האם גרמניה תוביל בחקר תאי הגזע?
30.11.2001
לאחר שהנשיא בוש החליט להגביל את המימון הפדרלי למחקר תאי גזע עובריים, מתברר, כי למחקר בתאי הגזע יש תמיכה חשובה בגרמניה. כך מדווח כתב העת בארונס במאמר מה-29/01/02
כעת עושה רושם שהבטחתו האפויה-למחצה של הנשיא בוש למימון מחקרים בתאי-גזע עובריים, עלולה לייצא הון סיכון בהיקף של מיליארדי דולר בתחום הטכנולוגיה – לאירופה.
במאמץ לקדם את השלב הבא של התרחבות האיחוד האירופי, ממשלות גרמניה ופולין אירחו באחרונה “מסיבת עיתונאים נוסעת” שנמשכה שבוע. הכתבים הזרים, ביניהם כותב שורות אלה, הוזמנו לסדרה דשנה של פגישות עם מנהיגים גרמניים ופולניים מהשורה הראשונה, כולל הקנצלר גרהרד שרדר וראש הממשלה הפולני, לשק מילר.
המפגשים הללו, מדרך הטבע, לא הסתכמו במאמצי הרחבת האיחוד האירופי, והשיחה התגלגלה לנושאים אחרים, רחוקים יותר, כמו שאלת הרלבנטיות העתידית של ברית נאט”ו, ועד כמה תתמוך גרמניה במאמצי לכידתו הבינלאומיים של אוסאמה בן-לאדן.
לעתים, השיחות גלשו אפילו לנושאים מוכרים יותר, כמו שוק המניות, הכלכלה, המדע והטכנולוגיה. זה מחזיר אותנו אל העתיד של מחקר תאי הגזע באירופה בכלל, ובגרמניה בפרט. ובכן, אחרי שהנשיא בוש החליט בשנה שעברה להגביל את המימון הפדרלי למחקר תאי גזע עובריים, המשקיעים במניות מדע וטכנולוגיה ניחשו נכונה שחלק מהמימון הפרטי בתחום הזה ינדוד אל מעבר לים, למקומות בהם יש מסורת ארוכה של מחקרים רפואיים ופיתוחי תרופות.
בריטניה קידמה בשמחה גלויה את הבשורות של הנשיא בוש, כמו גם גרמניה, מפני שהשתיים ייהנו מאוד מהשגת יתרון בתחום כלשהו על פני ארה”ב. זה לא אומר שנושא מחקר תאי הגזע לא היה נושא אתי לוהט באירופה, בייחוד בגרמניה, שבה הזיכרונות של המחקרים האנושיים שביצע הרייך השלישי עדיין רודפים את התודעה הציבורית, וקובעים את סדר היום החברתי של המאה ה-21. מפלגת הירוקים, השותפה לקואליציית השמאל-מרכז של הקנצלר שרדר, מתנגדת עקרונית להנדסה ביוטכנולוגית. גם הקתולים מהאזורים השמרניים יותר בגרמניה, כמו בוואריה, מתנגדים לכך.
אבל ביוטכנולוגיה היא עסק גדול וחשוב בגרמניה, והמחלוקת על מחקר תאי הגזע עומדת בדיוק במרכז אחד המגזרים הכלכליים הצומחים ביותר בגרמניה. ממשלת גרמניה הזרימה מיליארדי מארקים לחברות סטארט אפ של ביוטכנולוגיה בחמש השנים האחרונות, במאמץ ליצור מקומות עבודה חדשים, במסגרת מאמץ אסטרטגי לפזר את כוח העבודה המרוכז במפעלי ייצור של לואו-טק שנשלטים על-ידי איגודים מקצועיים. כ-20% מהקונצרנים האירופיים בתחום הביוטכנלוגיה מרוכזים בגרמניה, מה שהופך אותה לשחקנית המובילה ביבשת בתחום זה.
הקנצלר שרדר, שסיים שלטון ממושך של קודמו, הלמוט קוהל, ב-1998, באמצעות מצע של “הכלכלה תחילה”, בונה בהתמדה עמדה המצדדת במחקר תאי גזע. אבל בביקורנו בלישכתו הפוסט-מודרנית בקריית הממשלה החדשה בברלין, שרדר כבר תמך ללא סייג במחקר כזה.
הקנצלר החביב ציין שהוא מצפה שהבונדסטאג הגרמני יתחיל בדיון מקיף בנושא מחקר תאי הגזע כבר בסוף חודש זה, מנקודת מוצא של פער קיצוני בין אלו המבקשים לאסור כליל מחקר כזה, ובין אלו המצדדים בו. “אני מחזיק בדעה שאנחנו צריכים מחקר כזה”, אומר שרדר, “ואני חושב שצריך להתיר לבצע אבחנות לפני שמבצעים השתלות איברים בעוברים”.
שרדר הפך לקנצלר השביעי של הרפובליקה הפדרלית, בהתבסס על הבטחתו לתקן את המצב הכלכלי, וליצור מקומות עבודה חדשים. אבל לנוכח המאמץ הסיזיפי של הרמת כלכלת העולם השני של מזרח אירופה לשעבר לסטנדרטים של מערב גרמניה, ולנוכח החולשה הבסיסית בכלכלה העולמית שמשתקפת במיתונים שפוקדים את ארה”ב ויפאן, מאמציו של שרדר היו במידה רבה כמו טחינת מים. 4.3 מיליון גרמנים צפויים להיות מובטלים בסוף חודש זה. שיעור האבטלה למעשה עלה בתקופת כהונתו – ליותר מ-10%.
לכן, הקנצלר לא מתכוון לעצור את פעולת מנוע הצמיחה שהוא אחד היחידים שעוד נותרו למשק הגרמני, מחקרי הביוטכנולוגיה. חוץ מזה, בכך שהוא נוקט עמדה ברורה בזכות מחקר תאי גזע, הקנצלר יכול לבדל את עצמו עוד יותר מיריבו הפוליטי העיקרי, ראש ממשל בוואריה, אדמונד שטויבר. שטויבר אמנם ניצח על הבראה כלכלית במדינת המחוז שלו – בעיקר הודות לצמיחה בתחום טכנולוגיית מידע – ושיעור האבטלה בבוואריה הוא כמעט מחצית מהשיעור הכל-גרמני. אבל הקואליציה הקתולית-שמרנית שלו מטילה על שטויבר את אותן ההגבלות שמציב הימין הנוצרי על הנשיא בוש בארה”ב, בכל הנוגע להנדסת תאים אנושיים ללא גבולות.
כפי שהוא נשמע, הקנצלר הולך להטיל את מלוא כובד משקלו להכרעה בנושא הזה. “אנחנו מדברים כאן על ריפוי של מחלות. זו תהיה הצבעה מצפונית, ואיש לא יוכל סתם כך ליישר קו עם המפלגה שלו”, הוא אומר. שרדר סמוך ובטוח שהוא ינצח במאבק הזה על מחקר תאי גזע. ומה אם הוא ייכשל? “אנחנו עדיין מקדימים את בריטניה בתחום הזה”, הוא מוצא נחמה.
