הרוחות במכונה: שני רובוטים צבאיים חדשים

רחפן צבאי אוטונומי שנשלף ברגעי הצורך מתרמיל של חייל, רובוט כלב שמפטרל מסביב לבסיס לצרכי אבטחה – אלו שני פיתוחים מהזמן האחרון, מה הם יכולים להעיד על הצפוי לנו?

הסיפור היום הוא על שתי רוחות – ghosts באנגלית. שתיהן, אגב, אמיתיות לגמרי. הן וקרובות משפחותיהן עומדות לשנות את הדרך בה אנו רואים את שדה הקרב ואת הדרך בה מלחמות מתנהלות.

הרוח הראשונה היא בעצם רחפן שנראה כמסוק זעיר באורך שני מטרים. שם המוצר: Ghost 4 – רוח-4. היא יכולה להתקפל לגודל שמתאים בתרמיל של חייל קרבי, ומשם היא נשלפת רק ברגעי הצורך.

אבל מהם רגעי הצורך האלו? מה היא כבר יכולה לעשות?

פה הדברים נהיים מעניינים, כי יכולות המערכת מגוונות ביותר. הרחפנים החדשים מסוגלים להישאר באוויר במשך מאה דקות, כשהם נשלטים על-ידי טייס – או נעים בכוחות עצמם באופן אוטונומי לגמרי. הם יכולים גם לשאת מגוון רחב של משאות, כולל מערכות לחסימת תדרי אויב, לייזר אינפרא-אדום שישמש לכיוון נשקים אחרים למטרה, ובתיאוריה – אפילו בנשק משלו. כל היכולות האלו זיכו את הרוח-4 בכינוי “האולר השווייצרי של הצבא שיכול לעשות הכל“.

יש עוד דבר מעניין ברוח-4, אבל נשמור אותו לסוף. אני רוצה להתייחס קודם לרוח השנייה. מדובר בכלבים רובוטיים שפותחו ויוצרו על-ידי חברת Ghost Robotics – רובוטיקה של רוחות, בתרגום מילולי גרוע במיוחד. הכלבים האלו נבחנו לאחרונה בבסיס של חיל האוויר האמריקני. הם פטרלו מסביב לבסיס וסקרו את הסביבה באור יום ובחשכת הליל. הם לא נושאים נשקים – לפחות לא כרגע – אבל החברה מדגישה שהיא יכולה להתאים אותם לכל מטרה, ולשנות את החיישנים שהם נושאים ואפילו את גודל הרובוט כדי להתאים לצרכי המשימה[2].

למה צריך את הרובוטים האלו דווקא? עוזר המזכיר של חיל האוויר הסביר ששדות הקרב העתידיים יאופיינו ב- “רוויית מידע”. המטרה תהיה להשיג כמויות מידע גדולות עד כמה שאפשר, על מנת לקבל את ההחלטות הנכונות ביותר בכל מצב. ואם המשמעות היא שנדרשים רובוטים שיוכלו לפטרל מסביב לבסיסים באופן בלתי-פוסק, מה טוב.

נשאלת השאלה נגד איזה אויב נערכת ארצות הברית להפעיל את שתי הרוחות האלו – ואת כל הרובוטים האחרים שהיא מפתחת ועומדת להביא לשדה הקרב. את התשובה אנחנו יכולים למצוא מהרחפן שבתחילת הרשומה – רוח-4. יצרנית הרחפן הודיעה בריש גלי שכל הרכיבים המשמשים לייצור הרחפן מגיעים מארצות הברית או מבעלות בריתה. מאיזו מדינה הם לא מגיעים? מסין. וזה לא מפתיע, מכיוון שבשבוע האחרון אסרה סין על ייצוא מספר רכיבים הנמצאים ברחפנים רבים.

אנו רואים שוב איך הקווים החדשים נמתחים בין ארצות הברית ובעלות בריתה, לבין המזרח הרחוק ובראשו סין. שתי מעצמות-העל האלו – לצד רוסיה, כמובן – משקיעות מיליארדי דולרים בבינה מלאכותית וברובוטיקה, וכולן נערכות למלחמה מסוג חדש. זו תהיה מלחמה בה רובוטים יתפסו את מקומם של חלק מהחיילים בשדה, ויקבלו היתר מפורש לקטול חיילי אויב גם ללא אישור אנושי פרטני עבור כל חייל וחייל. זו תהיה מלחמה בה מהירות התגובה ויכולת עיבוד הנתונים של הרובוט תקבע האם יצליח לנתח את המצב ולהגיב מהר מספיק – או שייפול חלל לרובוט מהיר ואגרסיבי יותר. זוהי מלחמת חימוש והתפתחות של רובוטים בשדה הקרב, וכל המעצמות נמצאות עכשיו בעיצומה.

מייסד החברה שפיתחה את רוח-4 סיכם את עמדתו במילים הבאות: “אני לא חושב שאנו יכולים לנצח במירוץ חימוש של בינה מלאכותית, רק בכך שנחשוב שהוא לא עומד לקרות.”

ובכן, הנה הוא קורה. הרוחות שבמכונה מתחילות להגיע לשדה הקרב.

בימים הקרובים אמשיך לסקור עוד כמה התפתחויות בתחום הרובוטיקה הצבאית בים, ביבשה ובאוויר, ולבסוף נדבר גם על המשמעויות שיכולות להיות לכל הרובוטים האלו על טבע המלחמה עצמה. יהיה מעניין.

עוד בנושא באתר הידען:

• חוקי הרובוטיקה של אסימוב יהפכו לתוכנה שתוטמע ברובוטים צבאיים
• חיזוי העתיד – סופר מד”ב שצופה מה יקרה בעולם שרובוטים עושים בו את הכל
• בין מזל”טים ערפדיים ורובוטים המזהים רגשות