ינואר ב19, 2026

החיים במאדים יתמודדו עם עקות קיצוניות, ביניהן גלי הלם חזקים וקרקע קשה מבחינה כימית. חוקרים בדקו איך אורגניזם מודל מגיב לתנאים דמויי מאדים האלה ומצאו שהוא יכול לשרוד על ידי ארגון מחדש של המנגנון התאי שלו.

שמרים שורדים תנאים דמויי מאדים

גלי הלם ופרכלורטים הפעילו בתאים מנגנון עקה מבוסס תעביות RNA שסייע להם לשרוד בניסויי מעבדה.
קסניה אומבלטה (Xenia umbellata) . באדיבות החוקרים מאוניברסיטאות תל אביב וחיפה

מחקר ישראלי: אלמוג רך מפעיל תנועה קצבית בלי מוח מרכזי

בקסניה אומבלטה (Xenia umbellata) מהים האדום התגלתה “מערכת קוצבים” עצבית מבוזרת: כל זרוע פועמת עצמאית אך מסתנכרנת עם האחרות; הממצאים פורסמו ב-PNAS ועשויים לשנות את ההבנה של תנועה ריתמית באבולוציה
חסימה מלאכותית באזור שמשמש מסדרון אקולוגי. שער השלום בין ישראל לירדן, סמוך לקיבוץ יטבתה ולכפר רחמה. צילום: ניצן שגב

החיות שמחפשות פרצה בגדר

מעברי חיות הבר בגבול ישראל-ירדן מוכיחים שאפשר לשמור על ביטחון בלי לנתק את המערכת האקולוגית - אתר זווית
חמישה זקיקי שפם בפיסת רקמה שעובייה 100 מיקרון. כל זקיק מוקף בקפסולת קולגן עבה ומכיל מאות מכנורצפטורים, שלחלקם יש קצוות דמויי אלה. חיישני מגע חיצוני ייחודיים אלו ממוקמים סמוך למרכז המסה של הזקיק (במרכז התמונה), מעוגנים לטבעת קולגן (טבעת פתוחה בצורת האות C) המהווה משקולת מייצבת, ומבודדים מזעזועים הנגרמים מתנועה עצמית של השפם

איך חולדות לא מתבלבלות מהשפמים של עצמן: “פטנטים” אבולוציוניים בזקיקי השפם מפרידים בין תנועה עצמית למגע חיצוני

מחקר ב-Nature Communications חושף תת-סוג של חיישני מגע בזקיק השפם שממוקם סמוך למרכז המסה ונשען על טבעת קולגן הפועלת כמו “משקולת מייצבת” — וכך החולדה מתעלמת מרטט השפם ומגיבה בדיוק