סיקור מקיף

מודל ליישום שיטות ניהול חדשנות בחברות עסקיות

כלים לניהול חדשנות

חברות רבות אינן מודעות לשלב בו הן מצויות בהתפתחות הארגונית שלהם, מיצובן בהיבטי התחרות העסקית, והמידול התפעולי, הניהולי והתעסוקתי, ולכן אינן מבצעות ניתוח של היבטים אלה ואחרים לגבי פעילויות של הארגון ולא מבצעות ניהול חדשנות בארגון באופן מקיף ויסודי ותהליכי יצירתיות והטמעת חדשנות.
המודל שפיתחנו ועימו אנו עובדים בהצלחה במשך שנים הוא מודל ייחודי המתייחס באופן אינטגרטיבי בשלושה מימדי אנליזה להיבטים שונים המובאים בחשבון באופן חלקי וספורדי במודלים אחרים.

ניהול חדשנות. אילוסטרציה: Pixabay Gerd Altmann
ניהול חדשנות. אילוסטרציה: Pixabay Gerd Altmann

הדגש במודל זה, הוא על אנליזה רב שכבתית להיבטים שרבים מן הארגונים אינם חוקרים כחלק מתהליכי ניהול החדשנות שהם מבצעים. היבטים אלה מאגדים כיווני הסתכלות שונים אשר מוסיפים נדבך זה על זה וביניהם היבטים המתייחסים לצרכי העובדים, תפיסות הלקוחות ואנטרופיית הארגון (Nadkarni and Lovey, 2007) שיטות הנוגעות למודלים של מיצוב והתפתחות ארגונים (Greiner, 1998) מודל SWOT המדגיש איומים על הארגון, חולשות, חוזקות והזדמנויות (Humphrey, 2008) מודל חמשת הכוחות של פרופ’ פורטר בשימת דגש על כוח הלקוחות, יכולות הספקים מול הארגון, איומי חדירה של מתחרים חדשים וקיימים ומוצרים תחליפיים, ניתוח מודיעין תחרותי (Porter, 2008) מודל STS שמדגיש עבודת צוותים ואוטונומיה של עובדים, סתגלנות לשינוי, מומחיות ארגונית, ניתוח תהליכים קריטיים, הובלה ארגונית, קביעת יעדים ומטרות (Bridger, Twist, Emery ,Long 2013), מודל Pestel המתייחס לנושאים הכלכליים, החברתיים, סביבתים, משפטיים ורגולטוריים בשים לב להיבטים כמו מגמות פנים ארגוניות, וקטור התפתחות העסק, מעמדו ומיצובו, , התנאים להתפתחותו המיטבית ותוכניות לטווח בינוני וארוך (Kolter 1998).

צוות היועצים שלנו מצא כי התוצאות המיטביות מתקבלות כאשר החברות מצליחות לבנות את התמונה של מיצובן העסקי בשלב החוץ ארגוני והפנים ארגוני שבו הן נמצאות לגבי מוצריהן, פיתוחיהן העתידיים, השירותים שלהן, שרשרת הייצור, האספקה וההפצה ופעילויות אחרות בעסק.

המתודולוגיה שפיתחנו שמה דגש על ניתוח של היבטים אלה ושלבי התפתחות ומחזורים תחרותיים לגבי פעילויות רחבות ככל האפשר של העסק – לדוגמה האם הוא מצוי בשלב המוצר המדגיש את איכות ומאפייני המוצר, האם בשלב המחיר כאשר עיקר העיסוק הוא בתחרות על מחיר מול ספקים אחרים במוצר אחיד או האם בשלב התחרות על שירות.
לצורך כך מתבצע ניתוח יסודי ומקיף של מצבה של החברה בהתייחס לפעילויותיה כמו לדוגמה טכניקות השיווק שלה, כוח האדם, ההפצה הקשור להיבט של השלב שבו נמצאת החברה.

מודל רב מימדי ליצירת חדשנות ארגונית

בתוך כך, במתודולוגיה זו של ניהול חדשנות לחברות, אנו נדרשים לבצע תהליכי מיפוי מקדמיים לפני תחילת תהליכי החדשנות. תהליכי מיפוי אלה מהווים תשתית ולדידנו, צריכים לכלול גם התייחסות לשלב הארגוני שבו מצויה החברה ביחס לאותם היבטים של שיווק, מוצרים חדשים, הפצה, לוגיסטיקה ומודל עסקי לדוגמה וביחס לשלב במחזור התחרות העסקית.

כלומר תהליך מיפוי ארגוני לקראת חדשנות בחברות מחייב לשיטתנו, בחינת ההיבטים של התפתחות העסק בשלבי התחרותיות ואנליזה סביבתית תוך בחינה פנים ארגונית כאמור, גם בהתייחס למצב הקיים וגם ביחס למצב הרצוי.
דהיינו מתודולוגיה המשלבת בחינה של היבטים אלו במודל תלת מימדי המעניק ניתוח מעמיק של מצב חברה בהיבטים השיווקיים, השירותיים, התפעוליים והעסקיים ביחס לשלב העסקי בו החברה נמצאת במחזור התחרות העיסקית אך בציר נוסף בוחנת האם אותו היבט מצוי בשלב ההתהוות היזמית וייחודיות המוצר, בשלב הצמיחה והנטיה להתפתח ולגדול, בשלב ההתייצבות בו מוצה מהלך הצמיחה או בשלב הדעיכה והירידה ביכולות של הארגון להיות חדשני ומוביל, לצמוח ולהשתנות בהתאם לסביבה העסקי.

לדוגמה חברה בינונית בה ביצענו תהליכי חדשנות וגילינו בין היתר, כי הפצת מוצרי החברה מצויים בשלב התחרות על שירות, ותחום ההפצה היה בשלב הדעיכה תוך התיחסות להיבטים מוטיבציונים של הנהלת החברה ועובדי המחלקות הרלוונטיות ובהתייחס לפעילות חברות אחרות בתחום וטכנולוגיות משבשות. תובנות אלו אפשרו לנו להכניס חדשנות בתחום ההפצה, לבחון כיצד ניתן לעבור לשלבים אחרים במחזור התחרות העסקית באמצעות תמורות שבוצעו בהצלחה בייחודיות מודל ההפצה, ושינוי שהובילו להחזרת תהליכי ההפצה לשלב ההתהוות ויחודיות המוצר ולאחריו שלב הצמיחה.

אבחון מצב החדשנות בחברה ובפעילויותיה

לאחר מיפוי המצב הקיים, ניתן להתחיל בשלב הבא אשר בוחן את מגוון הכלים להטמעת חדשנות בארגון, מה המצב שאליו היינו רוצים להגיע וכיצד לעשות זאת באופן שונה מהקיים, באופן יצירתי, חדשני, כך שיעלו לפני השטח תובנות תוך שילוב ארגז כלים של חדשנות אסטרטגית – תבניות שינוי מימדים, חשיבה עיצובית, תבניות הקצה, יצירתיות וחדשנות ארגונית, כלי חשיבה לפיתוח מוצרים חדשים, חשיבה המצאתית שיטתית, מפות מוח או מתודולוגיות פיתוח אג’ייליות. למצבים שונים מתאימים כלים שונים אשר ניתן ליישם באופן שיטתי, נגיש ומועיל החורג מניתוחים באמצעות מודלים חד מימדיים מוכרים.

חברות נכנסות לתהליך חדשנות עסקית של הארגון, אולם נותרות בסופו במקום דומה ולעיתים קרובות מחליפות קופסה אחת באחרת. לכן חשוב בתהליך זה של ניהול חדשנות בחברות לנצל את הפעילות למיפוי יסודי של מצב החברה במתודולוגיה חדשה ולא קונבנציונלית ולאחר מכן לבחון כיצד לקחת את התובנות שעלו ולפעול עימן כדי לבצע גם הטמעת חדשנות בארגון כך שנטמיע באופן יצירתי שינויים עמוקים וארוכי טווח בהתאם לדי אן איי הארגוני שיובילו את החברה לחדשנות ברת קיימא הנחוצה להישרדות הארגון וצמיחתו.

עו”ד לביא סיגמן משמש כמנכ”ל חברת ייעוץ לחדשנות טכנולוגית, בעל רקע מעשי ואקדמי בתחום הייעוץ העסקי-ארגוני והפסיכולוגיה הארגונית. עו”ד לביא סיגמן הינו מרצה, יועץ ליזמים, לחברות סטארט אפ ולחברות, מכהן כשותף, מנהל ודירקטור במיזמים בישראל ובעולם בתחומי רפואה, כימיה, ביו-טק, מסחר אלקטרוני ופיננסים. לביא סיגמן הינו עורך דין בתחום מסחרי ודיני קניין רוחני ופטנטים. הוא חיבר מספר ספרים בתחום הניהול והפסיכולוגיה והינו מרצה בתחומי חדשנות, יזמות ופסיכולוגיה.