הגשושית הסינית צ’אנג’-אה-5 נחתה על הירח אתמול, ובמהלך השבוע הקרוב היא תביא דגימות קרקע טריות לראשונה מאז שנת 1976
בפעם השלישית מזה שבע שנים נחתה חללית רובוטית סינית על הירח – אך המשימה הזו מעניינת במיוחד. אם משימת צ’אנג’-אה-5 תצליח, הגשושית תספק דגימות טריות מירח לכדור הארץ בפעם הראשונה מזה 44 שנים.
הנחתת ומערכת השיגור מהירח של צ’אנג’-אה-5 נחת באזור המכונה Oceanus Procellarium,, ליד הר בשם Mons Rümker בשעה 1513 UTC ב-1 בדצמבר 2020. הנחיתה התבצעה שמונה ימים לאחר שיגור החללית ממרכז שיגורי החלל וונצ’אנג, ושלושה ימים לאחר שהחללית התייצבה במסלול סביב הירח.
כהכנה לנחיתה הנחתת ורכב העלייה נפרדו מהחללית וירדו אל פני השטח. הטלוויזיה הממלכתית הסינית איתרה את הירידה, הגיעה לשיאה עם מה שנראה כתצוגת תקריב של פני הירח ממצלמה על סיפון הנחתת.
הנחתת הייתה אמורה להתחיל להשתמש במקדחה שלה על הסיפון ובזרוע הרובוטית המצוידת באת חפירה כדי לאסוף דגימות של סלע ירחי ולכלוך בתוך שעות. המקדחה מסוגלת לחפור עד לעומק של שני מטרים מתחת לפני השטח.
בנוסף לחפירת דגימות, צ’אנג’-אה-5 תחקור את סביבתה באמצעות מצלמות וערכת מכשירים מדעיים, כולל מכ”ם חודר קרקע וספקטרומטר. מכיוון שהמשימה כולה מונעת באנרגיה סולארית, צ’אנג’-אה-5 תצטרך להשלים את משימתה לפני שהלילה הירחי יתחיל בצד הקרוב של הירח, בעוד פחות משבועיים.
כעת המשימה העיקרית תהיה להחזיר את הדגימות לכדור הארץ. לאחר כיומיים של פעולות בשטח, בקרי המשימה מתכננים לשגר את רכב העלייה מעל הנחתת, ולהביא לכדור הארץ עד 2 ק”ג של חומר. אם המשימה תצליח, יוצבו דגימות אלה בכמוסה המחוברת להחללית, אשר תתחיל את מסעה הביתה. הקפסולה תושמט כדי לבצע ירידה בסיוע מצנח באיזור מונגוליה הפנימית שבצפון סין כאשר החללית תטוס במסלול סביב כדור הארץ באמצע דצמבר.
סיום מוצלח יסמן את החזרה הרובוטית הראשונה של דגימות ירח מאז משימת לונה 24 הסובייטית שעשתה זאת ב-1976. משימות אפולו ירח של נאס”א החזירו יותר מ-380 ק”ג של סלעי ואדמת ירח. למחקר על כדור הארץ בין השנים 1969 ל-1972.
דגימות ממונס רומקר תהיינה מיוחדות כי סביר להניח שהן עשויות מהחומר הגיאולוגי הטרי ביותר שהובא אי פעם מהירח. הסלעים הגעשיים באזור זה נוצרו לפי ההערכה לפני 1.2 מיליארד שנים, ממש לאחרונה במונחים גיאולוגיים. דגימות כאלה צריכות לשפוך אור חדש על האבולוציה של מערכת כדור הארץ-ירח.
תומאס זורבוצ’ן, מנהל שותף של נאס”א למדע, צייץ את איחוליו לסין ולצוות צ’אנג’-אה-5. “זולא משימה קלה”, כתב. “כאשר הדגימות שנאספו על הירח יוחזרו לכדור הארץ, אנו מקוויםשכולם ירוויחו מיכולת ללמוד את המטען היקר הזה שיכול לקדם את קהילת המדע הבינלאומית.”
נחיתת צ’אנג’-אה-5 מגיעה לאחר משימת צ’אנג’-אה-3 ב-2013, ומשימת צ’אנג’-אה-4 שביצעה נחיתה רכה חסרת תקדים בצד הרחוק של הירח ב-2019. החללית הזו הייתה מצוידת בכלי רכב המופעלים באנרגיה סולארית ששידרו נתונים וצילומים מפני השטח. רכב החלל של צ’אנג-אי-4 עדיין עובד, כמעט שנתיים לאחר הנחיתה.
3 תגובות
מה עם איזה עדכון? היא הייתה אמורה לחזור כבר לכדור הארץ עם הדגימות לא?
מה קורה עם המשימה?
תעדכנו בבקשה!
במסווה של משימה מדעית, הסינים בודקים אם יש משהו ששוה להגיע בשבילו עד לירח.
הם לא ישתפו שום דבר מהממצאים עם הקהילה המדעית הבינלאומית, בדיוק כמו שהמשימה הקודמת שלהם עם הנחיתה על הצד האפל של הירח הוגדרה כ “ביטחון לאומי” והם לא חשפו כלום לגבי הפרטים, חוץ מכמה תמונות.
חכו ותראו.
” תביא דגימות קרקע טריות” ?
נדמה לי שלא היו שינויים קולוסליים בקרקע הירח במיליוני השנים האחרונות.