפני כשבע שנים, הוא לקח עמו ביציות מופרות שתרמו נשים, שעברו במחלקתו טיפולי הפריה חוץ-גופית, לאוניברסיטת ויסקונסין בארה"ב. שם הפיקו מהביציות את השורות הראשונות של תאי גזע עובריים אנושיים. ואולם, איצקוביץ וחוקרים אחרים טוענים שהמחקר בתאים הקיימים אינו מספק: גם אם החוקרים יצליחו להבין כיצד אפשר להפוך את תאי הגזע לרקמות בוגרות, עדיין ידחה גופו של המושתל את השתל הזר, כפי שקורה בהשתלות אברים שנעשות היום. בחזונם של מדעני השיבוט, יילקח תא מגופו של אדם חולה, ובאמצעותו ישובט בעבורו עובר עם מבנה גנטי זהה לשלו, וכך השתל לא יעורר תגובת דחייה.
פרופ' איצקוביץ אמר אתמול ל"הארץ", ש"בשלב זה" אין בכוונתו להגיש מחדש את בקשת המחקר. "זה פרויקט מאוד מסובך ומורכב", אמר.
רק 2 מדינות התירו שיבוט עוברים
המחלוקת סביב שיבוט עוברים אנושיים נובעת מכך שהמחקר ידרוש שימוש בביציות רבות. הביציות נשאבות מנשים בתהליך שחושף אותן לסיכונים ומטיל עליהן מעמסה בריאותית כבדה. הביקוש הגובר לביציות עלול ליצור שוק שבו יהפכו ביציות וגופן של שנים לסחורה. שמרנים אמריקאים ואנשי דת נוצרים מתנגדים לשיבוט עוברים מכיוון שלפי תפישתם, החיים מתחילים ברגע הפריית הביצית, וניצול עוברים למטרות מחקר פוגעת בקדושת החיים ובכבוד האדם.
לפי סקירה שערכה ד"ר רוסריו איסאסי, משפטנית מ"המרכז לגנטיקה וחברה" בארה"ב, רק שתי מדינות מערביות חוקקו חוק שמתיר שיבוט עוברים: בריטניה ובלגיה. ההחלטה העקרונית על השיבוט התקבלה רק לאחר שמשרדי הממשלה יידעו את הציבור וקיימו דיון ציבורי נרחב. בבריטניה למשל, לווה הדיון בדו"ח שהגישה לפרלמנט ועדה מיוחדת שמונתה לצורך העניין, נערכו התייעצויות ציבוריות באזורים שונים בבריטניה, והנושא נידון בהרחבה בעיתונות. ההחלטה הסופית התקבלה על ידי הפרלמנט, בתום דיונים רבים ונוקבים.
בישראל התקבלה ההחלטה בשקט, על ידי ועדה בת 18 חברים – רובם רופאים או מדענים, ויש בה רק נציגת ציבור אחת. גם לאחר שהתקבלה, משרד הבריאות לא פירסם על כך הודעה.
פרסומתב-18 בפברואר דיווחו מדענים מקוריאה ששיבטו עוברים אנושיים והפיקו מהם תאי גזע. שבועיים אחר כך, ראש צוות המחקר, ד"ר הואנג וו-סוק, אמר במסיבת עיתונאים בארה"ב, שהוא ועמיתיו יפסיקו באופן זמני את הניסויים הכוללים ביציות אנושיות. "נחדש הניסויים אחרי שנקבל חוות דעות בינלאומיות ואת עמדת העם והממשל הקוריאני".
לדברי ד"ר זלינה בן גרשון, מלשכת המדען הראשי של משרד הבריאות, המשרד "עדיין רחוק" מאישור מחקר ספציפי. ועדת הלסינקי אמנם כבר קבעה תנאים לביצוע ניסויים בשיבוט עוברים אנושיים, אך לדבריה, אלה תנאי יסוד ו"ייתכן שנרצה להגדיר תנאים נוספים. דיון בבקשה כזאת הוא יסודי וממושך, שברגע שתבוא בקשה כזאת יהיה זמן ליידע הציבור שמתנהל דיון כזה".
המדע איננו חזות הכל
מאת שלמה שהם
הארץ, 9/3/04
אסור להשאיר את ההחלטה על שיבוט עוברים בידי המדענים
ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת נמנעה בשבוע שעבר מלהכריע בשאלה ערכית מן המעלה הראשונה. היא לא אישרה נורמה צמיתה ומחייבת הקובעת כי שיבוט עוברים לצורכי רבייה הוא מעשה אסור שעונש בצדו.
תחת זאת קבעה הכנסת הוראת שעה, שעל פיה נאסר שיבוט עוברים לחמש שנים בלבד. בתום המועד הזה, כאשר ייווצר סיכוי רב שהניסויים יביאו לאפשרות מעשית של יישום השיבוט, תובא ההכרעה בשנית לפתחה של הרשות המחוקקת. מליאת הכנסת תכריע השבוע, אם לקבל את ההסתייגות של כמה חברי כנסת, ובראשם יו"ר הוועדה, ח"כ מלי פולישוק-בלוך, הדורשים כי החוק יגדיר נורמה קבועה.
ביום ראשון פורסם, כי שר הבריאות, דני נוה, הופתע – עם כל אזרחי ישראל כמעט – לשמוע, שוועדת הלסינקי העליונה אישרה לפני כחצי שנה לשבט עוברים למטרות מחקר בלא שנערך בנושא דיון ציבורי ראוי. מדובר בשאלת יסוד חברתית ואתית – האם יש לשים גבולות על דרכי יישומו של המחקר המדעי, ואם כן – מי יקבע את הגבולות האלה.
כששומעים את אנשי ממסד המדע המרבים להתבטא בנושא זה, ובראשם את שר המדע והטכנולוגיה, מודי זנדברג, אפשר לחשוב שהעולם המדעי לא גרם עד כה שום נזק לאנושות ולסביבה וכי ראוי להמשיך ולסמוך בעיניים עצומות על אנשי המדע ולאפשר להם לשרטט את חזון עתידה של האנושות.
אילו לא היינו חיים בעולם של נשק לא קונוונציונלי, כלי משחית ומזהמים למיניהם המאיימים להרוס את כדור הארץ – הייתי מחריש. אלא שנראה לי, כי אי אפשר להתעלם מהאסונות הרבים שהביאו עלינו חלק מאופני היישום של ההתפתחות המדעית. כשאנשי המדע שוכחים שהמדע איננו חזות הכל, אלא המטרה היא קידום רווחתה של האנושות, מתהפכים היוצרות וכל מי שמבקש לקבוע נורמות ליישום מדעי, גם אם אין בהן משום פגיעה במחקר המדעי, נהפך לנציג ימי הביניים החשוכים.
על החברה האנושית בכלל, ועל החברה הישראלית בפרט, לקבוע מהו חזונה ואיזה עולם היא מעוניינת להנחיל לצאצאיה. ההכרעה חייבת להיות ציבורית, ואין היא יכולה להיות נחלתם של אנשי המדע ומשרד הבריאות בלבד.
יש לקבוע, כי ועדה ציבורית שחברים בה אנשי ציבור, פילוסופים ואנשי אתיקה מן המעלה הראשונה, היא שתכריע בדבר גבולות שיבוט העוברים לצורכי מחקר, וכל זאת במסגרת חוק מיוחד. העולם אינו יכול להשאיר את ההכרעה בעניין זה רק בידי אנשי המדע. שיבוט אדם למטרות רבייה נותן בידי האנושות כלי, העלול, בשימוש לא זהיר, להיות הרסני לא פחות מפצצת האטום. מי לידינו יתקע, למשל, שאיזה מיליארדר מטורף ומאוהב בעצמו לא ימלא את העולם בגדודי אנשים הזהים לו מבחינה גנטית?
על פי המחקר המדעי עצמו – דווקא ריבוי הגוונים הגנטיים, הוא היוצר אנשים מאוזנים ובריאים יותר. המשמעויות הרפואיות, המוסריות והחברתיות של הגבלת המרחב הגנטי לא נבדקו כלל. הכפפת השיבוט לשאיפתו של האדם להידמות לאלוהים – בבחינת "נעשה אדם בצלמנו כדמותנו" – עלולה להקים מגדל בבל מודרני, וסופנו עלול להיות כסופו של אותו מגדל.
* הכותב הוא שופט בדימוס ומכהן כנציב הדורות הבאים בכנסת
זהירות בשיבוט
הארץ, מאמר המערכת, 8/3/04
שר הבריאות, דני נוה, הופתע לגלות – בעקבות פרסום ב"הארץ" ביום שישי שעבר – כי אישור עקרוני לשיבוט עוברים ניתן על ידי גורמים במשרדו. נוה החליט לכנס במשרדו דיון מיוחד. זהו צעד מתבקש, אך אין בו די.
שיבוט עוברים לצורכי מחקר נאסר בישראל על פי חוק משנת 1999, הקובע, כי מותר לשבט רק רקמות, בתנאי שהמטרה הסופית לשיבוט איננה יצירת אדם. תוקפו של החוק, שסיפק איסור זמני לחמש שנים, פג השנה, והוא יוחלף בקרוב בחוק חדש, שיאסור שיבוט למטרות רבייה ויתיר שיבוט למטרות רפואיות.
נראה, שגם בכנסת חסרות עדיין הפתיחות והמודעות להבטים האתיים והחברתיים של השיבוט. רוב הארצות המפותחות הגבילו את שיבוט העוברים. באוסטרליה, קנדה ושוודיה מתיר החוק לערוך מחקר בעוברים עודפים שנוצרו בטיפולים נגד עקרות, בכפוף להסכמת ההורים התורמים, אך אוסר לבצע את המחקר לאחר היום ה-14 לקיומו של העובר. החוק בפינלנד מתיר לחקור עוברים עודפים, אך אוסר לייצר עוברים במיוחד לצורך המחקר. בהולנד מותר המחקר רק בתאי גזע שמקורם בעוברים עודפים.
מצדדי שיבוט העוברים בישראל טוענים, כי הוא לא נעשה כדי לייצר אדם אלא להצלת חיים, והם נשענים על הדוגמה הבריטית, המתירה, בחוק משנת 2001, לשבט עוברים לשם מחקר. אלא שהחוק הבריטי נוסח בעקבות דיון ציבורי ממושך, שהשתתפו בו נציגי ציבור ומומחים חברתיים בצד מדענים ורופאים, והוא מחייב את החוקרים לעבוד בפיקוח צמוד של ועדה מיוחדת. העוברים המשובטים נוצרים בבריטניה מביציות שנלקחו מנשים שעברו כריתת שחלות (בניתוח עיקור, או בגלל מחלה), וטכניקת השיבוט אינה מאפשרת לעובר להתפתח מעבר לכמה ימים, כדי שלא תהיה אפשרות להשתילו ברחם.
המחוקק הבריטי, כעמיתיו בארצות אחרות, היה מודע לקלות המסוכנת שבה עוברים משובטים עלולים ליהפך לכלי משחק בשוק ההפריה. בישראל התקבלו ההחלטות בעניין השיבוט בשלוש ועדות ביו-אתיות (הלסינקי, קביעת מעמד העובר, והוועדה המייעצת לאקדמיה למדעים), שבכולן מכהנים בעיקר מדענים ורופאים ודיוניהן אינם פתוחים לציבור.
הניסיון מוכיח, כי בעניינים הקשורים בפריון קידמה ישראל בלא דיון ציבורי מספק חקיקה מתקדמת לכאורה, ולמעשה נמהרת, הפוגעת בין השאר בנשים חלשות ועניות. צודקת יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה, ח"כ מלי פולישוק-בלוך, בטענתה, כי משרד הבריאות לא הגדיר את השימוש בביציות בחקיקה וכי סוגיה זו מחייבת עבודה פרלמנטרית יסודית. דחיית השיבוט לא תגרום לפגיעה במדע וברפואה. החוקרים בישראל יכולים להמשיך בינתיים במחקר תאי גזע מעוברים עודפים ובתאי גזע בוגרים, עד שהדיון הציבורי – שיביא בחשבון את כל הבעיות החברתיות והמוסריות הקשורות בשיבוט – יוביל לחקיקה אחראית.
