אוקטובר ב5, 2021

המחשה: depositphotos.com

"זוכי נובל מנאבה והאסלמן הביאו תועלת עצומה לאנושות ע"י הספקת בסיס פיזיקלי מוצק להבנה שלנו אודות האקלים"

הסבר מונגש של המדע שמאחורי הזכיה בפרס נובל לפיזיקה של סיוקורו מאנאבה מאוניברסיטת פרינסטון וקלאוס האסלמן ממכון מקס פלאנק ששכללו את מודלי האקלים כפי שפורסם באתר פרס נובל. תרגום: ד"ר
מימין לשמאל: רעות ינון ברמן- מנכ"לית קרן וולף, פרופ' דן שכטמן- יו"ר קרן וולף, פרופ' ג'ורג'יו פאריצי, רקטורית אנטונלה פולימאני, דרור אידר- שגריר ישראל באיטליה

שוב נובל בעקבות וולף באותה שנה: והפעם פרופ' ג'וריג'יו פריסי

פרס נובל בפיזיקה שהוענק היום לפרופ' ג'ורג'יו פאריסי הוא רק מס' קטן של שמות זוכי פרס נובל לאורך השנים, אשר זכו קודם לכן בפרס וולף היוקרתי, של קרן וולף.
משבר האקלים. המחשה: shutterstock_

משבר האקלים מגיע לפרס נובל לפיזיקה: שניים ממפתחי מודלי האקלים וחוקר מורכבות זכו בנובל 2021

מחצית הפרס הוענקה לסיוקורו מאנאבה מאוניברסיטת פרינסטון וקלאוס האסלמן, מכון מקס פלאנק ששכללו את מודלי האקלים וג'ורג'יו פריסי האיטלקי שעוסק במעבר בין מערכות פשוטות למורכבות * פריסי אמר באירוע ההכרזה:
יפה זילברשץ - יו"ר המועצה להשכלה גבוהה. צילום יחצ

350,000 סטודנטים צפויים ללמוד בשנת הלימודים תשפ"ב, גידול שנתי של כ-4%

המועצה להשכלה גבוהה מדווחת לקראת פתיחת שנת הלימודים האקדמית כי לאחר זינוק של 24,000 במספר הסטודנטים במערכת ההשכלה הגבוהה בתשפ"א התחזית לעליה מתונה יותר במספר הסטודנטים בשנת הלימודים תשפ"ב
בוורוד: אלומת אור קוהרנטית אחת המיוצרת על ידי מערך של 30 מקורות לייזר נפרדים. קרדיט SimplySci Animations

מערך של לייזרים קטנים הפועלים כמקור אור בודד

צוות משותף של חוקרים מהטכניון ומגרמניה פיתח מערך קוהרנטי של לייזרים ורטיקליים – טכנולוגיה שנחשבה בלתי אפשרית עד לפני שנים ספורות