בין היתר הוכרז על מונחים חדשים ובהם ניסוי דו־עָלום טיפול דמה, דימותן רפואי (במקום רנטגנאי) טִפּוּל דֶּמֶה (פלצבו), מֶחְקַר חָלוּץ (במקום פיילוט) ועוד
מליאת האקדמיה ללשון העברית – שהתקיימה במתכונת מקוונת כמקובל בתקופה זו – אישרה רשימת מונחים שהכינה הוועדה למונחי בריאות הציבור ובהם המונחים טִפּוּל דֶּמֶה (פלצבו), מֶחְקַר חָלוּץ (במקום פיילוט), סַמָּן (מרקר) וניסוי דו־עָלום (double-blind trial). עוד אושרה בקשתו של הרנטגנאי הראשי במשרד הבריאות, מישל סומך, לקבוע שם חדש לבעלי המקצוע העוסקים בדימות רפואי: דִּמּוּתָן רְפוּאִי. לדברי הפונה התחום המקצועי התרחב לדרכי דימות מגוונות ולא רק 'צילומי רנטגן'.
ברשימת המונחים שאושרה קובצו כמאתיים מונחים בחקר הבריאות באוכלוסייה – או בשם המוכר יותר אפידמיולוגיה. מקצתם נעשו נחלת הציבור הרחב בשנה האחרונה בשל מגפת הקורונה: מַגֵּפָה עוֹלָמִית (פנדמיה), הִתְפָּרְצוּת (של מגפה), שִׁעוּר תַּחְלוּאָה ושִׁעוּר תְּמוּתָה. עוד ברשימה הבחנה בין אִתּוּר מַגָּעִים ובין חֲקִירָה אֶפִּידֶמְיוֹלוֹגִית (בדיקת הגורם או המקור לאירוע בריאותי חריף באוכלוסייה). רבים ממונחי האפידמיולוגיה הם מונחים מקצועיים המשמשים את החוקרים: מונחים בשיטות מחקר, גורמים, הטיות (הטיה = bias), סיכונים וסיכויים, משתתפים במחקר ומונחים בסטטיסטיקה.
המונחים נועדו לשמש במחקר ובהוראה בתחום בריאות הציבור וליצור שפה משותפת ואחידה של כל העוסקים בתחום. חברי הוועדה אמרו: "לנו, אנשי המקצוע העושים שימוש בשפה בעבודתנו ובהוראת האפידמיולוגיה, הצורך במונחים עבריים אחידים קיים זה שנים. כיום, נוכח התפרצות המגפה העולמית ושיעורי התחלואה והתמותה הגבוהים, אנו בטוחים כי גם הציבור כולו יפיק תועלת מחלק מהמונחים".
מבחר מונחים מן הרשימה והסבריהם:
- בִּעוּר (eradication) – של מחלה מן העולם כולו.
- מְגַמָּה עִתִּית – שינוי הנצפה לאורך זמן.
- מְגַמַּת תַּחְלוּאָה – מגמה עיתית בשיעורי התחלואה או במאפייניה.
- טִפּוּל דֶּמֶה (פלצבו) – בצורת תרופה או התערבות אחרת. טיפול כזה ניתן במחקר לצורך השוואה מבוקרת בין מקבלי הטיפול הממשי למי שאינו מקבל טיפול.
- נִסּוּי דּוּ-עָלוּם (double-blind trial) – ניסוי שבו לא הנבדקים ולא החוקרים יודעים לאיזו קבוצת התערבות הוקצה הנבדק (במקום המונח הרווח: נִסּוּי בְּסַמְיוּת כְּפוּלָה). יש גם נִסּוּי חַד-עָלוּם (רק הנבדקים אינם יודעים לאיזו קבוצת התערבות הוקצו) ונִסּוּי תְּלַת-עָלוּם (גם מנתחי התוצאות אינם יודעים לאיזו קבוצת התערבות הוקצה הנבדק).
- מֶחְקָר אֲחוֹרָנִי (מחקר רֶטְרוֹסְפֶּקְטִיבִי) – מחקר שמתחיל בתוצאה בריאותית מסוימת אצל משתתפים ובודק אחורנית חשיפה קודמת לגורם סיכון או הגנה אפשרי.
- מֶחְקָר קְדִימָנִי (מחקר פְּרוֹסְפֶּקְטִיבִי) – מחקר שמתחיל מחשיפה לגורם סיכון או הגנה אפשרי ועוקב אחר המשתתפים עד להיארעות התוצאה.
- מֶחְקַר חָלוּץ (מחקר פיילוט) – מחקר מקדים המבוצע בהיקף מצומצם לשם בדיקת ישימוּת השיטות.
- (meta-analysis) – ניתוח סטטיסטי משוקלל של תוצאותיהם הסופיות של כמה מחקרים.
- גּוֹרֵם מְעַרְפֵּל, מְעַרְפֵּל (confounder, במקום המונח הרווח עַרְפְּלָן).
- מַחְוַן בְּרִיאוּת (health indicator) – מדד המשקף מכלול של מדדים אחרים והמצביע על תוצאות או על מגמות, כגון שיעור תמותת תינוקות.
- הִדּוּד, שִׁנּוּי קֶשֶׁר – יחס גומלין בין משתנים בלתי-תלויים המעצים או המחליש את הקשר עם התוצאה (באנגלית: interaction; modification, effect modification)
- רֶוַח סֶמֶךְ (confidence interval; במקום המונח הרווח: רֶוַח בַּר סֶמֶךְ).
- אֶשְׁכּוֹל (בדגימה); צְבִיר (בתחלואה) במקום המונח באנגלית cluster.
- תִּקְנוּן; תִּקְנוּן בְּקִבּוּעַ – adjustment.
- תִּקְנוּן בְּשִׁקְלוּל – standardization.
את הקמת הוועדה למונחי בריאות הציבור באקדמיה יזמה ד"ר מילכה דונחין מבית הספר לבריאות הציבור של האוניברסיטה העברית והדסה, והיא גם עומדת בראשה. בוועדה חברות פרופ' רחלי דנקנר (מכון גרטנר ואוניברסיטת תל אביב), פרופ' ורדה סוסקולני (בית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בר־אילן), ופרופ' ליטל קינן-בוקר (המרכז הלאומי לבקרת מחלות של משרד הבריאות ובית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה). כן חברים בוועדה פרופ' אלכס לבנטל (משרד הבריאות) והסטטיסטיקאי פרופ' משה פולק (האוניברסיטה העברית והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה). נשות הלשון בוועדה הן חברת האקדמיה פרופ' יהודית הנשקה ועובדת האקדמיה ד"ר טובה שטראוס שרברין שגם ריכזה את עבודת הוועדה לאורך השנים.
עוד בנושא באתר הידען:
14 Responses
יש אמנם ביטויים שראוי לתת להם מונח עברי
אלא שאין בכך טעם כל עוד בתקשורת (וברחוב)
מלהגים ״אינפורמציות״ ״סיטואציות״ ״אלטרנטיבות״
במקום מידע, מצבים , חלופות וכך הלאה והלאה
מילים עבריות שמשום מה ״גאוני״ הדור
לא מצליחים להפנים…
לניסים
מקווה שעם ביבי זה יהיה אחרת….
יהודה
שלומי מצויין – נהנה מהשלג 🙂 ומאוכזב, מאד, מהזיכוי של טראמפ….
שלום ניסים מה שלומך?.
מזל שהסגר לא כולל את אתר הידען….
יהודה
גם אני מסכים איתך. לא רק שזה מיותר – זה אף מזיק.
לפורת
תגובה עדינה לפורת: כניראה שפעמים אחרות אתה לא מסכים איתי.
תגובה פחות עדינה לאותו פורת: לשם שינוי אשמח להתעמת ולדעת על מה אנו חלוקים!.
ס"ה הרי זה למען המדע!
חייבים לזכור שמדע הוא לא דמוקרטי. ההתקדמות המדעית פעלה רק עם אלה שהעזו ויצאו נגד הקונצנזוס הכללי. והכוונה היא לא רק נגד הקונצנזוס הכנסייתי , הכוונה היא אפילו גם להעז ולצאת נגד המקובל באקדמיה (אם צריך).
יום טוב
יהודה סבדרמיש
קולונוסקופיה = צינורן אחורי או שרברב חריצי
גורלן של מילים אלה יהיה כמו של השח- רחק. והמשפט אני חפץ בקרטון נעלם מעולמנו.
תגובה עדינה ליהודה: הפעם אני מסכים איתך.
תגובה פחות עדינה לאותו יהודה: לשם שינוי הפעם אני מסכים איתך.
עבודה מיותרת לחלוטין!!
אנו נימצאים בעולם מאוחד ע"י אינטרנט וכדומה, ואם בכל העולם אומרים למשל אינטרנט אז זה מיותר לחלוטין להיות היחידים שיקראו לזה מירשתת, דוגמאות נוספות? מיותר לקרוא לנפטון רהב או לקטרקט יירוד.
האקדמיה צריכה להחליט לא לסבך את חיינו ומושגים עולמיים להשאיר אותם וכבודם במקומם מונח. השפה העברית ידעה בעבר לקבל לתוכה מילים ארמיות יווניות וערביות בלי בושה! ומתוך כבוד והערכה למגלים שנתנו שם לתגליותיהם
נא להגיב בעדינות!
סבדרמיש יהודה
"מחקר חלוץ" לא קיים כבר יותר מעשרים שנה?
,תודה רבה על העבודה המצויינת
אנחנו עובדים ביחידת ה sproms- patient report outcome measure
תוצאים מדווחי מטופל
נעים לדעת שהאקדמיה מחדשת ביטויים וכינויים. אלא שאין די בכתיבתם אלא גם בשמיעתם והגייתם. כך, לדוגמה, הביטוי דימותן רפואי נשמע ונראה מוזר, במיוחד כאשר אינו מנוקד. השילוב של מחקר אחורני מטעה ומצחיק ויהיה נושא לבדיחות. מחון בריאות – יבוטא כמכון בריאות או כמכוון בריאות. המונח צביר יהפוך כעבור זמן קצר ל-סביר.
אני מציע שהאקדמיה תשקול מחדש ביטויים אלה. הם לא נועדו רק לאנשי אקדמיה שימשיכו, בלאו הכי, להשתמש במונחים הלועזים.
וכמובן, למחלה שמאמללת את חיינו ניתן לקרוא "כתרת" במשקל מחלות בשפה העברית (כמו צהבת, שחפת), ובתרגום המונח הלועזי קורונה לעברית.