סיקור מקיף

צי העתיד – רובוטים גדולים וקטנים

חיל הים של ארצות הברית החל כבר להרכיב את צי הרובוטים התת-ימי שלו, עם הזמנה מבואינג של ארבע צוללות לא-מאוישות המכונות "אורקה"

ציידת הים (Sea Hunter) באדיבות Leidos[6]
ציידת הים (Sea Hunter) באדיבות Leidos[6]

הבטחתי ברשומה הקודמת שנתמקד בשימושים צבאיים ברובוטים, והיום אני רוצה להרחיב קצת על רובוטים ימיים ותת-ימיים. אלו כבר מזמן אינם נחלת המדע הבדיוני. חיל הים של ארצות הברית החל כבר להרכיב את צי הרובוטים התת-ימי שלו, עם הזמנה מבואינג של ארבע צוללות לא-מאוישות המכונות "אורקה"[1]: מפלצות באורך כמעט עשרים מטרים, שיעשו כל מה שצוללות רגילות עושות. אבל קשה מאד לשלוט בצוללות ביעילות באמצעות שידורי רדיו שצריכים לעבור מאה מטרים של מי ים[2]. המשמעות היא שגם האורקות יהיו אוטונומיות, הלכה למעשה. הן אולי יקבלו את הפקודה לתקוף מבן-אדם מרוחק, אבל את העבודה המלוכלכת הן כבר יעשו בעצמן.

האורקות לא יהיו לבדן בצי הרובוטי האמריקני. כבר היום בונה חיל הים ספינות רובוטיות מסוג Sea Hunter – ציידת ימית[3]. הספינה נשלטת מרחוק ומסוגלת לחקור את הים לבדה במשך שלושה חודשים לפני שהיא צריכה תדלוק ושיפוצים[4]. עלות התפעול של ספינה כזו נשמעת יקרה בהתחלה – בערך 15,000 דולרים ליום – אבל מדובר בגרושים לעומת עלות התפעול של ספינה רגילה באותו גודל, שעומדת על 700,000 דולרים ליום[5]. בזמנים קשים, ברור באיזו אפשרות יבחר הצי.

אם כל זה לא מספיק, אתר RobotShop מדווח שקיימות תכניות להקים מפעלים שירכיבו ציים שלמים של כלי-שיט לא-מאוישים, שישמשו למטרות סיור ולחימה[7]. בקיצור, הולך להיות שמח בזירה הימית בעשורים הקרובים.

אבל מה התכנית בטווח הארוך?


הצי החדש

פריסת ספינות הצי האמריקני. איור - הצי האמריקני
פריסת ספינות הצי האמריקני. איור – הצי האמריקני

לפי דו"ח שהופק עבור חברי הקונגרס האמריקני ב- 2019, המתכננים האסטרטגים שמאחורי צי ארצות הברית מעוניינים לבזר ולהרחיב את הצי[8]. כיום קיימות בצי שתי ספינות גדולות (סיירות ומשחתות) על כל ספינה קטנה (פריגטות ו- Littoral combat ships). האדמירלים מתכננים להפוך את התמונה הזו על פיה, לצמצם את מספר הספינות הגדולות ולהגדיל את מספר הספינות הקטנות. אבל יותר מכך, הם רוצים לכונן שתי קטגוריות חדשות: ספינות לא-מאוישות גדולות וספינות לא-מאוישות קטנות. אלו יצורפו לצי בהמוניהן, ומספרן יעלה בהרבה על זה הספינות המאוישות הגדולות והקטנות גם-יחד.

האסטרטגים של הצי מוכיחים שהם מבינים היטב את יתרונותיהם של הכלים האוטונומיים והלא-מאוישים. מכיוון שזול הרבה יותר לבנות ולתפעל את הספינות הללו, אין שום סיבה שלא להציף בהן את האוקיאנוסים.

מנקודת המבט של האדמירלים, מדובר דווקא בצמצום הכוחות הפעילים. וכפי שנכתב בהודעה לעיתונות בתחילת 2019 –

"הצי מתכנן לבלות את השנה בביצוע הצעדים הראשונים לעתיד שונה מאד, אשר – אם יתממש – יהפוך לגמרי את הדרך בה הצי נלחם מאז המלחמה הקרה. וכל זה מתחיל במשהו שעשוי להיראות מנוגד לאינטואיציה: הצי רוצה לעבור מזעור."

מדובר באמת בצמצום מספר הספינות המאוישות, אבל בהרחבה דרמטית של מספר הספינות הרובוטיות ויכולותיהן. הרובוטים יוכלו להקשות על אויבים להתמקד דווקא במטרות המאוישות החשובות-יותר (לפי התפיסה הנוכחית), יוכלו לאייש אזורים שיהיו מסוכנים מדי בזמן מלחמה, ויאפשרו לצי להתאים את עצמו מחדש למשימות באמצעות שינוי הציוד שהם נושאים.

אגב, אם אתם לא מבינים איך מנהלי הצי הודיעו בעצם שהם מעוניינים לצמצם את כוח האדם שלהם, ואם זה נראה לכם באמת מנוגד לכל כללי האצבע של התנהלות ארגונית, אתם צודקים בהחלט. בתחילת 2020 נפל למישהו באדמירלות האסימון, ואז הם שינו כיוון במהירות והודיעו שהם בעצם צריכים מספר גדול עוד יותר של ספינות מאוישות… ולצידן גם עוד ספינות לא-מאוישות רבות, לצד ההודאה שבעצם אף אחד לא יודע מה צריך להיות תמהיל הכוח הנכון ב- 2030. אבל זה לא עוצר אותם מלדרוש להגדיל את התקציב[9].

האם אנו עיוורים לעתיד הלוחמה הימית?

עד עכשיו דיברנו רק על ספינות וצוללות רובוטיות. אפשר לומר שאנחנו מנסים להשליך על העתיד את הראייה שלנו מההווה לגבי כלי הלחימה הימית. הספינות והצוללות גדולות כל-כך, בין היתר, מכיוון שהן חייבות לשאת ציוד רב, בני-אדם, נשקים רבי-עוצמה (בעיקר כדי לפגוע בספינות אחרות ולפלח את השריון שלהן) וכמובן – שריון משל עצמן.

כיצד יכולה להיראות הלוחמה הימית בעידן בו הרובוטיקה מתפתחת עוד יותר ובו נתחיל להשתחרר מהתפיסות שכבלו אותנו עד כה?

את התשובה אנו יכולים – אולי – למצוא משני אירועים מהשנים האחרונות שהכניסו צוותי ספינות לכוננות גבוהה.

במקרה הראשון, מלחי ספינה סינית שעגנה בנמל באפריקה זיהו צוללנים (יפנים לפי הדיווחים, אבל קשה להבין מדוע הם היו בטוחים כל-כך בלאום של הצוללנים) המתקרבים לספינה. הקברניט החליט שמדובר בצעד מסוכן מצד יפן, וקבע שהספינה יכולה להגיב בהתאם על מנת להגן על עצמה. זרקורי ענק הופנו למים באותו אזור, והצוללנים הבינו את הרמז ועזבו את המקום מבלי לעשות חוכמות[10].

במקרה השני, מלחים בבסיס חיל הים בווירג'יניה דיווחו על נוכחות צוללן באזור מסווג. הדיווח הספיק כדי לעורר מחול שדים קדחתני, ומסוקים וספינות הוזעקו על מנת לסרוק את האזור בפינצטה. בסופו של דבר לא התגלה אף צוללן במקום[11].

מדוע עוררו שני המקרים הללו חשש גדול כל-כך? התשובה היא שמלחים יודעים היטב עד כמה פגיעות ורגישות המכונות שנושאות אותם במים. צוללן אחד עם חומר נפץ יכול להטביע ספינה שלמה – כפי שאכן אירע ב- 1964, כששני צוללנים וייטנמים הטביעו נושאת מטוסים של הצי האמריקני[12]. גם ארגון הטרור אל-קאעידה ניסה להוציא לפועל תכנית דומה להטבעת ספינות אמריקניות, אך ללא הצלחה[13] [14].

עתה דמיינו את רובוטי העתיד המיועדים ללוחמה ימית. הם אינם חייבים להיות גדולים כצוללות או כספינות. למעשה, גודלם יכול להשתנות בהתאם לדרישות. הם יוכלו להיות גדולים ככריש לבן (באורך ארבעה מטרים בערך), כצוללן אנושי, או אפילו לבוא בצורת דג קטן – אך להצטוות ביחד בלהקות המונות מאות או אלפי יחידות. הם יוכלו לשחות בימים בהוצאה אפסית של אנרגיה, תוך שהם נישאים בזרמי האוקיאנוסים, קוצרים אנרגיה מתנועת המים מסביבם, ומחכים לשעת הכושר. ואז, כאשר תגיע ספינת האויב, הם ייכנסו לפעולה. האנרגיה המוגבלת שברשותם תאפשר להם 'להתאבד': להיצמד לדופן הספינה ולהתפוצץ, לשחרר חומרים כימיים שיפגעו בחיפוי הספינה, או אפילו לקדוח בו חורים. במקרים מסוימים הם יכולים פשוט להתקבץ בהמוניהם כדי לסתום פתחי ניקוז מסוימים ולהפריע לפעולת הספינה.

יש ראיות להיתכנות של תרחיש כזה. בעתות מלחמה, יכולים צוללנים להותיר בעקבותיהם מוקשים תת-ימיים נגד ספינות. מהרגע שאלו מופעלים, הם יכולים להימשך לספינות ולהתפוצץ. אבל מוקשים אלו אינם מסוגלים עדיין להתנייד בכוחות עצמם. רובוטים מתוחכמים יוכלו לעשות זאת – ולמעשה לפטרל בכל רחבי האוקיאנוסים, תוך שהם נפטרים מאויבי המדינה שפיזרה אותם.

רובוטים ארוכי-חיים שכאלו עדיין אינם בנמצא, אבל קרוב לוודאי שהם כבר יהיו מוכנים לפעולה עד המלחמה הבאה. כבר היום אפשר למצוא פיתוחים במעבדות של רובוטים 'רכים' המסוגלים לשחות בדומה לדגים אמיתיים[15] [16]. רובוטים אחרים מסוגלים לקצור אנרגיה מהפרשי הטמפרטורות במי הים[17] [18]. שלבו את השניים ביחד עם יכולות אוטונומיות בסיסיות, ותקבלו את התרחיש שתיארתי.

הדבר המוזר הוא שעד כה ניסה צבא ארצות הברית להשתמש ממילא ברובוטים למטרות הגנה: רובוטים ביולוגיים כמו דולפינים ואריות ים. אלו שימשו לסילוק או פיצוץ מוקשים תת-ימיים, אלא שעלותם הייתה גבוהה מדי עבור הצבא, ולכן החל הצי להחליף אותם ברובוטים קטנים וזולים בהרבה[19]. ברגע שהרובוטים יגיעו לרמה שתיארתי, אפשר להיות בטוחים שישתמשו בהם בדרכים דומות.

כמובן, יהיו פתרונות כנגד רובוטים קוטלי-ספינות שכאלו. ספינות צבאיות יקיפו את עצמן ברובוטים קטנים משלהם שיוכלו להתמודד עם התוקפים ביעילות. אבל הנקודה החשובה היא שמרגע שהרובוטיקה תגיע לשלב מתקדם מספיק, אי אפשר יהיה להמשיך לתכנן את הלוחמה הימית מבלי לקחת גם את הרובוטים התת-ימיים בחשבון.

בימים הקרובים אכתוב גם על הרובוטים הקרקעיים ומה קורה בזירה זו בתחום הצבאי.

עוד בנושא באתר הידען:

[1] https://news.usni.org/2019/02/13/41119

[2] https://www.naval-technology.com/features/featuredeep-secret-secure-submarine-communication-on-a-quantum-level/

[3] https://www.cnbc.com/2020/03/11/navy-next-drone-warship-sea-hunter.html

[4] https://en.wikipedia.org/wiki/Sea_Hunter

[5] https://web.archive.org/web/20151114001735/http://science.dodlive.mil/2015/11/09/actuv-sea-trials-set-for-early-2016/

[6] https://fortune.com/longform/leidos-sea-hunter-ai-navy-ship/

[7] https://www.robotshop.com/community/blog/show/the-future-is-here-how-the-military-uses-robots

[8] https://assets.documentcloud.org/documents/6145763/Navy-Large-Unmanned-Surface-and-Undersea.pdf

[9] https://www.defenseone.com/technology/2020/02/acting-navy-secretary-we-need-more-355-ships-and-s-not-even-counting-robot-vessels/163420/

[10] https://www.scmp.com/news/china/diplomacy-defence/article/2105024/japanese-frogmen-approached-chinese-warship-djibouti

[11] https://www.navytimes.com/news/2017/07/31/diver-sighting-at-naval-station-norfolk-locks-down-piers/

[12] https://en.wikipedia.org/wiki/Attack_on_USNS_Card

[13] https://en.wikipedia.org/wiki/Abd_al-Rahim_al-Nashiri

[14] https://www.voanews.com/africa/us-navy-concerned-about-alleged-al-qaida-threat-us-ships

[15] https://www.liebertpub.com/doi/10.1089/soro.2017.0062

[16] https://www.csail.mit.edu/research/sofi-soft-robotic-fish

[17] https://www.nasa.gov/topics/earth/features/earth20100405.html

[18] https://spectrum.ieee.org/automaton/robotics/drones/renewable-power-underwater-drones

[19] https://www.bbc.com/future/article/20121108-final-dive-for-us-navy-dolphins

Share this:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

5 תגובות

  1. נקודה נוספת שהחלו לתת עליה את הדעת בארצות הברית הינה שאולי נושאת המטוסים סיימה את תפקידה ההיסטורי. קשה לדמיין מה יחליף פלטפורמה ניידת אוניברסלית זו. 4 טילים היפרסונים ממטוס SU57 או
    ממטוס סיני J30 והנושאת מטוסים מושמדת. בסרטים על פרל הרבור או מידווי ברור תפקידה של נושאת המטוסים – לשני הצדדים יפאן וארצות הברית היה אותה. הגרמנים והבריטים לא תפסו את המהפכה שבה במלחמת העולם השנייה. הם האמינו במשחתות עם תותחים. או שמישהו שם עובד בשקט ובצדק על גילוי של טילים היפרסוניים
    אולי עם מערכת לוויינים, או שתם עידן. לכאורה מתעורר הצורך למלחמת הכוכבים שהעלה רייגן בשנות ה 80 ונפסל. שום דבר שמותקן על הקרקע לא יכול להגן אווירית כנגד טיל היפרסוני כי הוא לא מודע להתקפה ולא מנין היא באה.

  2. הבעיה עם רובוט אוטונומי במלחמה הוא שינוי הפקודה מלתקוף ל-לא לתקוף. הרי אם אזור מסויים מוגן ע"י רובוטים, אזי שגם ספינות אמריקאיות לא תוכלנה להכנס אליו. אם הן מתחמקות מהאזור, האוייב יידע היכן משוטטים הרובוטים. במידה וכלי שיט אמריקאי יכנס בטעות לטווח, כיצד יוכלו האמריקאים לנטרל את הרובוטים? האוטונומיות מהווה בעיה רצינית. הרי אם הרובוט יוכל לזהות כלי שיט אמריקאי (בזמן מלחמה, בלבד), אז אותו כלי שיט צריך לשדר אות מסויים כדי שהרובוט יידע לא לתקוף אותו. כלומר, את אותו אות יוכלו גם האירנים/סינים/רוסים לשדר.
    צוללות ואוניות יודעות לזהות כלי שיט ימי או תת ימי ממאות ק"מ. למה שלא יוכלו לזהות רובוט ממונע? או להקה כזו? ואם יזהו, אין סיבה שלא יפתחו צי מקביל של רובוטים שילחמו באלו השטים לעברם.

  3. כתבה מעולה, רק תיקון קל
    צוללן = איש צוות בצוללת
    צולל = איש בחליפת צלילה

  4. תפקיד האדמירל לחשוב על מלחמה, ואיך להתכונן אליה. אך כעתידן, אינך חושב שהאנושות תבין את הבזבוז והנוראיות שבמלחמה. ותקיים את נבואת אחרית הימים : "לא ישא גוי אל גוי חרב, ולא ילמדו עוד מלחמה" וסוחרי הנשק יחפשו לעצמם פרנסה אחרת ?

  5. דר צזנה, נביא שמגשים לעצמו את הנבואות. באמת חכמה גדולה להתנבא מתוך אינטרס אישי. כמו להיות שר האוצר ולהתנבא על הריבית

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן