דברים שיורמים יודעים: למה המצח קירח?

אלינור  שואלת: כבר יצא לי להיתקל בכמה תינוקות שנולדים עם שיערות (פלומתיות) על אזור המצח  למה הוא שם ואיך הוא נעלם?  

תאומים בני כמה ימים. <a href="https://depositphotos.com. ">צילום: depositphotos.com</a>
תאומים בני כמה ימים. צילום: depositphotos.com

בקצרה: השיער שם משום שאין סיבה שיעדר משם: הוא מפוזר אצל עוברים על כל הגוף. שיער המצח אינו "נעלם" גם לאחר הלידה אבל השורשים שלו קטנים ואינם מגיבים לגירויי הורמונים הגורמים לשורשי שיער במקומות אחרים ליצר שיער עבה.

התינוק נולד לרוב כמעט קרח אבל העוברים  שעירים למדי: כבר בחודש השלישי מתכסה העובר בפלומה הנקראת :Lanugo זהו שיער המכסה את כל הגוף בצפיפות זהה ותפקידו לסייע בהצמדת שכבת השעווה המגינה על העובר לעורו. שערות אלו נושרות כחודש לפני הלידה למי השפיר וחלקן נבלע ע"י העובר. שיער זה הוא אחד המרכיבים המוצקים בצואת העובר (מיקוניום). הכיסוי הצפוף של שיער גוף שלא הספיק לנשור הוא סימן היכר אופייני לפגים שמקנה להם לעיתים מראה "קופי".

הביולוג דזמונד מוריס נתן לבני האדם את הכינוי "הקוף העירום" אבל אנחנו לא "ערומים" או קרחים במיוחד. גופינו מכוסה שיער אבל חלקו הגדול קצר ודק.

על העור צומחים כמה סוגי שיער: שיער פלומתי (Vellus) הצומח מזקיקי שיער קטנים וצרים שאינם מחוברים לבלוטות חלב (שומן העור) וזקיקי שיער גדולים הבנויים משורש שערה רחב  ובלוטת חלב המצפה את השערה הצומחת במעטה מגן. זקיקים מעין אלו רגישים להורמונים והם  המייצרים שיער עבה כדוגמת שיער הראש או בית השחי. אם סופרים את צפיפות זקיקי השיער בחלקי גוף שונים מתברר כי המצח לא קרח: צפיפות שרשי השיער במצח   300-400 לסנטימטר מרובע לעומת כ 140 בלבד בקרקפת.  אבל שרשים אלו קטנים וההורמונים המעודדים זקיקי שיער באזורים אחרים לצמוח אינם משפיעים עליהם, קוטר שערה ממוצע במצח כ15 מיקרון בלבד לעומת כ 70 מיקרון בקרקפת . כאילו לא די בכך, השערות הדקות צומחות לאט מאוד: הפלומה מתארכת רק ב0.03 מילימטר ביום בהשוואה ל0.45   בקרקפת: חודש שלם ייקח לשערה לצמוח מילימטר בודד ואז כבר תהיה קשישה למדי: משך הצמיחה של הפלומה חודשים ספורים  ועוד 2-4 חודשים יחלפו מסיום גדילתה של שערה עד שהזקיק יתחיל לגדל שערה חדשה. להשוואה, סנטימטרים ספורים צפונה מהמצח נהנית שערת הראש מצמיחה רצופה של 4 עד 8 שנים. אצל העוברים מספיקות שערות המצח לגדול לאורך מספיק כדי שיראו לעין אבל זמן קצר לאחר הלידה הן מסגלות את תוחלת החיים הקצרצרה והצמיחה האיטית.

ככל שבעל החיים גדול יותר, צפיפות השיער שלו קטנה יותר

דלילות השיער נחשבת סימן היכר אנושי המבדיל אותנו  מיונקים אחרים אבל השוואה של צפיפות השיער בקרב היונקים מעלה תמונה מורכבת יותר. ככלל ככל שבעל החיים גדול יותר יורדת צפיפות השיער שעל גופו כך שבכל מקרה היה האדם אמור להיות שעיר פחות מעכברים או שועלים. כשיוצרים גרף של צפיפות השיער ביחס לגודל מתברר שלא רק אנחנו אלא גם השימפנזים שעירים פחות מהחזוי על סמך גודל הגוף כלומר התהליך האבולוציוני שהוביל לקרחות האנושית החל כנראה עוד לפני שנפרדו אבותינו מאבות השימפנזים וצפיפות השיער אצל בני אדם ואצל שימפנזים קרובה. הסיבה לקרחות האנושית היא שחלק ניכר מהשיער שלנו הוא פלומה דקה (Vellus hair) ואינו מתפתח לשיער עבה כזה של הראש, בית השחי או הזקן. אחת הסיבות לצפיפות הנמוכה של השיער בגפיים לעומת הראש  היא פרופורציות הגוף של העובר השונות משלנו המבוגרים: כשנוצרים הזקיקים בחודש השלישי ראשו גדול ביחס לגופו. פירוש הדבר שהגפיים גדלות במהלך 2 השלישים האחרונים של ההיריון ובתקופת הינקות  יותר מהראש כך שזקיקי השיער מתפזרים על יותר עור ונעשים צפופים פחות. צפיפות הזקיקים הגבוהה ביותר נמצאת בחלקם הפנימי של הנחיריים שם מאכלס העור לא פחות מ1200 שרשי שיער לסנטימטר מרובע.

ניוון שערות המצח  מייחד אותנו מקרובי המשפחה  אצל השימפנזים והגורילות שיער הראש אחיד. במהלך האבולוציה זקיקי השיער שעל המצח  קטנו, איבדו את בלוטות החלב ואת יכולתן להגיב להורמונים.   כך, כשעברו אבותינו מהיער המוצל לחיי צייד בערבות פתוחות וחשופות לקרינת שמש נוצר בקרבת המח משטח חלק שניתן לאבד דרכו ביעילות חום מיותר בהזעה. ואכן בעוד אנו דומים לשימפנזים מבחינת צפיפות השיער הרי שמאז הפרידה האבולוציונית הגדלנו את צפיפות בלוטות הזיעה פי 10. על השיער העוברי לא פעל לחץ אבולוציוני דומה ואכן שערם דומה לדיער הראש של עוברי קופים וקופים בוגרים. איך היינו נראים אילו שמרו זקיקי השיער במצח את פעילותם? יתכן שכמה אנשים בעולם נושאים, לאסונם, את התשובה על בשרם. פגם גנטי נדיר הנקרא היפרטריכוזיס  hypertrichosis הופך את הפלומה בראש, כולל המצח ולעיתים בגוף כולו לשיער עבה ומפותח. בעבר היו הלוקים בתסמונת הזו מוצגים בקרקסים וכמה מהם, כדוגמת אני ג'ונס "הגברת המזוקנת" שחיתה במאה ה19 בארה"ב הפכו למעין סלבריטיז שהופעתם הייתה גם מקור פרנסתם. 

למה אי אפשר לחמצן את שערות הגוף?  

ההבדל בין 2 סוגי השיער הוא גם התשובה לשאלתה של עדי : " אם תחמצנו את שיער ראשכם, לאחר זמן מה יצמח לכם שיער חדש, והשיער שחמצנתם ישאר מחומצן  אולם אם תחמצנו את שיער גופכם לא תקבלנו תוצאות דומות. שיערות הגוף נשארות מחומצנות לתקופה מוגבלת   לאחר שבועיים עד חודש   שיער הגוף חוזר לצבעו המקורי   איך דבר כזה יתכן? למה השיערות לא נשארות "מחומצנות" כמו שיער הראש? "

צבע השיער נובע מהפיגמט מלנין: פולימר טבעי הבולע את האור הנראה. המלנין שחור כלומר בולע את כל אורכי הגל של האור הנראה בזכות במבנה המולקולרי המיוחד שלו. בשרשרת המלנין נמצא רצף של קשרים כפולים ובודדים לסירוגין בין אטומי פחמן (מערכת מצומדת)  האלקטרונים בקשרים הללו יכולים לקלוט אנרגיית אור ולעבור בין מספר גדול של רמות אנרגיה צפופות.  מי החמצן כפי ששמם מרמז מחמצנים כלומר גוזלים מהמלנין בדיוק את האלקטרונים הללו ומותירים את השערה לבנה. החמצון הזה בלתי הפיך כלומר השיער אינו יכול "לחזור לצבעו המקורי" משום השערה שאנחנו רואים עשויה תאים מתים שאינם מתחדשים ואינם יוצרים חומר חדש.. כאשר הפעולה נעשית על שיער הראש שורש השערה מממשיך לייצר סיב מכיל מלנין הדוחף את השיער הבהיר למעלה ויוצר את תופעת השורשים השחורים המבצבצים בקרקפת המחומצנת. אותו דבר בדיוק מתרחש בשיער הגוף אבל כיוון שמשך חיי השערה קצר בהרבה פשוט אין זמן לראות שערות דו צבעיות עד שהשערות המחומצנות נושרות  ושיער חדש וכהה צומח במקומן.

עלתה בדעתכם שאלה מעניינת, מסקרנת, מוזרה, הזויה או מצחיקה? שלחו ל [email protected]

כך, אולי, היינו אמורים להראות אילולא התנוונו זקיקי השיער במצחינו.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

3 תגובות

  1. שהשיער לבן צבוע בשחור, אם מוסיפים מלנין לשמפו זה יכול לפתור את בעיית השורשים הלבנים?

  2. יש טעות בשאלה תחת הכותרת "למה אי אפשר לחמצן את שערות הגוף? "
    לפי מה שכתוב השואלת טועה לחשוב ששיער הראש שהתחמצן נשאר מחומצן לאורך זמן.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן