יולי 2015

כוכב הלכת הננסי פלוטו (משמאל) וירחו כארון בצבעים מלאכותיים המדגישים את ההבדלים בתוואי השטח ובהרכב החומרים על פניהם. צילום בשלושה מסנני צבע על ידי מכשיר ראלף שעל סיפון החללית ניו הוריזונס, 13 ביולי 2015.

תמונות של פלוטו וכארון שצילמה ניו הוריזונס בצבעים מלאכותיים מדגישות את המגוון העצום של תוואי שטח בשני עולמות אלה

התמונות צולמו באמצעות שלושה מסנני צבע על גבי מכשיר "ראלף", אחד משבעת המכשירים המדעיים שעל סיפונה של ניו הוריזונס, ב-13 ביולי (יום לפני המעבר)

באו ממקור אחד? פני השטח של פלוטו וברקע ירחו הגדול, כארון. איור: נאס"א

פלוטו – נקודת אור באפלה

החללית ניו הוריזונס (New Horizons) תחלוף היום כ-12 אלף קילומטרים בלבד מפלוטו

החללית ניו הוריזונס על רקע כוכב הלכת פלוטו. איור: נאס"א

מפגש היסטורי

לפעמים קל לשכוח שחלק מהדברים שאנחנו יודעים היום התגלו רק לאחרונה. לפני מאה שנה לא ידענו על קיומן של גלקסיות אחרות ובקושי הכרנו את מערכת

רמזים מעניינים של הגיאולוגיה של פלוטו מתגלים בתמונה זו שצולמה על ידי החללית ניו הוריזונס ב-9 ביולי 2015 ממרחק של 5.4 מיליון קילומטרים מכאן. גרסה מוסברת זו של התמונה מראה תצורה כהה גדולה המכונה "הלווייתן" הממוקמת על קו המשווה של פלוטו, בעלת רצועה צרה ומצולע משוכלל. בחלק התחתון של התמונה תצלום של פלוטו ובו מודגש השטח שכיסתה המצלמה כאשר קו המשווה וקו האורך הראשי מצויינים בסימון בולט. צילום: NASA-JHUAPL-SWRI

לווייתן על פלוטו

בנאס"א גדלה ההתרגשות מהתצורות הגיאולוגיות של פלוטו שצילמה החללית ניו הוריזונס (New-Horizons), אחת מהן מכונה לווייתן והיא מלאה בתוואי שטח גיאולוגיים מסוגים שונים * ביום

פתיחת תעלת סואץ, 17 בנובמבר 1869. איור: shutterstock

נקודת מבט של מהגר

למה לדגים שמהגרים לים התיכון יש עיניים קטנות יותר מבני משפחתם המקומיים? מחקר ישראלי שנערך בימים אלה מגלה שלעיניים קטנות יש לפעמים חשיבות גדולה

נגיף האבולה תוקף את מערכת החיסון. איור: shutterstock

המלחמה באבולה / הלן ברנסוול

איך ההתפרצות הגדולה ביותר שתועדה עד כה הניעה את פיתוחם של שני חיסונים ניסיוניים וכמה טיפולים מבטיחים

איור של הגלקסיה והחור השחור הענק שבמרכזה. החור השחור ממיר חלק מהחומר שהוא סופח לקרינה אנרגטית (בגווני כחול), בעוד שהגלקסיה ממשיכה ליצור כוכבים חדשים (אזורים סגולים). [קרדיט איור: מייקל הלפנביין\אוניברסיטת ייל - M. Helfenbein / Yale University]

החור השחור שהקדים את זמנו

ד"ר בני טרכטנברוט, חוקר ישראלי השוהה בהשתלמות פוסט-דוקטורט במכון הטכנולוגי של שוויץ ETH הוביל מחקר הכרוך בתצפיות בחורים שחורים קדומים בעזרת טלסקופ הענק ע"ש קק

החור באוזון. איור: shutterstock

אל תעשה לי חור באוֹזוֹן!

אף שהאוזון נחשב מזהֵם בעייתי, כאשר הוא נמצא במקום הנכון (באַטמוֹספֵרה הגבוהה) – תרומתו רבה וחיוּנית לקיום חיים. לאוזון תפקיד חשוב בסינוּן הקרינה האוּלטרה־סגולה המַזיקה

תנשמת בתעופה שקטה לעבר הטרף. צילום: shutterstock

סיבוב שקט

חקר מעופן השקט של התנשמות (סדרת הינשופיים) הוביל לפיתוח ציפוי חדשני ללהבים של טורבינות רוח, המפחית באופן משמעותי את הרעש שהן מייצרות

בדיקת עיניים. המחשה: shutterstock

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב הצליחו להשתיל קרניות ו'להלחים' אותן למקומן בעין – באמצעות מערכת חכמה המבוססת על לייזר וסיב אופטי

"הקבוצה שלנו היא מהבודדות בעולם שיודעות לפתח ולייצר סיבים אופטיים מיוחדים, אשר בניגוד לסיבי הזכוכית הרגילים, מסוגלים להעביר אור בלתי נראה בתחום האינפרה-אדום," אומר פרופ'

דילוג לתוכן