החלטת ממשלת רוסיה להקים מחדש יחידות קוזקים, שיפעלו באיזור אגן האמור במזרח הרחוק הרוסי, על גבול סין, קשורה בראש ובראשונה למאמץ מניעת טרור-ג’יאהדי והברחות
יורם המזרחי
החלטת ממשלת רוסיה להקים מחדש יחידות קוזקים, שיפעלו באיזור אגן האמור במזרח הרחוק הרוסי, על גבול סין, קשורה בראש ובראשונה למאמץ מניעת טרור-ג’יאהדי והברחות באיזור שמאז המאה ה16 נחשב בעיני מוסקווה “המזרח הפרוע”. בהחלטה שהתקבלה בכנס “האטמנים” (תרגום חפשי-מפקדים) ראשי “חבורות” קוזקים שהגיעו מכל רחבי המדינה, דובר על ארגון 15 אלף חיילים קוזקים מתנדבים, שיאיישו שלוש חטיבות במסגרות קדם-צבאיות. היחידות יקבלו על עצמן משימות הגנת גבול ובטחון- פנים כאחד. עוד הוחלט להקים בתי -ספר תיכוניים קדם-צבאיים מיוחדים לנוער הקוזקי המתגורר בישובי המזרח הרחוק הרוסי, במטרה להקים תשתית להרחבת הההתנדבות ויצירת רקע של “כדאיות” בכל הקשור לעתידם המקצועי של בני -נוער קוזקי, שיאורגנו כחיילים.
החלטה פורסמה ב 16 למרץ ע”י סוכנויות ידיעות רוסיות, למשל NOVOSTI שציטטו את קונסטנטין פולוקובסקי, ראש לשכת יועץ הנשיא לעניני קוזקים. בידיעה הודגשה חשיבות הנושא “בתקופה בה חבר-העמים מאויים על ידי טרוריסטים המבקשים להרוס האומה” עוד נמסר שהמגוייסים יבואו מריכוזי קוזקים החיים באגן האמור, במרחב חברוסק ובבירובידג’ן, האיזור שגם היום עדיין מוגדר “איזור האוטונומיה היהודית”
ההחלטה זכתה להד חיובי באיזור האמור ומרחבים נוספים ברוסיה ובאוקראינה, שם קיימות קהילות ממוצא קוזקי. ראשי הקהילות, מקווים שהמודל ההולך ומתגבש באגן האמור, ישכנע את הממשלה הרוסית והממשלה האוקראינית בכדאיות שיתוף פעולה בטחוני עם קוזקים, שבראשית המאה העשרים היו ברובם מתנגדי השלטון הקומוניסטי.
הקוזקים לחמו בין השנים 1917-1920 בעיקר לצד “הרוסים הלבנים” תומכי משטר הצאר ואחרי תבוסת “הצבא הלבן” נרדפו ע”י סטאלין. בין השאר הוצאו להורג עשרות אלפי קוזקים אוקראינים שהוגלו ממישורי אוקראינה והז’פרוזא לאזורי הספר הרוסי במזרח. קולקטיביות- כפויה, בסגנון הסובייטי, פגעה בקוקזקים, שלפי הגדרות שונות מעידן הצארים היו “חיילים-איכרים” ושלפי מסורת עתיקה ניהלו אורח חיים שוויוני ובין השאר בחרו מנהיגיהם “א-טמאנים” שפיקדו על חבורות פרשים לוחמים “וה-טמן” שעמד בראש כל קבוצה ראשית באיזור גדול, למשל ערבות אוקראינה.
ההיסטוריה הרוסית של אגן האמור קשורה לעידן התגליות הגאוגרפיות שאפיין מדינות במערב אירופה. הרוסים לא שלחו לאוקיאנוסים ימאים ונווטים במטרה לחפש עולם חדש אך פנו מזרחה לגלות אוצרות טבע, בעיקר זהב כסף ואבנים יקרות. תחום גילויים נוסף היה מציאת דרכי יבשה שיאפשרו מסחר רוסי -סיני. כך נפתחה תקופת גילויים גאוגרפיים במזרח, רישום ממצאים ומפוי שהחל בערך בשנת 1540. הרפתקנים רוסים חדרו לעומק המזרח הרחוק הרוסי, עד שלבסוף עלה בידי מספר הרפתקנים להגיע לחומת סין, מה שפתח עידן חדש עבור שתי האומות הגדולות. במשך השנים ארעו לאורך נהר האמור, השישי באורכו בעולם, תקריות ותקלות דיפלומטיות אין ספור בין רוסיה הצארית ואח”כ רוסיה הסובייטית לסין, כאשר שאלות סימון הגבול ומעברים נפתרו רק בחלקן.
בראשית שנות ה-60 והחרפת יחסי שתי המעצמות הקומוניסטיות, היה אגן האמור זירה לתקריות כמעט קבועות בין יחידות משמר-הגבול הרוסי לצבא-הסיני-העממי. הקמת יחידות קוזקים מיוחדות, שיפעלו באמור, נבחנת איפוא בקפדנות לא רק ברוסיה ובפרט במזרח הרחוק הרוסי, אלא גם בסין. הידיעה על הקמת גייס קוזקי, צוטטה איפוא גם בבזי’נג ודיפלומטים סינים, המואמנים במוסקווה, נקראו למשרד-החוץ שם קבלו תדריך מפורט על התכנית ומרכיביה השונים, כפי שיבואו לידי בטוי לאורך גדות הנהר הנקרא בסין “הדרקון השחור” ומכונה ברוסיה “המים השחורים”
במלחמת העולם השניה, לחמו קוזקים משני עברי המתרס, רבים שרתו בדוויזיות פרשים שהוקמו במסגרת הצבא- האדום והצטיינו בקרבות הבלימה שעצרו את הגרמנים ואחר כך נטלו חלק במאמץ הצבאי שהביא את הצבא האדום עד ברלין. קוזקים אחרים, תושבי אזורי כיבוש גרמני, או מקרב מליוני שבויי המלחמה שנפלו בידי הנאצים, בחרו להתגייס לדווזיות קוזקאים אוקראיניות פרו- גרמניות ומסגרות האס-אס הלוחם (וואפן אס אס). עם תום המלחמה דרש העריץ יוסף סטאלין משותפיו, בעלות- הברית המערביות, להסגיר יחידות קוזקים שנמלטו מפני הצבא- האדום והגיעו עד איזור הכיבוש הבריטי באוסטריה. סיפור ההסגרה וגורל מי שהוסגרו והועברו למחנות ריכוז בסיביר ואלפי קוזקים שהוצאו להורג, מהווה עד היום גורם חשוב בהיסטוריה הקוזאקית הכתובה, או זו שבעל פה.
המסורת הקוזאקית הצליחה לשרוד את העידן הקומוניסטי בן שבעים השנים של ברית-המועצות, למרות העובדה שמאז תום מלחמת העולם השניה איבדו הקוזאקים זכות להקים יחידות משלהם וריכוזיהם הוגלו בעיקר מזרחה, הרחק מעבר לקווקז.
גורמי מודיעין מערביים אומרים שרעיון גיוסם מחדש של גדודי קוזאקים ופריסתם באיזור האמור, נולד בלשכת הנשיא פוטין כחלק מתכנית רחבה להעביר יתר מאמץ מלחמה בטרור הגי’אהדי במזרח, הגנה על הגבול ובטחון פנים לידי רשויות אזוריות- אטונומיות או עצמאיות בחלקן. בעוד משרדי הפנים וההגנה פועלים לחיזוק יחידות משמר הגבול הרוסי וכוחות משרד הפנים (יורשי הק.ג.ב) החלו פעילים ממוצא קוזאקי לנהל מגעים עם הממשלה המרכזית ולהציע שתוף פעולה במלחמה בטרור ובגרילה נוסח המוג’הידיון או יחידות “גדודי הירמוק” שלהם, הפועלות בצ’צניה ודגסטן.
הרעיון החדש התקבל יפה במטה הכללי הרוסי, הממשיך לתכנן ולבצע שלב אחר שלב תכניות שדרוג הצבא והפיכתו בעתיד מצבא הנשען על גיוס -חובה לצבא מתנדבים המוגדרים “חיילי חוזה” הגנרלים האחראים לבטחון במזרח הרחוק הרוסי, ציינו שטווח השליטה שלהם מחוץ לערים הראשיות כמו חברוסק או קומסומלנמסק, הכבישים ומערכת הרכבות, אינו מאפשר ביצוע סיורי נכחות בשטח שרובו עדיין פראי.
אחד הגנרלים שתמכו ברעיון גיוסם מחדש של קוזקים, אמר בפשטות “הקוזקים של האמור יודעים טוב יותר היכן עוברים נתיבי הברחה, מי צריך להיות בשטח ומי מעורר חשד. מבחינות רבות הם החתול היודע היכן מצויה השמנת”. הקמת יחידות הקוזאקים החדשות מסמלת לא מעט מה שבכירים רוסים מכנים “רוח ההרפתקנות והשובבות של הנשיא פוטין” ושאיפתו לרענן חשיבה בכל תחומי החיים והפעילות הרוסית. התכנית זוכה להד חיובי במזרח- הרחוק הרוסי, אך גם הביאה לתמיהות אצל חלק משכניה של המעצמה, למשל באוקראינה ומדינות במרכז אסיה. עוד זוכה התכנית לעידוד מצד מפקדי חיל הגבול הרוסי, המאמינים ששילוב הטקטיקה הקוזקית ורמת השדאות הגבוהה שלהם, בלווי שלל האמצעים המודרניים העומדים לרשות הצבא הרוסי, יאפשרו ליישם עוד יותר האסטרטגיה הרחבה של חיזוק המדינה בפני טרור איסלמי, גם בשיטת יתר אחראיות בטחון גבול ובטחון פנים בידי שלטונות אזוריים ומרחביים.
במדינת הענק, המעצמה השולחת בני אדם לחלל, מעודדת הממשלה חזרה לתמונה הקלאסית של קוזק, לוחם עז נפש רכוב על סוס, הפועל לצד חיל מודרני של המאה העשרים ואחת, כל זה גם אם שלושת החטיבות, שיוקמו באגן האמור, יכללו לא רק סוסים אלא גם כלי- רכב בעלי כשר עבירות שטח, מסוקים ועוד שיותאמו למה שמכנים גם “התחיה הקוזקית”.
3 תגובות
האטמנים” מגרמנית האיש החשוב hauptman