פחות חומרים שפוגעים באוזון משתחררים לאטמוספירה * ריכוז ידיעות בנושא החור באוזון מראשית שנות האלפיים
צפריר רינת
ההסכמים הבינלאומיים לטיפול בחור בשכבת האוזון, המגנה על כדור הארץ מקרינת שמש מסוכנת, מתחילים להניב תוצאות. על פי הערכה, שפירסם האו”ם לפני כמה ימים, חלה בשלוש השנים האחרונות ירידה בכמות החומרים שמשתחררים לאטמוספירה ופוגעים באוזון. עם זאת,
מצב שכבת האוזון מוסיף להיות קשה, אך הוא צפוי להשתפר באופן הדרגתי לאחר 2010.
הערכת האו”ם היא המוסמכת ביותר שניתן לקבל כיום על מצבו של החור בשכבת האוזון. היא מבוססת על מסקנות של צוות גדול של מדענים מטעם האו”ם
בראשות החוקר הצרפתי, פרופ' ג'רארד מג'י. הצוות מרכז מידע שוטף לא רק
על מצב האוזון בכמה שכבות של האטמוספירה אלא גם על אופן מילוי
ההסכמים הנוגעים להגנה עליו.
האוזון, הנמצא בשכבת הסטרטוספירה של האטמוספירה, מגן על כדור הארץ
מפני קרינה אולטרה סגולה שעשויה להיות קטלנית. עצם קיומו איפשר את
התפתחות החיים על פני כדור הארץ. העדויות להידלדלותו החלו להגיע
בשנות ה-70 ואוששו סופית בשנות ה-.80
המדענים קבעו אז שחומרים כימיים תעשיתיים (בעיקר חומרים על בסיס כלור
וברום) שנפלטים לאטמוספירה, עוברים בשכבה נמוכה יותר הנקראת
טרופוספירה ולאחר הגיעם לגובה רב הורסים את מולקולות האוזון
בסטרטוספירה, ויוצרים מעין חור גדול באוזון – בעיקר מעל לקוטב
הדרומי. את עיקר הנזק גורמת קבוצת חומרים המכונה כלורופלורוקרבונים
(CFC). אין מדובר בדילול תמידי אלא עונתי (בין ספטמבר ודצמבר),
שמושפע מתנאי האקלים ומעוצמת קרינת השמש הקובעים את קצב הפגיעה
באוזון.
לאחר שהתבררה חומרת המצב גיבש האו”ם ב-1987 הסכם בינלאומי לפתרון
הבעיה שנקרא “פרוטוקול מונטריאול”. עם השנים נוספו להסכם תיקונים
שונים שקבעו לוחות זמנים להפסקת ייצור חומרים מזיקים או להחלפת חלקם
באחרים – שפגיעתם באוזון נמוכה יותר. כיום ישנם 96 חומרים שיש עליהם
הגבלות שימוש וייצור במסגרת ההסכמים השונים. עם זאת, השפעת ההסכמים
תורגש רק בעוד כמה שנים מאחר שכמויות גדולות של חומרים מדלדלי אוזון,
ששוחררו בעבר, עדיין נמצאות באוויר ויעברו שנים עד שיגיעו לשכבת
האוזון.
על פי הדו”ח החדש בעשור האחרון נמשך תהליך של הידלדלות עונתית חריפה
של האוזון מעל הקוטב הדרומי (בעיקר באזור אנטרקטיקה), שהגיעה לשיעור
של %70%-40 מעובי שכבת האוזון לפני תחילת היווצרות החור. בשיאו הגיע
החור לגודל של כ-30 מיליון קילומטרים רבועים – פי שלוש משטחה של
ארה”ב. באזור הארקטי קצב הידלדלות האוזון נמוך יותר ומגיע לשיעורים
של כ-%30 פחות מעוביו קודם להווצרות החור. המדענים מסכימים ביניהם כי
מעל אזור זה לא צפוי להתפתח בעתיד חור בהיקף הקיים מעל אנטרקטיקה.
זאת, בגלל השוני בתנאים האקלימיים.
מדעני האו”ם התמקדו במיוחד בריכוזי החומרים מדלדלי האוזון הנמצאים
בשכבות השונות של האטמוספירה. התברר שרמת הכלור והברום המשיכה לגדול
בשכבה שבה נמצא גם האוזון, ולהערכת המדענים מתקרבת לרמת הגבוהה ביותר
שנמדדה עד היום. הסיבה לכך היא המשך תנועת חומרים שנפלטו בעיקר בשנים
שלפני יישום ההסכמים הבינלאומיים.
השינויים המעידים על יעילות ההסכמים הבינלאומיים ניכרים בעיקר בשכבות
הנמוכות יותר של האטמוספירה. בשכבות אלה חלה ירידה של כ-%5 בריכוזי
הכלור לעומת ריכוזו ב-.1994-1992 בנוסף, חלה ירידה של כשליש בקצב
הגידול השנתי של ריכוזי הברום.
במקביל ניכרת בשכבות אלה עלייה מתמדת בריכוזי קבוצת חומרים הנקראת
. HCFC אלה הם חומרים המוגדרים כתחליף לחומרים מדלדלי האוזון שהשימוש
בהם נאסר או מוגבל לפרקי זמן על פי פרוטוקול מונטריאול.
השפעת החור באוזון על עוצמת הקרינה האולטרה סגולה התבטאה בעלייה של
%14%-6 בעוצמת הקרינה בכמה אתרים באטמוספירה בהם נערכה בדיקה מדגמית.
ואולם, קשה להעריך עד כמה עלתה עוצמת הקרינה על פני כדור הארץ מאחר
ויש משתנים רבים היכולים להשפיע על הקרינה דוגמת עננים החוסמים אותמ
או כיסוי פני הקרקע שעשוי במקרים מסוימים להחזיר חלק מהקרינה.
“פרוטוקול מונטריאול פועל היטב. אם מדינות העולם יוסיפו לפעול לפיו
תתאושש שכבת האוזון באופן מלא עד אמצע המאה, כשהתהליך יתחיל בערך
בסוף העשור”, אמר פרופ' מג'י. “עד אז, שכבה זו תישאר במצב רגיש”.
בעקבות פרסום ממצאי המדענים דיווח האו”ם גם על התקדמות במגעים עם
מדינות מתפתחות, דוגמת אינדונזיה וסין, לקראת הפחתת שימושן וייצורן
של חומרים מדלדלי אוזון ומציאת תחליפים לחומרים אלה. למדינות אלה
מותר על פי ההסכמים להשתמש בחומרים מדלדלי אוזון זמן ממושך יותר
מהמותר למדינות מפותחות בגלל מגבלותיהן הכלכליות. בשבוע שעבר, למשל,
הודיע האו”ם, כי הוא הגיע להסכמים על הפחתת ייצור חומרים מדלדלי
אוזון עם חברות בהודו. ארבעת היצרניות הגדולות ביותר במדינה זו
אמורות להפסיק את ייצור חומרים אלה עד .2010
צפריר רינת
סחר לא חוקי בחומרים מדללי אוזון
הארגון הסביבתי הבינלאומי, “סוכנות החקירות הסביבתית”, מנהל חקירות גם בתחום הגנת האוזון. באחרונה חשף הארגון סחר בלתי חוקי של חומרים מדללי אוזון בהיקף נרחב באזור דרום-מזרח אסיה.
הארגון דיווח שמדינות כמו הודו ונפאל מצליחות להפחית את ייצור החומרים הפוגעים באוזון בשטחן, כפי שהתחייבו. ואולם, ממדינת אחרות מגיעות אליהן כמויות גדולות של חומרים מזיקים המוברחים באופן בלתי חוקי. חוקרי הסוכנות גילו שבמעברי הגבול מנצלים כל כלי רכב – ממכונית ועד ריקשות – כדי להבריח את החומרים המשמשים למוצרים חיוניים כמו מקררים. הסוכנות הציעה להקים כוח משימה בינלאומי ללחימה בסחר הבלתי חוקי כדי לאפשר לשכבת האוזון להתאושש.
נאס”א: “ירידה דרמטית בשכבת האוזון
11/11/2000
החור בשכבת האוזון מעל אזור אנטרטיקה התפשט לגודל השווה לשלוש פעמים שטחה של ארצות הברית. כך הודיעה שלשום (שישי) סוכנות החלל האמריקאית, נאס”א. מאז הבדיקה האחרונה, בספטמבר ,'98 הקרע גדל בכמיליון קילומטרים רבועים, וכעת הוא בגודל של 28.3 מיליון ק”מ רבועים.
ארגון המטאורולגיה העולמי (WMO) בג'נווה הוציא גם הוא דו”ח שלשום, המאשר ירידה דרמטית בשכבת האוזון. “התצפיות האחרונות מגבירות את הדאגה לגבי שבריריות שכבת האוזון”, אמר ד”ר מייקל קורילו, מנהל מחקר על שכבת האטמוספירה העליונה בנאס”א. “למרות שייצור גזים המזיקים לשכבת האוזון קוצץ בעקבות הסכמים בינלאומיים, ריכוז הגזים בסטרטוספירה מגיע רק עכשיו לשיאו”, הוסיף.
מרבית שכבת האוזון נמצאת בין 9.5 ק”מ ל-29 ק”מ מעל שטח כדור הארץ. השכבה מגנה על דור הארץ מקרינה אולטרה סגולה שמגיעה מהשמש.
חור בגודל של ארה”ב מעל אנטראקטיקה
בנאס”א טוענים כי החור שנצפה מעל אנטרקטיקה נגרם עקב שימוש בכימיקלים הפוגעים באוזון ורוח צפונית חזקה שפקדה את היבשת
יום רביעי, 4 באוקטובר 2000, 15:36
מדענים בנאס”א טוענים כי הם איתרו את חור הגדול ביותר באוזון שנצפה אי פעם. החור גדול פי שלוש משיטחה של ארצות הברית. בדו”ח שפורסם בנושא טוענים אנשי נאס”א כי קוטרו של החור שנגלה על ידי הלווין של נאס”א, הוא 11.5 מיליון מייל. החור לטענתם, גרם לדילול משמעותי בשכבת האוזון מעל יבשת אנטרקטיקה כבר בחודש שעבר.
המדענים טוענים כי הנזק העצום נגרם בגלל שילוב של מספר חומרים כימיקלים שבשימוש האדם, המזיקים לאוזון בתוספת שכבת רוח עליונה הקרויה “מערבולת הקוטב” שפקדה את יבשת אנטרטיקה השנה, והייתה חזקה מהרגיל, עד שהצליחה להשפיע על גודלו של האוזון. בנאס”א מציינים כי על אף שנעשים מאמצים לשפר את שכבת האטמוספירה, הנזק הנוכחי נגרם בגלל כימיקלים אחרים שהיו בשימוש בעבר הרחוק יותר, בשל היכולת שלהם להישאר באטמוספירה יותר מעשור.
בשנת 1987 נחתמה אמנת מונטריאול, שמטרתה הייתה לבטל בהדרגה את ייצור הכימיקלים שפוגעים בשכבת האוזון. פגיעה באוזון מאפשרת לקרני השמש המזיקות לחדור לתוך כדור הארץ, וגורמת בין היתר לריבוי מקרי סרטן העור.
תושבים בצ'ילה הונחו להישאר בבית בגלל האוזון
12-10-2000
רשויות הבריאות מסרו שרמות הקרינה יגרמו לעור חשוף לכוויות בתוך שבע דקות בלבד
סוכנויות הידיעות
שלטונות צ'ילה הזהירו את תושבי דרום המדינה מחשיפה לשמש, עקב
דיווח על רמות מסוכנות של קרינה אולטרה-סגולה, הנובעות
מהתרחבות החור באוזון באזור – המגיע לעומק הרב ביותר שנמדד זה
15 שנה.
רשויות הבריאות מסרו לרשת הטלוויזיה בי-בי-סי, שרמות הקרינה
יגרמו לעור חשוף לכוויות בתוך שבע דקות בלבד. 120 אלף תושבי
העיר פונטה ארנאס הונחו ש”לא לצאת מהבית בין השעות 11 בבוקר
ל-3 אחר הצהריים”, אמרה לידיה אמראלס, שרת הבריאות של צ'ילה.
“מי שמוכרח לצאת מביתו חייב למרוח קרם בעל מקדם הגנה גבוה,
להרכיב משקפי שמש נגד קרינה, לחבוש כובעים רחבי שוליים וללבוש
בגדים ארוכי שרוולים”, אמרה אמרלאס.
שירות “הארץ”
{הופיע בעיתון הארץ, 12/10/2000{
מדוע החור באוזון נפער דווקא מעל הקטבים
ככל שמתחמם, ככה מתקרר
מאת אנדרו רבקין
החור באוזון מעל אנטארקטיקה. גוני סגול: כמות אוזון קטנה ביותר
(חור); צהוב-כתום: כמות אוזון גדולה מהנורמלי; גוני ירוק: כמות
נורמלית; גוני כחול: כמות קטנה מהנורמלי
בכל אביב נפער חור בשכבת האוזון מעל הקוטב הדרומי. אולם באביב
האחרון, טוענים מדענים, החור נוצר מוקדם יותר והיה הגדול ביותר
מאז החל השימוש בלוויינים למעקב אחר האטמוספירה. ממצא זה עורר
שוב את חשדם של המדענים, כי התחממות כדור הארץ תורמת בעקיפין
לתגובות הכימיות שהורסות את האוזון. עם זאת רבים מהם עדיין
טוענים, כי ייתכן שקצב גדילת החור מושפע משינויים טבעיים, אם
כי לא שגרתיים, במזג האוויר ובתנאים אחרים.
בתחילת ספטמבר, כמה שבועות לפני שהוא מגיע בדרך כלל לשטחו
המקסימלי, התרחב החור לשיא של כ-44 מיליון קמ”ר, שטח גדול יותר
מזה של צפון אמריקה – כך עולה מנתוני מינהל האטמוספירה
והאוקיינוסים הלאומי בארה”ב. לשם השוואה, ב-1981 היה שטח החור
רק 2.33 מיליון קמ”ר.
מאז הגיע אל שיא גודלו התפשט החור, שצורתו מעוצבת בידי הרוחות
הנושבות סביב כדור הארץ ומשתנה מדי יום ביומו, לקצה הדרומי של
דרום אמריקה, כפי שקרה כמה פעמים בעשור האחרון.
בהתייחס לנתוני השנה ו-'96 ו-,'98 חלק ממדעני האטמוספירה
מביעים תמיהה על התמשכות התופעה, שבאופן כללי נגרמת כתוצאה
מריאקציה בין האוזון וקבוצה של חומרים כימיים סינתטיים,
שהשימוש בהם נאסר וריכוזם באוויר מצטמצם.
מעקב צמוד מתקיים אחר החור באוזון. שכבת האוזון השקופה
שבאטמוספירה – מולקולות המורכבות משלושה אטומי חמצן – היא זו
שקולטת את הקרניים האולטרה סגולות. קרניים, שאם הן מגיעות
לכדור הארץ, עלולות לגרום להתפתחות מחלת סרטן העור ולקטרקט
ולאיים על החקלאות והמערכות האקולוגיות.
החור השנתי בשכבת האוזון היא מורשת בת עשרות שנים של פליטות של
קבוצת חומרים כימיים סינתטיים, בעיקר ,CFC ההורסות את האוזון
בנוכחות אור השמש. חומרים כימיים אלו היו נפוצים בעבר
בתרסיסים, במקררים ובחומרים לכיבוי שריפות. השימוש בהם פסק
במסגרת צעדים וולונטריים של המגזר התעשייתי ובעקבות פרוטוקול
מונטריאול מ-.1987
בתחילת שנות ה-,80 כשהמדענים דיווחו לראשונה על ההרס ש-CFC
עשוי לגרום לאוזון, היו מי שסברו כי השפעתו תהיה ניכרת בעיקר
בשכבות הגבוהות של האטמוספירה מעל האזור הטרופי, זאת בשל קרינת
השמש החזקה.
אבל בשנת 1985 גילו מדענים בריטים את החור העצום הנפער בשכבת
האוזון בכל אביב וקיץ מעל אנטארקטיקה. “זו היתה הפתעת המאה”,
אמר ד”ר מייקל פרופיט, המדען הראשי של הארגון המטאורולוגי
העולמי בז'נווה. ממחקרים שנעשו אחר כך עלה, כי הרס שכבת האוזון
ניכר בעיקר מעל אנטארקטיקה, וברמה נמוכה יותר מעל הקוטב
הצפוני. הסיבה לכך הן הטמפרטורות הנמוכות באורח קיצוני,
הגורמות להיווצרותם של ענני חלקיקים קפואים בסטרטוספירה, בדרך
כלל בגובה של בין 14.5 ל-19 ק”מ מעל פני הקרקע, המגבירים את
עוצמת הריאקציה הכימית.
פרופיט ומדענים אחרים טוענים, כי בעוד שדו-תחמוצת הפחמן וגזים
תעשייתיים אחרים כולאי חום גורמים להתחממות שכבות האטמוספירה
הנמוכות, הם פועלים בדרך הפוכה בסטרטוספירה – הם גורמים לה
לפלוט חום רב יותר אל החלל החיצון וכך היא מתקררת יותר מהרגיל.
סיבה נוספת להתקררות האטמוספירית היא פשוט הצטמצמות כמות
האוזון. בלא אוזון, שכבת אטמוספירה זו אינה קולטת את האנרגיה
המגיעה מהשמש, דבר שגורם עוד יותר להתקררות האוויר הדליל.
לדברי פרופיט, ככל שמתקרר האוויר בשכבות הגבוהות כך נוצרים
יותר ענני קרח. יותר ענני קרח משמעותם שה-CFC וחומרים כימיים
אחרים הגורמים להרס האוזון פועלים ביעילות רבה יותר. לדבריו,
מדידות של הטמפרטורה בסטרטוספירה, שנעשו בחודשי אוקטובר בחמש
השנים האחרונות, הצביעו על קיומו של שטח גדול במיוחד, שהוא קר
מספיק כדי לגרום להיווצרותם של ענני קרח הורסי אוזון. למרות
זאת, לדברי פרופיט, מוקדם מכדי לקבוע נחרצות כי מגמת ההתחממות
הגלובלית הכללית היא האחראית להתקררות בשכבות הגבוהות, ועקב כך
גם לגדילת החור באוזון.
מדעני אטמוספירה אחרים מסכימים, כי בעשרות השנים הבאות עתיד
החור באוזון להשתנות מאוד, וייתכן שאף יגדל לפני שהאיסור
הגלובלי על השימוש ב-CFC ובחומרים כימיים הורסי אוזון אחרים
ייתן את אותותיו, יביא לצמצום הריכוזים ולכך ששכבת האוזון
תתמלא מעצמה מעל הקטבים.
לדברי ד”ר מייקל קורילו, מנהל חקר שכבת האטמוספירה העליונה
בנאס”א, שינויים בלתי צפויים במזג האוויר מעל הקטבים ישפיעו
בתקופה זו יותר מכל דבר אחר על מצב שכבת האוזון.
(פורסם במקור ב-10.10)
ניו יורק טיימס
התחלת הסוף, בסוף העולם
בעיר הנמל הצ'יליאנית פונטה ארנס יכול העולם לראות מה שצפוי לו
אם לא יעשו הממשלות דבר נגד הידללות שכבת האוזון. כאן היא
מגיעה לשיא ומסכנת את חיי התושבים
מאת דון מקין, סלון מגזין,
פונטה ארנס, צ'ילה
התחלת הסוף, בסוף העולם
בעיר הנמל הצ'יליאנית פונטה ארנס יכול העולם לראות מה שצפוי לו
אם לא יעשו הממשלות דבר נגד הידללות שכבת האוזון. כאן היא
מגיעה לשיא ומסכנת את חיי התושבים
מאת דון מקין
סלון מגזין
פונטה ארנס, צ'ילה
מאות ילדים בני ארבע עטופים מעילי חורף תפוחים החזיקו ידיים
וצעדו בלהיטות לאולם בבית הספר העממי. אף שהטמפרטורה הגיעה
בקושי ל-7 מעלות, באו ילדי הגן למקום כדי ללמוד על סכנות השמש.
פול הפינגווין, צעצוע המשמש מעין קמיע ומיתמר לגובה של 2.1
מטרים, הופיע על הבימה מלווה בשני ידידים בבגדי חוף. הם הזהירו
אותו כי השמש תהפוך את עורו לאדום, אבל אם ימרח את עצמו במקדם
ההגנה יוצרין הוא יוכל לשחק בחוץ. לאחר המופע שוב ניצבו ילדי
הגן בשורה כדי לקבל חינם דוגמיות של בקבוקי יוצרין באדיבות
חברת הקוסמטיקה המייצרת אותם. הם נראו כמו ילדים מצחקקים בכל
מקום בעולם. אבל הם אינם כאלה.
התפאורה החגיגית היתה ניגוד בולט לסיבה הכאובה שהביאה לכינוסם.
כמו תרגילי “התכופפו ותפסו מחסה” בכיתות בארצות הברית בתקופת
המשבר בקובה (כהכנה למתקפה גרעינית), השיעור שהתקיים באותו
היום לימד דור של ילדים בקצה הדרומי של צ'ילה איך לשרוד תחת
חור האוזון ההולך ומתרחב שיצר העולם.
ברוכים הבאים לפונטה ארנס, בעידן האוזון ההולך ונעלם. עיר
הנמל, המונה 120 אלף בני אדם והשוכנת בקו הרוחב הדרומי ,53
רובצת ישירות מתחת לחור הנפער בשכבת האוזון של כדור הארץ. מה
שקורה כאן דומה לניסוי לא מבוקר שיצא משליטה וחשף בני אדם
בסביבתם הטבעית למינון קטלני לטווח הארוך של קרניים
אולטרה-סגולות.
ייתכן שיחלפו שנים לפני שייוודע מלוא המחיר: בעיות ראייה וסרטן
העור. עד כה צפה שאר העולם מרחוק, שאנן באמונתו כי במידה רבה
התמודד עם הבעיה. אבל מדענים חוששים כי בעתיד גם אזורים
הרחוקים יותר משני הקטבים עלולים להיפגע מהידללות שכבת האוזון.
אפשר למצוא סתירות רבות בעיר הקטנה. בימים רבים בספטמבר
ואוקטובר – ימי האביב במחצית הדרומית של העולם, כאשר שכבת
האוזון היא הדלילה ביותר – מזהירים פקידים בעיר את התושבים
להישאר בבית בין 11 בבוקר ל-3 אחר הצהריים לבל יסתכנו בכוויות
חמורות. אבל רובם אינם מקשיבים. שרת הבריאות האזורית הופיעה
באירועים רשמיים והתפארה בשיזוף עמוק ממסע סקי שעשתה זמן קצר
קודם לכן. אנשים מתלוננים על האסון האקולוגי שהטיל עליהם
העולם, ואז הם קובלים שמבקרים רבים מסבים תשומת לב רבה מדי
לבעיה. רופאים מבקשים ממטופלים לחבוש כובעים מגינים מוצקים כדי
לעמוד ברוח החזקה כאן, אבל יודעים שהכובעים האלה חייבים
להיראות מושכים כדי שהצ'יליאנים בעלי המודעות לאופנה יחבשו
אותם.
אף שמדענים חשבו בעבר כי הם יודעים איך לטפל בבעיה, החור
באוזון הגיע לממדיו הגדולים ביותר עד כה בספטמבר השנה – 28
קילומטרים רבועים, שטח הגדול פי שלושה מגודלה של ארצות הברית.
בפונטה ארנס חשופים התושבים לשיעורי קרינה אולטרה-סגולה
הגדולים ב-%40 מהרגיל.
פקידים צ'יליאנים מודאגים מבקשים מהקהילה הבינלאומית לעזור
במימון מחקר על השפעת הידללות האוזון על המערכות האקולוגיות
והבריאות האנושית. אבל הפקידים גם מודאגים, משום שבקשת סיוע
פוגעת בגאוותם ובתחושה כי הם יכולים לעשות הכל בעצמם. “אני כמו
הטיפוס בסרט 'ג'רי מגווייר' האומר 'תראה לי את הכסף! תראה לי
את הכסף!'”, אמר רודריגו אלוורס, חבר קונגרס מאזור מגלנס,
שפונטה ארנס שוכנת בו. “זו בעיה שלא אנחנו יצרנו, יש אחריות
בינלאומית על האזור הזה – אוסטרליה, ארגנטינה, צ'ילה. החור
באוזון נוצר על ידי כל העולם”.
האוזון שוכן בסטרטוספירה, יותר מ-16 קילומטרים מעל שטח כדור
הארץ. מכיוון שהוא סופג את רוב הקרינה האולטרה-סגולה שהורסת את
הדנ”א, הוא מאפשר לחיים לשגשג בכדור הארץ. מדענים גילו את החור
בשנת .1982 הם קישרו זאת לשימוש הנפוץ בכימיקלים מעשה ידי אדם
במוצרים כמו תרסיסים, מקררים חשמליים וממיסים. ברגע שהחומרים
האלה משוחררים הם עולים לסטרטוספירה, שם אור השמש גורם להם
להתפרק לכלור וליסודות אחרים. בחצי האי הדרומי מידלל האוזון
במידה רבה באביב, מכיוון שהטמפרטורות העולות ונוכחותם של גבישי
קרח מעל לענני הסטרטוספירה בקוטב מקלות על התגובות הכימיות
המורכבות בין המולקולות של האוזון לכימיקלים הנפלטים.
ב-1997 חתמו יותר מ-140 מדינות על פרוטוקול מונטריאול, ובו
הסכימו להפסיק בהדרגה את השימוש בכימיקלים האלה. עם זאת, משום
שעוברות שנים עד שהם עולים לגובה מספיק בשביל להתחיל לגרום
נזק, מדענים מעריכים שיידרשו שנים לפני ששכבת האוזון תוכל
להתחדש ולחזור למצבה הטבעי.
אבל באחרונה מצטברות עדויות שגם ההתחממות הגלובלית יכולה לגרום
להידללות האוזון. מדענים חושבים שאחת הסיבות העיקריות להתחממות
הגלובלית היא שימוש האדם במקורות אנרגיה שאינם בני התחדשות.
לדעתם, רבות מהתופעות האקולוגיות והאקלימיות המוזרות של השנים
האחרונות – כמו הטמפרטורות הגבוהות והצטמקות כיפות הקרח בקטבים
– אפשר לייחס להתחממות הגלובלית.
לפי דו”ח שפירסם באחרונה הפאנל הבין-ממשלתי של האו”ם לשינויים
אקלימיים, הטמפרטורות הגלובליות הממוצעות עלולות לעלות בכ-6
מעלות צלסיוס במאה הבאה. פירוש הדבר, שהידללות האוזון יכולה
להחמיר לפני שהמצב ישתפר. “פירושו של דבר עולם באמת צחיח וחם
באזורים רבים ומזג אוויר קיצוני להפחיד”, אמר ארז'ון מקיז'ני,
יו”ר המכון לאנרגיה ולמחקר סביבתי השוכן במרילנד.
עד כה השפיעה הבעיה בעיקר על רצועות רחבות בחצי הכדור הדרומי.
מבחינות מסוימות המצב עלול להיות גרוע יותר במקומות כמו
אוסטרליה וניו זילנד, ששם הטמפרטורות הגבוהות מעודדות רבים
לבלות זמן רב בחוץ בלבוש מזערי. כמה חוקרים חוזים “זחילה של
חור האוזון” ככל שתתקדם המאה. ג'ונתן שנקלין, אחד המדענים
שגילו את חור האוזון מעל הקוטב הדרומי, הודיע בנובמבר כי חור
שני מעל הקוטב הצפוני, קטן יותר כעת, עלול להגיע לגודלו של
החור הדרומי עד לסביבות 2020 בגלל ההתחממות הגלובלית.
כמה מדענים חוששים כי שכבת האוזון עלולה להיעשות דלילה בכל
כדור הארץ, לא רק בקטבים. הדבר עלול להיות מסוכן במיוחד
במקומות כמו מיאמי וסן דייגו, שכן אזורים הקרובים לקו המשווה
כבר מתנסים בשיעורים טבעיים גבוהים יחסית של קרינה בלא הידללות
האוזון. אבל דילול נוסף של שכבת האוזון עלול לדחוף ערים אלה,
השוכנות בחגורת השמש, אל אזור הסכנה.
לנוכח ההבדלים הבוטים במדיניות הסביבה בין אל גור לג'ורג' ו'
בוש, לבחירות בארצות הברית יכולה להיות השפעה גדולה על המצב.
גורלה של שכבת האוזון לא עמד על הפרק במרוץ לנשיאות, אבל
ההתחממות הגלובלית עלתה לדיון. בניגוד לגור, שהתחייב לחתום על
אמנת קיוטו מ-1997 הקוראת למדינות לצמצם את השימוש שלהן בדלק
כדי לבלום את ההתחממות הגלובלית, ג'ורג' ו' בוש מתנגד לאמנה
וטוען, בניגוד לעדויות הזמינות, כי עדיין לא ידוע מהן הסיבות
להתחממות ומה תהיה השפעתה.
על השפעה זו יכול להעיד מראהו של נלסון פרדס, שישב מאחורי דלפק הרישום בבית החולים הציבורי בפונטה ארנס ביום ראשון קר אחד אחר הצהריים. פרדס, מנהל האספקה של בית החולים, נראה מבוגר מ-48 שנותיו. פניו מכוסות כתמים ואפשר לראות בהן פיסות עור טבעי
בצבע קפה לצד צלקות לבנות גדולות. הוא הסביר שיום שטוף שמש אחד באוקטובר 1999 הוא נכח באירוע ספורטיווי ושהה בחוץ ארבע שעות.
בלילה חש כי פניו בוערות. “לא יכולתי לפקוח את עיני, הן היו מודלקות כל כך”, אמר. “דבר כזה לא אירע קודם לכן”.
כאשר נכווה פרדס הוא פנה לד”ר חיימה אברסה, דרמטולוג בבית החולים הציבורי בפונטה ארנס. פרדס היה אחד מ-31 חולים שפנו לרופא בשל כוויות באותה השנה. ב-13 השנים הקודמות, אמר אברסה, בא בדרך כלל רק אדם אחד בעונה בגלל כוויות. “לא רק כאן בפונטה ארנס, אלא בשאר העולם יהיו לנו מקרים רבים יותר של סרטן עור בגלל הידללות האוזון”, אמר הרופא. “זה מה שקורה לאחר 50 שנים של חשיפה קשה לשמש”.
מגע השמש בפונטה ארנס נעים, אבל השפעותיה המאוחרות קשות. אף שתמיד מרחתי את עורי בקרם בעל מקדם הגנה 45 מאז שבאתי למקום, יומיים לאחר מכן היו לחיי צרובות מעט .
שרת הבריאות המקומית, לידיה אמרלס, קיבלה משאבים זעומים – רק 30 אלף דולרים לשנה מהממשלה האזורית – כדי לחנך את התושבים למודעות. “אי אפשר לתת לכולם קרם הגנה בפונטה ארנס מפני שהוא יקר”, אמרה אמרלס. “יש לנו קדימויות אחרות כמו סרטן, סוכרת, לחץ דם גבוה, בריאות בני נוער ובריאות נפשית ומחלות בדרכי הנשימה”. אמרלס ממקדת את מאמציה במה שהיא מכנה “חינוך ומניעה”, אבל מדיניותה אינה מתמצה בהרבה יותר מפרסום אזהרות לתושבים להגן על עצמם במריחת מקדם הגנה, שרבים מהם אינם יכולים להרשות לעצמם לרכוש, ובהתעטפות בכובעים רחבי שוליים, חולצות בעלות שרוולים ארוכים ומשקפי שמש.
מאז תחילת 2000 היו תחזיות הקרינה למדור יומי בעיתון. בעמוד האחרון נראית תמונה של תמרור, שצבעיו תואמים את שיעור הקרינה באותו היום. מאדום, הגרוע ביותר, לתפוז, ולאחר מכן לצהוב ואז לירוק. היו 13 כוננויות אדומות בשנת .2000 כוננות אדומה פירושה ששיעור הקרינה גבוה כל כך שהוא עלול לגרום כווייה בעורם של אנשים מסוימים בתוך חמש דקות. ובכל זאת, אם תשאלו רבים על כוננות הצבעים באותו היום, הם אינם יודעים. או שהם יכולים לומר בביטחון כי כוננות אדומה פירושה סופה גדולה מתקרבת.
“רבים ימותו בעתיד”, אומר אלוורס, חבר הקונגרס מהחבל. “אנשים בבית הזיקוק, הדייגים”. אלוורס תומך בהצעת חוק שלפיה כספי ציבור יסבסדו את מחיר ציוד המגן לאלה שאינם יכולים לממן את רכישתו. משקפי ההגנה עולים כאן כ-33 דולרים. משחה להגנה בעלת מקדם הגנה 15 מחירה כ-12 דולרים.
כל בוקר קמה מריה תרסה ארגואייס, גננת, מורחת את עורה בקרם הגנה ומזכירה לבנה דניאל, בן ,11 לחבוש כובע ולמרוח את עורו במשחה. היא קנתה לו משקפי שמש, אבל מפחדת להרשות לו לקחת אותם לבית הספר מכיוון שהם יקרים. היא חוששת שישבור אותם. וכמו ילדים רבים, לפעמים הוא דוחף את כובעו לילקוט.
ארגואייס גם חרדה לילדי הגן שלה. הם נכנסים בלחיים ורודות לאחר המשחק שלהם בחוץ – ילד אחד נכווה קשה באחרונה ונאלץ להישאר בבית כמה ימים. בעלה אסנסיו, שומר במפעל העובד רוב שעות היום בחוץ, מתלונן על כאבי ראש כאשר השמש חזקה במיוחד. שבועיים קודם לכן חזר הביתה והתלונן על בעיות ראייה. “אני חושבת שזה בגלל השמש”, אמרה ארגואייס על עינו הימנית, שנראתה מוצפת דם. הוא אמר שאינו יכול להרשות לעצמו ללכת לרופא עד סוף החודש, כשיקבל משכורת.
“האנשים האלה אינם רגילים לקרינה רבה, ופתאום הם נחשפים ליותר”, אומר הד”ר חואן הנימן, ראש המחלקה לדרמטולוגיה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת צ'ילה. “הבעיה היא שעכשיו אנשים עלולים להיכוות – זו ההשפעה האקוטית של קרינה אולטרה-סגולה .”B נכון שיש שינויים בריאותיים בולטים אצל תושבי העיר, כמו שתיעד הנימן במחקר חדש, אבל ההשפעות לא היו חמורות כצפוי. הוא השווה
שני מחקרים, אחד מ-1992 והשני מ-,1999 שבדקו את בריאותן של קבוצות דומות. הנימן מצא עלייה של %28 בצ'ייליטיס (בקעים וסדקים מסביב לפה), עלייה של %16.4 במצבים כמו כתמי שמש ועלייה של %3.6 בבעיות עור לא ממאירות כמו פיגמנטציה חזקה, הרפס סימפלקס מסוג ,1 הזדקנות מוקדמת והתקמטות העור.
ימים ספורים לאחר שעזבתי את פונטה ארנס חשתי עקיצה ראשונה של פצע קור ויובש, שנוצר בקצה הימני של שפתי העליונה. האם זה משום ששכחתי למרוח את משחת ריכוך השפתיים שלי לאחר היום הראשון?
למרות מודעותי הגדולה לא התנהגתי אחרת מרוב התושבים. ביום הראשון התעטפתי ונראיתי כאילו אם דאגנית מדי הלבישה אותי, אבל בהדרגה נעלמה דאגתי והסתובבתי כאילו הכל כשורה, אם כי ידעתי שדבר אינו כשורה. הפסקתי להשתמש בכובע משום שהרוח החזקה העיפה אותו, ונמאס לי להעביר שוב ושוב את משקפי השמש בין עיני לארנקי.
רק מעטים טורחים להתכסות בבגדי מגן. על פי המחקר האחרון של הנימן, %64 מהתושבים מעולם לא השתמשו בקרם שיזוף למרות האזהרות הרשמיות ו-%41 לא הרכיבו מעולם משקפיים. אבל הוא הדגיש כי לא מצא שינוי בולט בשיעורי סרטן העור או סרטן שפיר. לדברי שרת הבריאות אמרלס, שיעור סרטן העור הוא 6.3 ל-100 אלף בני אדם, אך אין לה נתונים על השיעור שלפני עשר שנים.
לא כולם יכולים לבחור אם להיחשף לשמש. איך יכולים החקלאים להתרחק מהשמש כאשר בעלי החיים שלהם מפוזרים על פני אלפי דונמים ויום העבודה שלהם מתחיל ב-7 בבוקר ומסתיים ברדת הערב?
מה גם שרבים עדיין אינם מאמינים שיש בעיה. זמן רב לפני 15 דקות התהילה של דולי, הכבשה המשוכפלת הראשונה, התפרסמה תמונה אחרת המראה מה קורה כשמתערבים במעשיה של אמא טבע – הכבשים של פונטה ארנס. דיווחים של חקלאים מקומיים על כבשים שהתעוורו מהשמש סבבו ברחבי העולם, אבל התברר שהם אינם נכונים.
הדיווח הכוזב מחזק את תחושתם של כמה תושבים כי הדיבורים על יום הדין של האוזון אינם אלא הפרזה. יירגן שולמייסטר, גרמני בן ,45 הוא אחד מהם. הוא חי על ראש גבעה מחוץ לעיר עם אשתו הצ'יליאנית ושני ילדיו. הוא אמר: “לפני עשר שנים ראיתי מאמר של מדענים גרמנים ובו נאמר: 'כן, יש בעיה גדולה וצמחים ובעלי חיים ימותו'. ועכשיו אני חי כאן ואין שום בעיה עם צמחים, בעלי חיים, סרטן. אנשים עובדים רגיל, בלי בעיות”.
מדענים כמו הנימן טוענים שחשיפה ממושכת לשמש היא הגורמת לנזק האמיתי, ואולי יחלפו שנים עד שהתוצאות יבלטו. עד אז ממשיכים בני האדם בחייהם, מתאימים את התנהגותם למצב – או לא – ותוהים מה תעולל השמש להם ולילדיהם.
{הופיע בעיתון הארץ, 16/2/2001{
אתר הידען היה עד סוף 2002, חלק מפורטל IOL מקבוצת הארץ
